אפיק משפטי 091 21.12.2011

עדכוני חקיקה ופסיקה

08 פברואר 2011

שיהוי בפניה לבית המשפט בטענה של התחרות בעל מניות בחברה הוא עילה לאי מתן צו מניעה

בעל מניות פנה לבית המשפט בבקשה לצו מניעה תוך טענה, כי בעל מניות אחר בחברה הפר את האיסור הקבוע בהסכם המייסדים של החברה ואת הוראות הדין הכללי לעניין תחרות בעיסקי החברה. בית המשפט קבע, כי על פניו לא מדובר בתביעת סרק ומדובר בשאלה רצינית הראוייה לדיון. עם זאת, במקרה זה היתה המתנה של מספר חודשים בין ידיעת בעל המניות על הכוונה של בעל המניות האחר להתחרות בחברה לבין הפניה לבית המשפט ומכאן קבע בית המשפט כי נוצרה חזקה כי התובע לא ראה את הנזק שנגרם לו כתוצאה מתחרות זו כדורש התערבות מיידית של בית משפט לשם הפסקתה. כך, בית המשפט דחה את הבקשה לצו מניעה.

12 דצמבר 2011

רשות ניירות ערך רשאית להזהיר לקוחות של חשודים בפלילים מבלי שהדבר ייחשב לשון הרע

בית המשפט דחה תביעה של פעיל בשוק ההון, שעסק בין היתר בניהול תיקי השקעות, והגיש תביעת לשון הרע כנגד ראש מחלקת הפיקוח על קרנות נאמנות ברשות ניירות ערך, ראש הרשות ורשות ניירות ערך. בתביעה נטען, כי בשיחת טלפון (עליה למד התובע במסגרת הליכים פליליים אשר הגישה נגדו הרשות, ובהם גם הורשע), מסרה ראש מחלקת הפיקוח מידע ללקוח של התובע, אשר לא היה נכון, העובדה כי נגד התובע מתנהלות חקירות. הנתבעים לא כפרו בקיומה של שיחת הטלפון ועל כך שרשות ניירות ערך הזהירה את לקוחות של התובע, אך טענו כי הדבר היה חלק בלתי נפרד מצעדי הפיקוח של רשות ניירות ערך על קרנות הנאמנות הפועלות בשוק ההון, לאור תנודתיות חריגה של מחירי היחידות בקרן ביחס לתנודתיות בשוק וכדי להגן על לקוחו של התובע, במסגרת תפקידה של רשות ניירות ערך. בית המשפט קבע, כי שיחת הטלפון אכן התקיימה וכי בה הוזהר הלקוח וכי בדברים אלה יש עקרונית לשון הרע, באשר ייחוס עבירה פלילית לאדם הינו בדרך כלל מצב מובהק של הוצאת לשון הרע. עם זאת, בית המשפט קבע, כי חלה על הנתבעת הגנה בחוק מכיוון שהמדובר היה במידע שהיה על הרשות למסור על פי דין, באשר תפקיד הרשות מוגדר בחוק כשמירת ענייני ציבור המשקיעים. בית המשפט קבע עוד, כי מכוח פקודת הנזיקין גם לא ניתן לתבוע עובד ציבור כל עוד פעל במסגרת תפקידו, אלא אם כן יוכח כי פעל תוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו, ובמקרה זה לא הוכיח זאת התובע.

19 דצמבר 2011

החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה תשע"ב-2011

ביום 19.12.2011 פורסם ברשומות חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה תשע"ב-2011, אשר התקבל בכנסת שבוע קודם לכן ויכנס לתוקפו בעוד חצי שנה. תכלית החוק הינה להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה על דרך נקיטת הליכים אזרחיים ופליליים נגד מעבידים, מזמיני שירות וקבלנים, המפרים את חוקי העבודה. החוק מונה סנקציות אשר יוטלו על כלל המעסיקים ובהם התראות מנהליות, עיצומים כספיים (בין 5,000 ש"ח ל-35,000 ש"ח למעביד ובין 2,500 ש"ח ל-17,500 ש"ח למעסיק המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית) ואף עונשי מאסר בכפוף להחלטת הממונה. יודגש, כי תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של מעביד בשל הפרותיו. החוק קובע במקרים מסוימים אחריות אישית למנכ"ל של חברה המפרה את החוק ולמנהל של רשות ציבורית המפרה החוק, אלא אם הוכיח כי עשה כל שניתן על מנת למלא חובתו. עוד, החוק קובע במקרים מסוימים אחריות אזרחית ופלילית על מזמין שירות שקבלן הפועל עבורו מפר את החוק. לבסוף, החוק קובע כי רשות ציבורית לא תהיה רשאית להתקשר במקרים מסוימים עם קבלנים שהורשעו בעבירות על פי החוק.

11 דצמבר 2011

השפעה מהותית מספר קודם בעת בניית הדמויות בספר מהווה הפרה של זכויות יוצרים

בית המשפט המחוזי דן לאחרונה בתביעה במסגרתה נטען כי קטעים מהותיים בספר הועתקו מספר אחר. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי חלקים מהותיים מהיצירה אכן הועתקו ואל אף שמדובר בקטעים ספורים בלבד, הרי שנוכח המבחנים המקובלים בנושא זה, דהיינו, בחינה איכותית ולא כמותית, מדובר בהפרה לכל דבר ועניין. בעניין זה, דחה בית המשפט את טענות ההגנה ולפיהן מדובר בשימוש טרנזיטיבי ביצירה הראשונה אל תוך היצירה השניה ונוכח היותה של היצירה המועתקת יצירה "שעמדה לרוחה" של הכותבת ושממנה היא הושפעה (כפי שהושפעה מיצירות אחרות וכפי שהתובעת עצמה הודתה שאף יצירתה שלה הושפעה מיצירות קודמות אחרות). למסקנה זו, הגיע בית המשפט תוך ביצוע השוואה של הקטעים אליהן הופנה, שימוש בדעות מומחים ובחינת האופי והדרך שבו בנתה הנתבעת את הדמויות ביצירה המועתקת, דבר המלמד על העתקה מהיצירה המקורית. זאת ועוד, מספר שנים קודם לכן, הסכימה הנתבעת למחוק קטעים מספרה כדי להפיס את התובעת ובכך נראה כי היתה מודעת להעתקה. באופן דומה, דחה בית המשפט את טענת הנתבעת וקבע כי למרות שבמקרים רבים אליהם הפנתה התובעת היה שימוש אחר במילים ובביטויים על ידי הנתבעת, ביטויים שונות, בקונטקס הכללי ובנרטיב שבנתה, מדובר בהפרה, אף אם השימוש היה באמצעות מילים אחרות.

08 דצמבר 2011

העדר חתימת משתתף במכרז על הצעתו הינה עילה לפסילת ההצעה

מציע במכרז נפסל הואיל ובהצעה לא היו פרטיו המזהים וחתימתו. בית המשפט קבע, כי אין מקום להתערב בהחלטת ועדת המכרזים, שכן מדובר בהחלטה סבירה ביחס לנסיבות המקרה, זאת משום שהעדר חתימה של משתתף במכרז על הצעתו מהווה פגם מהותי היורד לשורש עקרון השוויון, עליו מושתתים דיני המכרזים, ואין לראות בכך פגם טכני בלבד. בית המשפט הוסיף, כי אין זה מתפקידה של ועדת המכרזים לאתר מציעים כדי להחתימם על הצעתם וזוהי אחריותם הבלעדית של המציעים עצמם.