בעל נכס דרש פינויו על ידי השוכר, אשר טען כי הנכס מלכתחילה נרכש עבורו בנאמנות (באמצעות רכישת מניות בחברה בעלת הנכס – מניות שנמכרו מאוחר יותר לצד שלישי), או לחלופין הינו בעל רשות בלתי הדירה לעשות שימוש בנכס או לחלופין כי הנכס הוקנה לו במתנה. יצוין, כי מזה כ-13 שנים השוכר לא שילם תמורה כלשהו בגין השכירות.
בית המשפט דחה את טענות השוכר וקבע, כי אף שאין הכרח כי חוזה נאמנות ייעשה בכתב – לא ניתן לטעון לקיומה של נאמנות בעל-פה בעלמא, ויש להוכיחה. במקרה דנן קבע בית המשפט שלא מתקיימת נאמנות מכיוון שאין זכר לקיומה של נאמנות באף אחד מן ההסכמים שהוצגו; ויותר מכך – שורה של התכתבויות וכן דיווחים של התובעת לרשויות, עומדים בסתירה לטענת הנאמנות.
בית המשפט בחן (ודחה) גם קיומה של נאמנות משתמעת – מצב בו עולה מהתנהגות הצדדים כי הם התכוונו ליצור יחסי נאמנות, אך מסיבה כלשהי כוונתם זו לא הובעה במפורש; ונאמנות קונסטרוקטיבית - נאמנות המוטלת על-ידי בית המשפט, והמשמשת כלי בידיו להגיע לתוצאות צודקות.
פורסם ב אפיק משפטי 124 17.04.2013