אפיק משפטי 090 07.12.2011

עדכוני חקיקה ופסיקה

30 נובמבר 2011

חברות ציבוריות ידווחו מיידית את אופן ההצבעה של בעלי ענין וגופים מוסדיים באסיפות כלליות

ביום 30 נובמבר, 2011, פרסמה רשות ניירות ערך, הנחיית גילוי בדבר אופן ההצבעה של בעלי ענין, נושאי משרה בכירה וגופים מוסדיים באסיפות כלליות של חברות ציבוריות. ההנחיה מפרטת, לגבי אסיפות כלליות בהן הרוב הנדרש לשם קבלת החלטה אינו רוב רגיל, כדוגמת אסיפה כללית למינוי דירקטור חיצוני, אסיפה כללית לאישור עסקה של החברה עם בעלי השליטה או עם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה ענין אישי, אסיפה כללית לאישור הסמכת יושב ראש הדירקטוריון למלא תפקיד של מנהל כללי או אישור הסדרים עם מחזיקי אגרות חוב, את חובת החברה לכלול בדו"ח המיידי אודות תוצאות האסיפה את פירוט ההצבעות של בעלי המניות שהינם בעלי ענין, נושא משרה בכירה או גופים מוסדיים. חשיבותה העיקרית של הנחיה זו, מלבד המיידיות שבחשיפת המידע, הינה לאפשר למשקיעים להשוות בין אופן הצבעתם של הגופים המוסדיים השונים.

24 נובמבר 2011

בית המשפט יתערב בהחלטת ועדת מינויים רק כשחרגה באופן בולט וקיצוני ממתחם הסבירות

בעתירה כנגד מינוי בעל תפקיד, בהתבסס על המלצות ועדת מינויים מקצועית נטענו מספר טענות בדבר התאמת האדם לתפקיד ובדבר הרכב ועדת האיתור המקצועית שמונתה, אשר נטען כי הרכבה פוליטי. בית המשפט חזר על ההלכה, כי יתערב בהחלטה למנות מועמד למשרה מקצועית בכירה בשירות הציבורי בשל פגם מהותי-נורמטיבי שדבק בהתנהלותו, רק כאשר החלטת המינוי חרגה באופן בולט וקיצוני ממתחם הסבירות וכי ביחוד כאשר מונתה ועדה מקצועית, בהפעילו ביקורת שיפוטית, לא ישים בית המשפט את עצמו בנעליה של הסמכות הממנה ולא יחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתו שלו, אלא שהביקורת תתמצה בשאלה אם במסגרת ההחלטה הפעיל הגורם הממנה את שיקול דעתו באופן שאינו חורג ממתחם הסבירות. בית המשפט חזר והדגיש, כי מינוי פוליטי הוא בבחינת "רעה חולה שיש לעקרה מן השורש", אולם קבע, כי זהות חברי ועדת האיתור היה ידוע ממועד תחילת עבודת הוועדה וניתן היה לעתור כנגדה כבר באותו שלב. לא ניתן לעתור כנגד הרכבה כעת לאחר שהוועדה סיימה עבודתה ופרסמה המלצותיה, אלא כאשר תועלה טענה בעלת משקל משמעותי לפגם או אי-חוקיות חמורים. לגבי נושא התאמת בעל התפקיד להגדרות המשרה קבע בית המשפט כי שאלה זו היא שאלה מקצועית שועדת האיתור היא הקובעת בה ובית המשפט ייזהר מלהתערב בהחלטותיה.

20 ספטמבר 2011

אישור חבילת תגמולים למנהלים בעוד החברה מפסידה עלול ליצור חבות אישית לדירקטורים

בפסק דין אשר ניתן לאחרונה על ידי בית משפט באוהיו, ארצות הברית, נדונה בקשה לדחיית תביעה שהוגשה בשמה של חברה על ידי אחד מבעלי מניותיה כנגד נושאי משרה בה. במסגרת התביעה נטען, כי חברי הדירקטוריון ניצלו את כוחם לטובתם שלהם, הואיל ואלה אישרו חבילת תגמולים בסכומי עתק לשלושה ממנהליה הבכירים בעוד שהחברה רשמה הפסדי עתק ובעלי מניותיה הביעו את התנגדותם לאישור חבילת התגמולים, כפי שמתאפשר על ידי Protection Act of Wall-Street Reform and Consumer (“Say on Pay"). על כן נטען, כי באישורם את חבילת התגמולים האמורה, פעלו חברי הדירקטוריון בניגוד לטובת החברה ובעלי מניותיה. בית המשפט חזר על ההלכה הידועה, לפיה בית המשפט לא יתערב בשיקול דעת ההנהלה, אפילו אם שיקולי ההנהלה לא תואמים את שיקולי בית המשפט או אולי היו מוטעים, כל עוד היו אלה שיקולים שנשקלו בתום לב ולטובת החברה לפי הבנת ההנהלה. עם זאת, במקרה זה קבע בית המשפט, כי טענות התביעה, לפיהן פעולות חברי הדירקטוריון בוצעו שלא בתום לב ובניגוד לטובת החברה הוכחו לכאורה, ומשכך אין להורות על דחיית התביעה ללא בירורן של הטענות גופן.

