עיכבון מקרקעין דורש שליטה בנכס ולא מספיקה נוכחות בו

בעל מגרש תבע קבלן על כך שבטרם סיים את עבודתו, הפקיר את המגרש והציב מנעולים על שער הנכס כדי למנוע אפשרות של קבלן אחר לסיים את העבודה, ובכך לאלץ את בעל המגרש לשלם את יתרת חובו בגין העבודות שבוצעו עד כה.
בית המשפט קבע, כי עיכבון הוא זכות לעכב נכס כערובה לחיוב, כסעד עצמי על מנת לוודא תשלום החוב. עיכבון קיים רק כשיש חוק ספציפי המאפשר זאת וניתן לוותר עליה רק בהסכם ספציפי. בכל מקרה, לא רשאי המעכב לממש את הנכס ולהיפרע ממנו. זכות עיכבון אינה ניתנת אלא לנושה המחזיק בנכס שנמסר לו על ידי החייב. בית המשפט הבהיר כי כדי שיהיה עיכבון בנכס מקרקעין לא מספיקה נוכחות במקרקעין אלא נדרשת שליטה במקרקעין. שימוש בזכות העיכבון צריך שיהיה בתום לב ולא ניתן לעכב נכס גדול בשל חוב קטן תוך גרם נזק כבד לחייב.
במקרה זה קבע בית המשפט שהקבלן עזב את אתר הבניה לפני חודשים ואין לו כל ציוד או עובדים באתר וסירב להכיר בעובדה שהקבלן נעל את המגרש בסורג ובריח כחזקה בפועל של הקבלן במגרש. בנוסף קבע בית המשפט כי ההסכם בין הצדדים קובע במפורש כי הקבלן ויתר על זכות קיזוז ועיכבון.
בית המשפט קבע עוד, כי יש טעם לפגם בכך שהמגרש כולו יעוכב ולא ניתן יהיה להשלים את הפרויקט, כאשר השלמת הפרויקט תאפשר תשלום החוב.