חשש לקיום ניגוד עניינים מספיק לביטל פסק בורר ולא נדרשת השפעה בפועל על הפסק

בית המשפט המחוזי קיבל לאחרונה בקשה לביטול פסק בורר בשל מה שהוכח כקשר אישי הדוק בין הבורר לבין בן משפחתו של צד להליך הבוררות וקבע, כי אין מחלוקת שהיכרות קרובה של בורר עם אחד הצדדים, מבלי שהצד השני יודע על כך ומסכים לכך, מהווה עילה לביטול פסק הבוררות.
חוק הבוררות קובע, כי ניתן לבטל פסק בוררות בשל עילה שעל-פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו עוד ערעור. מקרה הנופל בגדר החוק הוא התנהגות הפוגעת באופן מהותי בעקרונות הצדק הטבעי, ובכלל זה פגיעה של הבורר באמון שרוחשים לו הצדדים. בפני הבורר, שהינו בעל תפקיד מעין-שיפוטי, מוצבות דרישות של אובייקטיביות, אי-משוא פנים, תום לב ויושר, ובורר שיש לו עניין בתוצאות הבוררות אינו מתאים לכהן כבורר. כך, קיומו של ניגוד עניינים בין אינטרס אישי של הבורר לבין מילוי תפקידו עשוי להוות עילה לביטול פסק הבוררות.
בית המשפט קבע, כי חובת הגילוי המוטלת על בורר בנוגע לעניין אישי שיש לו בנושא הבוררות, או בדבר קשר אישי שיש לו עם אחד הצדדים, הינה רחבה ביותר. עליו לתת ביטוי להיכרות מוקדמת עם אחד הצדדים בשלב מוקדם ככל האפשר של הליך הבוררות. אותו כלל יחול גם במקרה בו קיימת היכרות קרובה של הבורר עם בן משפחה של אחד הצדדים.
במקרה דנן קבע בית המשפט, כי קשר אישי והדוק כפי שהוכח, בין הבורר לבין בן משפחתו של אחד הצדדים היה צריך למנוע ממנו מלקבל עליו את הבוררות, ובוודאי שחייב אותו לוודא שהצד האחר מודע לטיבו ולמהותו של קשר זה. עוד נקבע, כי לשם ביטול פסק הבוררות בנסיבות אלו, די בחשש מסתבר לקיומו של ניגוד עניינים שלא גולה על-ידי הבורר, או לקיומו של משוא פנים כאשר אין צורך להוכיח שהיתה לכך השפעה בפועל על פסק הבוררות.