04 דצמבר 2011

בורר יועבר מתפקידו רק בהוכחת חשש ממשי למשוא פנים בהתבסס על ראיות אוביקטיביות

בסכסוך עסקי הוסכם על בוררות דו שלבית (היינו, כי ניתן להגיש ערעור על החלטת הבורר להרכב בוררים). הרכב הערעור דחה את הערעור ועל כך הוגשה בקשה לבית המשפט לביטול פסק הבוררות, בין היתר מכיוון שלמרות שהבוררים קבעו כי תיק הבוררות יועבר לידיהם, קיבלו החלטתם בטרם הגיע התיק אליהם. בית המשפט ביטל את פסק הערעור והחזיר את הדיון להרכב הבוררים ובעקבות כך הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה (שנדחתה) להעביר את הבוררים מתפקידם בשל כך שהואיל ותיק הבוררות לא היה בפני הרכב הבוררים קודם למתן הפסק, הפרו הבוררים את חובת הנאמנות בה הם חבים ועולה חשש ממשי למשוא פנים. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי רק במקרים חריגים ניתן לערער על החלטות בנושא בוררות, כי על הטוען לפסלות בורר להוכיח בהתבסס על ראיות אובייקטיביות, קיומו של חשש ממשי למשוא פנים, והכל אלא אם מראית פני הצדק אינה מאפשרת המשך הדיון לפני הבורר. בית המשפט ציין, כי בהעדר הסכמה אחרת בין הצדדים, מן הראוי שבבוררות דו-שלבית יימצא לפני ערכאת הבוררות השנייה מלוא החומר שהונח מצוי לפני הבורר בשלב הראשון של הבוררות.

24 נובמבר 2011

מנהל המתעלם מהפרת זכויות יוצרים על ידי עובדיו עשוי להיות חב אישית בגין ההפרה

בית המשפט קיבל תביעה למתן צו מניעה ותשלום פיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים בשל השמעת חמש יצירות מוקלטות במשחקיה לילדים ללא קבלת הרשאה כדין (לפי החוק הישן). בית המשפט קבע, כי בהתאם להלכה ולפיה השמעת מוסיקה באולמות אירועים נחשבת כהשמעה פומבית, הרי שעסקינן בהפרת זכויות יוצרים. זאת ועוד, בית המשפט הטיל על מנהל המקום אחריות ישירה להפרה שכן זה לא מנע אותה ועצם את עיניו נוכח התקיימותה. על כן מדובר בהפרה לתועלת אישית. לעניין הפיצויים, קבע בית המשפט כי אין לראות בכל יצירה כהפרה נפרדת אלא יש לבחון את סוג הזכות שנפגעה. הפיצויים שפסק היו בהתאם, היינו, של הפרה אחת ובגובה המקסימלי שהחוק מאפשר – 20,000 ש"ח. עם זאת, בית המשפט פסק סכום נוסף של 30,000 ש"ח הוצאות משפט.

21 נובמבר 2011

הסכם אשר לא קוים על ידי הצדדים לאורך זמן יחשב כנזנח ולא ניתן יהיה לדרוש אכיפתו

בין משקיע לחברה נחתם הסכם הלוואה ואף נרשם שעבוד על נכסי החברה הלווה. כאשר דרשה את כספי ההשקעה כ 7 שנים לאחר חתימת ההסכם נתקלה היא בסירוב. בית המשפט קבע שמשלא דרשה החברה את הכספים במשך שנים ובפועל שני הצדדים התעלמו מההסכם במשך תקופה ארוכה, בפועל נזנח ההסכם על ידי הצדדים בדרך של התנהגות עד כדי ביטול ההסכם או ויתור עליו ואין עוד מקום לדרישה לאכיפה של ההסכם על ידי מי מהצדדים.