בית המשפט נדרש לקביעות בנוגע לאחריות בתוך קבוצת חברות (קונצרן) במסגרת אישום פלילי בעניין רכישת אגרות חוב שלחברה ציבורית בהיקף נרחב על ידי בעל השליטה בקבוצה, ערב הרחבת סדרת אגרות החוב.
בית המשפט קבע כי בדיקה מיהו אורגן של חברה נעשית על פי מבחן היררכי-פונקציונאלי – על רקע הפעילות הספציפית בה בוצעו המעשים נבדק הן מיקומו של האדם בהיררכיה התאגידית והן תפקידו – כך, יכול ועובד מסוים מוסמך לבצע פעולה מסוימת ובהקשר הצר של פעולה זו הוא ייחשב כאורגן של החברה למרות שבפעילות השגרתית של החברה לא יראוהו ככזה. לעתים אף עובד שחרג מסמכויותיו עשוי לחייב את התאגיד, אך תיבחן מידת ידיעת התאגיד והאורגנים בתאגיד על פעילות זו ומידת הפיקוח ופעולות המנע שנקט התאגיד כדי למנוע מקרים אלה. כאשר תאגיד אינו יכול למנוע הישנות העבירה יפחת המקום להחיל עליו אחריות.
בית המשפט קבע, כי כאשר קונצרן מורכב מחברת אם וחברות בנות שאין להם עובדים או פעילות עצמאית וכולו מנוהל מחברה האם, האחריות היא מאוחדת לכל הקבוצה. להבדיל, כאשר אין לחברת האם שליטה מלאה בחברת בת או כאשר אורגן בחברה כלשהו בקבוצה ביצע פעולות להם הקבוצה עצמה היא הקורבן, לא נראה את כל החברות כקבוצה אחרת. באותו הקשר נקבע כי אורגן של חברה הפועל לטובת הקבוצה בכללותה ולא לטובת חברה ספציפית בה הוא אורגן לא מפר את חובותיו לחברה.
בית המשפט הבהיר, כי כוונת מבצע העבירה להיטיב עם התאגיד בביצוע העבירה לא תמיד תהיה תנאי בלעדיו לא ניתן להטיל אחריות על התאגיד ולא נדרש גם כי מטרה זו תהיה המטרה היחידה לשמה בוצעה העבירה. בכל מקרה, אחריות של התאגיד תתקיים גם אם בפועל העבירה לא הטיבה עם התאגיד.
פורסם ב אפיק משפטי 140 27.11.2013