אפיק משפטי 089 23.11.2011

עדכוני חקיקה ופסיקה

17 נובמבר 2011

על המאגד שותפות כחברה לקחת בחשבון כי בכך מוותר הוא על ניהול העסק כשותפות

בעל מניות בחברה, אשר עתר כנגד פעולות שבוצעו בחברה תוך קיפוח זכויותיו, טען, בין היתר, כי בטרם הקמת החברה היתה הסכמה בעל פה לנהל את החברה כ"מעין שותפות" בה קיימת לו זכות וטו. בית המשפט קבע, כי גם אם במשך 5 שנים התנהלה החברה באופן הנראה כאילו שהיתה הסכמה בעל פה כאמור, פעילותה של חברה מוסדרת באמצעות תקנון, המתווה את התנהלותה התקינה, ולכן אין לקבל טענה בדבר הסכמים בעל פה בטרם הקמת החברה בהעדר ראיות חזקות לכך. בית המשפט הוסיף וקבע, כי משבחרו צדדים לעגן את השותפות ביניהם כחברה, הגם שמתוך יחסי אמון ובתנאים המזכירים "מעין שותפות", היה עליהם לקחת בחשבון, כי היחסים הטובים בעת ייסוד החברה עשויים להשתבש בהמשך ולהביא למשבר אמון בין הצדדים וכי במקרה כזה משטר החברות יחול על החברה ולא משטר השותפויות. לגבי טענה של קיפוח מיעוט, חזר בית המשפט על ההלכה כי קיפוח מיעוט הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי המיעוט בה וכי די אם ניתן להוכיח שמבחינה אובייקטיבית ניתן להסיק שהפעולה אשר נעשתה, ושמבצעיה הם הרוב או בעלי השליטה, אכן מקפחת את המיעוט ופוגעת באופן בלתי סביר באינטרסים ובציפיות לגיטימית של המיעוט. בעוד שהנטל על הטוען לקיפוח להוכיח קיום הקיפוח, די בכך שיראה כי ההחלטות האחרונות אשר נתקבלו בחברה שינו את הסטטוס-קוו בחברה שהתקיים עד אז ובכך הוכיח את טענת הקיפוח באופן לכאורי ושינוי זה לרעת המבקש, מעביר את נטל הראיה לצד השני. למרות האמור, בית המשפט דחה בסופו של דבר את טענת הקיפוח.

17 אוגוסט 2011

להוכחת קיפוח בעל מניות בחברה די להראות כי אובייקטיבית הפעולה מקפחת

אחד משני אחים המחזיקים יחדיו בחברה טען כי נעשה ניסיון לסלקו מהחברה תוך מעשה גזל, קיפוח ומרמה, כאשר הוא מאשים את אחיו בביצוע פעולות המשרתות את האינטרסים האישיים שלו, כגון: חלוקת משכורות לעצמו ולמשפחתו ואי חלוקת דיבידנדים. בית המשפט קבע, כי על פי חוק החברות, על בעל מניה להימנע מקיפוח בעלי המניות האחרים. עם השנים, הורחבו והוגמשו המבחנים לבדיקת קיפוח על ידי בית המשפט. כיום מיעוט בעלי המניות לא נדרשים להוכיח פעולה של עושק בכוונה תחילה על ידי בעלי המניות האחרים ודי שמבחינה אובייקטיבית יוכח כי יש בפעולה כדי קיפוח המיעוט - פעולה, אשר מתבצעת על ידי הרוב או בעלי השליטה ופוגעת באופן בלתי סביר באינטרסים ובציפיות הלגיטימיות של המיעוט. המשמעות היא כי הרוב או בעל השליטה מנצלים את כוחם ומפרים את חובת האמון שלהם כלפי מיעוט בעלי המניות. על אף שככלל בית המשפט ייטה להירתם לעזרת המיעוט בחברות פרטיות, במקרה הנדון קבע בית המשפט כי לא הוכחה עילת התביעה ודחה את התביעה.

03 אוקטובר 2011

כונס נכסים על כלל נכסי החברה מוסמך לפטר את עובדי החברה אם הדבר נדרש

בית המשפט המחוזי דן לאחרונה בסמכויותיו של כונס הנכסים אשר מונה על ידי בית המשפט, על כלל נכסי החברה וקבע כי במסגרת סמכויותיו, הוסמך לתפוס את נכסי החברה, לבצע כל פעולה הנדרשת לשם שמירה על זכויות החברה וכן כל פעולה הנחוצה להמשך פעילותה של החברה. במקרה זה החל הכונס לבצע פעולות בקשר עם פיטוריהם של חלק מעובדי החברה ונקבע כי הכונס לא קיבל החלטה זו לבד אלא לאחר שמינה צוות של מנהלי החברה ולאחר שקיבל המלצות בדבר פיטורי ייעול שיש לבצע בחברה. עוד נקבע כי כונס הנכסים מונה מכח אגרת חוב אשר משתרעת על כלל נכסי החברה ועסקינן בחברת טכנולוגיה אשר עיקר נכסיה הוא קניינה הרוחני ולכן טבעי וראוי כי הכינוס יכלול את אף את ניהול כלל החברה.

