ביום 7 מרץ, 2011, אישרה הכנסת בקריאה שניה ושלישית תיקון נרחב לחוק החברות, תשנ"ט-1999, המהווה רפורמה משמעותית שיש בה כדי להשפיע על התנהלותן היומיומית של חברות בישראל. עיקרו של התיקון הוא בחיזוק כוחם והרחבת עצמאותם של הדירקטוריון ושל וועדת הביקורת; הגדלת כוחם של בעלי מניות המיעוט באישור עסקאות חריגות עם בעלי שליטה בחברה; והוספת קוד ממשל תאגידי מומלץ אשר חברות אמנם אינן מחויבות לאמצן אך צפוי שרבות מהן יעשו כן-
הקוד המומלץ כולל רגולציה באשר להרכב הדירקטוריון. למשל, איסור על נושא משרה בחברה לכהן כדירקטור; שיעור מזערי של דירקטורים בלתי תלויים; גיוון מגדרי בדירקטוריון; קיום תכניות הכשרה לדירקטורים בתחום עסקי החברה ועוד. בנוסף, כולל הקוד חובה על דירקטוריון חברה ציבורית לקיים לפחות אחת לשנה דיון בנושא איכות ניהול עסקי החברה על ידי המנכ"ל, וכן, חובה על וועדת הביקורת לקיים לפחות אחת לשנה דיון בנושא ליקויים בניהול העסקי של החברה. כמו כן, התווסף לעסקאות הטעונות אישורים- התקשרות של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה או עם קרובו, לרבות באמצעות חברה שבשליטתו, לעניין קבלת שירותים ממנו בידי החברה והתיקון אף מגדיל את הרוב הדרוש באסיפה הכללית לאישור עסקאות עם בעל שליטה או בעל עניין משליש לחצי מקרב בעלי מניות המיעוט, כאשר עסקה מסוג זה תהיה חייבת באישור אחת ל- 3 שנים. התיקון כולל גם הקלות בנושא הגשת תביעה נגזרת וזאת מתוך מטרה לעודד אכיפה עצמית בחברות, וקובע מקרים בהם המעוניין להגיש תביעה נגזרת אינו חייב לפנות בדרישה לחברה. בנוסף, רשאית הרשות לניירות ערך להשתתף במימון התביעה. כמו כן, קיבלה הרשות לניירות ערך סמכות להטיל עיצומים כספיים בגין הפרות של החוק שאינן מצריכות בירור עובדתי מורכב. התיקון לחוק עתיד להכנס לתוקף תוך 60 ימים מיום פרסומו ברשומות (אשר טרם בוצע) וזאת על מנת לאפשר הערכות להוראותיו.