בית המשפט המחוזי דחה לאחרונה בקשה למתן צו מניעה שהגיש מפיץ בלעדי של מוצר בישראל שיאסור על צד ג' להפיץ בישראל את אותו מוצר לאחר שרכש אותו מגורם אחר שאיננו היצרן. המפיץ טען שזכויות ההפצה הבלעדיות שייכות לו וכי אותו צד שלישי מייבא את המוצר תוך הסרת קוד המוצר, בלי שנארז כיאות ובלי שהוקם מערך שיווק, שירות ואחריות וכתוצאה מכך הוא נחשף למתן אחריות למוצר פגום המופץ על ידי צד ג', תוך פגיעה במוניטין שלו ושל המוצר מכיוון שהמוצר לא יהיה ניתן לזיהוי כמוצר אשר נרכש דווקא מן המפיץ.
בית המשפט המחוזי חזר על ההלכה כי המוניטין של המוצר הוא זכות קניין השייכת ליצרן, כאשר והמוניטין השייך למפיץ הוא מוניטין שלו כסוחר או כסוכן, אך אין לו זכות קניין במוניטין של המוצר. לפיכך, אין למפיץ זכות למנוע יבוא מקביל של אותו מוצר בעילה של נטילת קניינו שלא ברשות.
עוד נקבע, כי לא נקבע בהסכם שבין היצרן לבין הגורם האחר שמכר את המוצר לצד ג', איסור על אותו גורם למכור את המוצר בישראל לגורם זולת המפיץ. בנסיבות כאלה, היצרן חופשי להחליט למי למכור את מוצריו. לאחר שמכר, אין הוא יכול, מכוחו של המוניטין בלבד ובהעדר ראייה לקיומה של התחייבות חוזית כלפי היצרן, שלא למכור בישראל את המוצר, ולהמשיך ולשלוט על אפיקי הפצתו. זכות כזאת תקום ליצרן אם היתנה תניות בהסכם ההפצה, המגבילות את המפיץ בהפצת המוצר מבחינה טריטוריאלית.