16 נובמבר 2011

צד להסכם שגילה שהוטעה אך לא מבטל ההסכם לא יוכל לבטלו מאוחר יותר

בין הצדדים נכרתו מספר הסכמים במהלך שנות ה-80, כאשר בשנת 1989 גילה אחד הצדדים כי הצד השני ביצע מצגי שווא, אך למרות זאת המשיך ביישום ההסכם. רק בשנת 1993 ביקש הצד המוטעה לבטל את ההסכם. בית המשפט העליון קבע, כי כאשר צד להסכם אשר הוטעה ממשיך בקיומו למרות הידיעה על ההטעה והצד השני הסתמך על כך, לא ניתן עוד לבטל את ההסכם למרות עילת ביטול על פי דין.

15 נובמבר 2011

משהודיע בורר כי פסק הבוררות מוכן, לא ניתן עוד להעבירו מתפקידו

בורר לא נתן את החלטתו במשך 3 שנים לאחר שהוגשו לו סיכומי הצדדים. כשהודיע הבורר כי פסק הבוררות מוכן בוצעה פניה לבית המשפט בבקשה לפסול את הבורר בשל עינוי דין ואובדן אמון. בית המשפט קבע, כי גם אם הצדדים טרם קיבלו את פסק הבורר לידיהם, משכתב הבורר את פסק הבורר אין רשאי עוד בית המשפט להעבירו מתפקידו. בנסיבות העניין פסק הבורר התעקב למעלה משלוש שנים לאחר הגשת הסיכומים ולכן הוסיף וקבע בית המשפט העליון שלמרות שלא ניתן יהיה להעבירו מתפקידו לאחר מתן פסק הבורר, ניתן יהיה להפחית משכר הטרחה של הבורר עד שלילת שכ"ט לחלוטין וזאת במטרה לקדם ולזרז את פסיקת הבוררים.

07 נובמבר 2011

אין למפיץ זכות למנוע יבוא מקביל של אותו מוצר בעילה של נטילת קניינו שלא ברשות

בית המשפט המחוזי דחה לאחרונה בקשה למתן צו מניעה שהגיש מפיץ בלעדי של מוצר בישראל שיאסור על צד ג' להפיץ בישראל את אותו מוצר לאחר שרכש אותו מגורם אחר שאיננו היצרן. המפיץ טען שזכויות ההפצה הבלעדיות שייכות לו וכי אותו צד שלישי מייבא את המוצר תוך הסרת קוד המוצר, בלי שנארז כיאות ובלי שהוקם מערך שיווק, שירות ואחריות וכתוצאה מכך הוא נחשף למתן אחריות למוצר פגום המופץ על ידי צד ג', תוך פגיעה במוניטין שלו ושל המוצר מכיוון שהמוצר לא יהיה ניתן לזיהוי כמוצר אשר נרכש דווקא מן המפיץ. בית המשפט המחוזי חזר על ההלכה כי המוניטין של המוצר הוא זכות קניין השייכת ליצרן, כאשר והמוניטין השייך למפיץ הוא מוניטין שלו כסוחר או כסוכן, אך אין לו זכות קניין במוניטין של המוצר. לפיכך, אין למפיץ זכות למנוע יבוא מקביל של אותו מוצר בעילה של נטילת קניינו שלא ברשות. עוד נקבע, כי לא נקבע בהסכם שבין היצרן לבין הגורם האחר שמכר את המוצר לצד ג', איסור על אותו גורם למכור את המוצר בישראל לגורם זולת המפיץ. בנסיבות כאלה, היצרן חופשי להחליט למי למכור את מוצריו. לאחר שמכר, אין הוא יכול, מכוחו של המוניטין בלבד ובהעדר ראייה לקיומה של התחייבות חוזית כלפי היצרן, שלא למכור בישראל את המוצר, ולהמשיך ולשלוט על אפיקי הפצתו. זכות כזאת תקום ליצרן אם היתנה תניות בהסכם ההפצה, המגבילות את המפיץ בהפצת המוצר מבחינה טריטוריאלית.