לאחר חתימה על זיכרון דברים להשכרת דירה ולקראת חתימה על הסכם סופי ומחייב, ניסה אחד הצדדים לשפר את תנאי העסקה כפי סוכמו בזיכרון הדברים והצד השני התנגד לכך בטענה כי הדבר מהווה הפרה של זיכרון הדברים. בית המשפט חזר על ההלכה לפיה מעמדו של זיכרון דברים יכול להיות כהסכם מחייב כאשר לא נחתם חוזה בסופו דבר או כשלב במשא ומתן בין צדדים והדבר תלוי בנסיבות הספציפיות של העניין. כדי שזיכרון הדברים ייחשב להסכם מחייב, עליו להעיד כי הצדדים התכוונו להתקשר בהמשך בהסכם מחייב וכן, צריכות להיכלל בו הסכמות על הפרטים המהותיים של העִסקה. במקרה דנן זיכרון הדברים דינו כהסכם מחייב והצד שניסה לשפר את עמדותיו ולהגיע להסכמות חדשות ביחס לאלו שהושגו בזיכרון הדברים הפר את ההסכם.
פורסם ב אפיק משפטי 170 21.01.2015
אולי יעניין אותך גם
זכות קדימה בהסכם שיתוף במקרקעין תישאר בתוקף גם לאחר תום חמש שנים מחתימת ההסכם
מקרקעין
יישוב סכסוכים
העליון: זכות קדימה במקרקעין הינה זכות קניינית; תוקפה של זכות קניינית שהוקנתה בחוזה שותפות לא יפוג בתום חמש שנים מחתימתו ואף כתוצאה מהקניית זכות זו, מוגבלת זכותו של שותף להעביר את זכויות בנכס.
בהיעדר הסכמה מושכלת ותועלת הדדית, הסכמת עובד על קיצור תקופת ההתיישנות לא תיאכף
דיני עבודה ודיני הגירה ומעמד בישראל
יישוב סכסוכים
ארצי: חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל
ניתן להגביל המחאת זכות כשיש חשיבות לזהות החייב או כשההמחאה עשויה לפגוע מהותית בצד השני
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
שלום אשדוד: גם אם הצד השני היה מודע לכוונה להמחות את הזכות, ואף ניהל משא ומתן להמחאת הזכויות, אולם המשא ומתן לא השתכלל לכדי הסכמה, הרי שאין בכך כדי להוות הרשאה להמחאת הזכות מקום שנדרשת הסכמה מפורשת.
שוכר הממשיך לגור במושכר חרף 'ליקויים' ולא פועל כדי להקטין את נזקו, עלול לאבד זכאותו לפיצוי
מקרקעין
יישוב סכסוכים
השלום ת"א: שוכר הסבור כי קיים בדירה ליקוי "הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל" רשאי לתקן את הליקוי ולדרוש החזרת הוצאות סבירות