זכויות יוצרים ממדינות חברות בארגון הסחר העולמי מוגנות בישראל כזכויות ביצירות ישראליות

עמותה שוויצירית לניהול משותף של זכויות יוצרים תבעה בגין הפרת זכויות יוצרים של חבריה בעת שידורי משנה בישראל – שידורים בישראל השאובים ללא שינוי מערוצים זרים. בית המשפט חזר על ההלכה, כי העברת שדורי משנה ללא הרשאת בעל זכות היוצרים היא בגדר הפרת זכות יוצרים.
בית המשפט דחה את טענת ההגנה כי דיני זכויות היוצרים בישראל אינם מגינים על יצירות זרות, הואיל וצו זכות-יוצרים (ארצות-הברית) וצו זכות-יוצרים (אמנת ברן) מגנים על יצירות שפורסמו לראשונה בארצות הברית, ועל כאלו שפורסמו במדינות החברות באמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואמנויות. יתרת מכך, צו זכות יוצרים (הסכם טריפס) קובע הגנה בישראל לכל יצירה מוגנת לפי חוק, שפורסמה לראשונה במדינה חברה בארגון הסחר העולמי, כאילו פורסמה לראשונה בישראל.
לעניין הפיצוי הקבוע בחוק על הפרות חזר בית המשפט וקבע, כי את הביטוי "כל הפרה" יש לפרש כמתייחס לכל סוג הפרה ולכן ניתן להחיל את הפיצוי הסטטוטורי מספר פעמים, רק כאשר הופרו מספר זכויות יוצרים ולא כאשר אותה זכות הופרה מספר פעמים.
.