לאחר חתימה על זיכרון דברים להשכרת דירה ולקראת חתימה על הסכם סופי ומחייב, ניסה אחד הצדדים לשפר את תנאי העסקה כפי סוכמו בזיכרון הדברים והצד השני התנגד לכך בטענה כי הדבר מהווה הפרה של זיכרון הדברים. בית המשפט חזר על ההלכה לפיה מעמדו של זיכרון דברים יכול להיות כהסכם מחייב כאשר לא נחתם חוזה בסופו דבר או כשלב במשא ומתן בין צדדים והדבר תלוי בנסיבות הספציפיות של העניין. כדי שזיכרון הדברים ייחשב להסכם מחייב, עליו להעיד כי הצדדים התכוונו להתקשר בהמשך בהסכם מחייב וכן, צריכות להיכלל בו הסכמות על הפרטים המהותיים של העִסקה. במקרה דנן זיכרון הדברים דינו כהסכם מחייב והצד שניסה לשפר את עמדותיו ולהגיע להסכמות חדשות ביחס לאלו שהושגו בזיכרון הדברים הפר את ההסכם.
פורסם ב אפיק משפטי 170 21.01.2015
אולי יעניין אותך גם
רשות מקומית שקיבלה כספי ממשלה עבור פעילות של ספק שירות ונטלה אותו לכיסה תשלם לספק
פרטיות, GDPR, סודיות והגנה על מוניטין
משפט ציבורי, איכות סביבה ודיני מכרזים
יישוב סכסוכים
השלום חדרה: התקשרות עם רשות המקומית מבלי שנחתם חוזה בכתב על ידי מורשי החתימה החוקיים (ראש העירייה, גזבר וחשב מלווה), אינה חוקית, אך יש לאזן בין "אשמו" של המתקשר לבין ה"אשמה" של הרשות המקומית.
שיק בטחון שפרטיו הושלמו לאחר עשור מהמועד בו ניתן השיק לא יכובד
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
השלום ראשל"צ: בשטר שחסר בו תנאי מהותי ניתן להשלים את החסר "תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה"
בבחינת שאלת קיומו של קיפוח בעל מניות בחברה, תיבחן גם התנהלות הצד הטוען לקיפוח
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
יישוב סכסוכים
מחוזי מרכז: בבחינת קיפוח תיבחן הפגיעה בציפיותיו הלגיטימיות של הנפגע בשים לב ליחסי הצדדים והתנהגות הצד הנפגע.
ניתן לקיים בישראל הליכי חדלות פירעון בינלאומיים ולהכיר בבעל תפקיד זר כבעל תפקיד בישראל
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
עסקאות בינלאומיות וישוב סכסוכים בינלאומיים
יישוב סכסוכים
שלום ראשל"צ: חוק חדלות פירעון הישראלי מאפשר לפעול כדי למנוע הסתרת נכסים בידי חייבים או העברתם למדינות זרות במטרה להונות נושים.