אפיק משפטי 140 27.11.2013

עדכוני חקיקה ופסיקה

19 נובמבר 2013

ללא פעולות מנע גם פעולות עובד שחרג מהרשאה עשויה לחייב בפלילים תאגיד ונושאי משרה בו

בית המשפט נדרש לקביעות בנוגע לאחריות בתוך קבוצת חברות (קונצרן) במסגרת אישום פלילי בעניין רכישת אגרות חוב שלחברה ציבורית בהיקף נרחב על ידי בעל השליטה בקבוצה, ערב הרחבת סדרת אגרות החוב. בית המשפט קבע כי בדיקה מיהו אורגן של חברה נעשית על פי מבחן היררכי-פונקציונאלי – על רקע הפעילות הספציפית בה בוצעו המעשים נבדק הן מיקומו של האדם בהיררכיה התאגידית והן תפקידו – כך, יכול ועובד מסוים מוסמך לבצע פעולה מסוימת ובהקשר הצר של פעולה זו הוא ייחשב כאורגן של החברה למרות שבפעילות השגרתית של החברה לא יראוהו ככזה. לעתים אף עובד שחרג מסמכויותיו עשוי לחייב את התאגיד, אך תיבחן מידת ידיעת התאגיד והאורגנים בתאגיד על פעילות זו ומידת הפיקוח ופעולות המנע שנקט התאגיד כדי למנוע מקרים אלה. כאשר תאגיד אינו יכול למנוע הישנות העבירה יפחת המקום להחיל עליו אחריות. בית המשפט קבע, כי כאשר קונצרן מורכב מחברת אם וחברות בנות שאין להם עובדים או פעילות עצמאית וכולו מנוהל מחברה האם, האחריות היא מאוחדת לכל הקבוצה. להבדיל, כאשר אין לחברת האם שליטה מלאה בחברת בת או כאשר אורגן בחברה כלשהו בקבוצה ביצע פעולות להם הקבוצה עצמה היא הקורבן, לא נראה את כל החברות כקבוצה אחרת. באותו הקשר נקבע כי אורגן של חברה הפועל לטובת הקבוצה בכללותה ולא לטובת חברה ספציפית בה הוא אורגן לא מפר את חובותיו לחברה. בית המשפט הבהיר, כי כוונת מבצע העבירה להיטיב עם התאגיד בביצוע העבירה לא תמיד תהיה תנאי בלעדיו לא ניתן להטיל אחריות על התאגיד ולא נדרש גם כי מטרה זו תהיה המטרה היחידה לשמה בוצעה העבירה. בכל מקרה, אחריות של התאגיד תתקיים גם אם בפועל העבירה לא הטיבה עם התאגיד.

29 אוקטובר 2013

היעדר הגינות בחיי מסחר לא יצדיק בהכרח הרמת מסך

חברה רכשה ציוד מחברה אחרת וסירבה לשלם את מלוא התמורה. היות ושתי החברות אינן פעילות התבקשה הרמת מסך ההתאגדות וחיוב מנהל החברה באופן אישי. בית המשפט סירב להרים מסך תוך שהבהיר, כי המגמה הרווחת בדיני החברות כיום מצמצמת עד מאוד את המקרים בהם ניתן להרים את מסך ההתאגדות. בית המשפט ירים את מסך ההתאגדות לצורך שמירה על הצדק או כאשר נוכח לדעת שהייתה הונאה או קיפוח של אדם, כאשר זו נעשתה בחוסר תום לב ותוך שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה. בענייננו, אמנם נטענו טיעונים פורמליסטים לעניין אי תשלום החוב, אולם גם אם היה מדובר בהתנהגות לא הגונה לא ניתן לומר שזו הייתה נגועה בניסיון הונאה. בחיי המסחר, גם אם המצוי רחוק מהמצוי, אין הדבר מעיד בהכרח על חוסר תום לב המצדיק הרמת מסך.

20 נובמבר 2013

בעל תפקיד מטעם בית המשפט חייב לפעול בגילוי מלא כחלק מחובות האמון שלו

לבית המשפט המחוזי הוגש לאישור הסדר נושים שגיבשו מנהלים מיוחדים מטעם בית המשפט במסגרת הליך הבראה. בית המשפט קבע כי בעל תפקיד שמונה על ידי בית המשפט הוא ידו הארוכה של בית המשפט ועליו החובה לפעול בזהירות, בתום לב ובאמון ותוך חובת זהירות לחברה, משתתפיה, נושיה, וצדדים שלישיים הבאים עמה במגע. בית המשפט קבע שמחובת האמון נגזרות החובה לאיסור על ניגוד עניינים והחובה לגלות גילוי מלא. רק גילוי מלא יאפשר לבית המשפט ולנהנים לבחון האם עמד בעל התפקיד בחובותיו. בית המשפט ביקר את התנהלות בעל התפקיד בכך שההסדר אינו מגלה גילוי מלא ומעלה חשש כי בעל התפקיד העדיף בעל חוב אחד על אחרים. כך, בית המשפט לא אישר בשלב זה את הסדר הנושים.

03 נובמבר 2013

פרסום יצירה באתר המאפשר שימוש חופשי בה לא מבטל זכויות היוצרים

מאמר הוצג באתר אינטרנט של מחבר המאמר ובאתרי אינטרנט מקצועיים נוספים המאפשרים שימוש חופשי בחיבורים המפורסמים בו. חברה המפעילה מספר אתרי אינטרנט ועוסקת בריכוז תכנים המצויים באינטרנט ושליחתם לתיבות הדואר האלקטרוני של מנויי האתר, העתיקה את המאמר, ולאחר עריכת שינויים קלים (שינוי כותרת המאמר והוספת תמונות) פרסמה את המאמר באתר האינטרנט שלה והפיצה את המאמר למנוייה ללא אזכור שם מחברת המאמר ומבלי להציע למחברת כל תמורה בגין כך. החברה טענה, בין היתר, כי אין במעשיה כל פסול מאחר והמחברת עצמה פרסמה את המאמר באתרים המאפשרים לעשות שימוש חופשי במאמרים המפורסמים שם. בית המשפט קבע, כי הופרה זכות היוצרים החומרית והמוסרית מכיוון שהמאמר הועתק והועמד לרשות הציבור בלא הסכמה. גם אם המאמר פורסם באתרי אינטרנט המאפשרים שימוש חופשי במאמר הדבר כפוף לתנאי השימוש של אתר האינטרנט ובכלל זה הקפדה על פרסום שם המחבר.

12 אוקטובר 2013

ניתן לבטל חוזה שהופר גם אם שיקולי כדאיות הם שעומדים מאחורי ביטול חוזה

כשצד להסכם לא עמד בתנאיו ניצל זאת הצד השני כדי לבטל את ההסכם, אשר הפך ללא רווחי עבורו. בית המשפט חזר על ההלכה, כי ברגע שצד הפר את ההסכם, פתח בכך לצד השני את הפתח לביטול ההסכמים והצד השני רשאי לנצל אותו ולהודיע על ביטול ההסכם, גם אם הבסיס העיקרי (ואולי אף היחיד) המניע אותו לעשות כן הוא הרצון להשתחרר מעסקת הפסד. גם אם הצד המבטל הושפע משיקולי כדאיות העסקה בבואו לבטל את ההסכמים אין בכך כדי לפגוע בתום ליבו, כל עוד ההסכם אכן הופר.

15 אוקטובר 2013

בית המשפט שלל זכאות לדמי תיווך מחברת תיווך שהעסיקה אדם שאינו מתווך מורשה

בעוד שהחוק קובע כי לא יועסק אדם בתיווך במקרקעין, אלא אם כן הוא בעל רישיון מתאים או שהוא מועסק בתפקיד מנהלתי, חברת תיווך העסיקה אדם שאינו מתווך מורשה ותיווך בעסקה. חברת התיווך טענה כי העובד הועסק בתפקיד מינהלתי בלבד וכי בכל מקרה פעל תחת הדרכתו של מתווך מורשה בחברה, אלא שבית המשפט קבע כי העובד לקח חלק פעיל ועיקרי בהליך התיווך וכי פעולותיו של העובד היו פעולות תיווך במקרקעין מובהקות ולכן דחה את תביעת חברת התיווך לדמי תיווך.