אפיק משפטי 139 13.11.2013

אפיק משפטי 139 13.11.2013

הדפסה
PDF

עדכוני חקיקה ופסיקה

23 אוקטובר 2013

ניתן לעתים לחלק דיבידנד גם כשאין עמידה במבחן הרווח

חברה רצתה לחלק דיבידנד למרות שלא היו לה רווחים ראויים לחלוקה ולכן פנתה לבית המשפט לקבלת אישור. הכלל הוא שחברה המעוניינת לחלק דיבידנד צריכה לעמוד בשני תנאים: האחד, שהחלוקה תעשה מתוך רווחיה (מבחן הרווח) והשני, שהיא תהיה מסוגלת לעמוד בהתחיבויותיה הקיימות והצפויות (מבחן יכולת הפירעון). בכך מובטח שחלוקת הדיבידנד לא תעשה "על חשבון" נושי החברה. בית המשפט קבע כי "מבחן יכולת הפרעון" הינו מבחן רחב שבמסגרתו יש לבחון את נזילות החברה בנוסף למאזניה החשבונאים ובבחינת מצבה הכלכלי של החברה יש להתבסס על מדדים כלכליים ועיסקיים ויש לקחת בחשבון גם את האינטרס של הנושים. משכך, בית המשפט אישר את חלוקת הדיבידנד וקבע שמכיוון שאין לחברה פעילות שוטפת ולאחר חלוקת הדיבידנד יתרת המזומנים של החברה עדיין תהיה חיובית, נראה שאין סיכון להפסד עתידי או לגרעון תזרימי היכולים לפגוע ולסכן את יכולת הפירעון של החברה לפרוע את התחייבויותיה הצפויות.

03 נובמבר 2013

קיפוח מיעוט בטענה של אי מסירת מידע מלא על החברה דורש זכות על פי חוק לקבל המידע

בעל מניות בחברה טען כי בעלי מניות הרוב ניצלו את כוחם כדי לאשר בחברה (ברוב של 85%) החלטות המקפחות את זכויותיו וכי לא סיפקו לו מידע שביקש. בית המשפט קבע, כי החלטת אסיפת בעלי מניות, גם אם ברוב גדול, אינה מרפאת קיפוח מיעוט כשזה מתקיים. לבחינת שאלת קיומו של קיפוח יש לאזן בין הכלל כי כוח השליטה נתון בידיו של רוב בעלי-המניות בחברה לבין העובדה כי יש להגן גם על המיעוט באופן שיש בו כדי להבטיח ניהול הגון של החברה. קיפוח מיעוט מתקיים כאשר קיים מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת, במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה. במקרה זה לא הוכח קיפוח. לגבי זכות בעל מניות למידע, בית המשפט קבע כי בעל מניות אינו נחשב כמקופח אם לא מוכיח כי היה זכאי על פי חוק - כבעל מניות - למידע ומידע זה לא נמסר לו.

07 נובמבר 2013

פרשנות חובות דיווח וסנקציה מנהלית על הפרתן תהיה רחבה ולא דווקנית כבהליך פלילי

רשות ניירות ערך הטילה על חברה ציבורית עיצום כספי בגין הפרה של חובת הדיווח מכיוון שהחברה לא דיווחה מבעוד מועד על מינוי של דירקטור חיצוני במשיבה. טענת החברה, שגם התקבלה על ידי בית המשפט המחוזי, היתה כי למינוי לא היה תוקף, מכיוון שנעשה על-ידי הדירקטוריון ולא על-ידי האסיפה הכללית, כנדרש, ולכן לא היתה קיימת כלל חובת דיווח. בית המשפט העליון קיבל עקרונית את ערעור הרשות לניירות ערך וקבע כי למרות הכלל בפלילים כי יש לפרש את החוק באופן מצמצם, לעניין חובות הדיווח בניירות ערך אין מקום להשוות בין ההליך הפלילי למינהלי וזאת מכיוון שהאידאולוגיה של עולם ניירות הערך כוללת גילוי נאות ומלא של כל אירוע שאולי עשויה להיות לו רלבנטיות להתיחסותו של ציבור משקיעים, וגם אם יתברר בדיעבד כשגוי. יש לפרש את חובות הדיווח והסנקציה המינהלית עליהם בהרחבה להבדיל מפרשנות מצמצת של המשפט הפלילי, הנובעת ממשמעותה החמורה של הסנקציה הפלילית.

11 ספטמבר 2013

חברת ביטוח מחויבת לשחרר לעובד כספים שהופרשו לפיצויי פיטורים

בית המשפט המחוזי דן בערעור חברת הביטוח על החלטת המפקח על הביטוח לחייבה לשלם לעובדת פיצויי פיטורים וזאת לאחר שכספים אלה כבר הועברו למעסיקתה. בית המשפט קבע, כי על פי חוק פיצויי פיטורים כספים שהופרשו לפיצויי פיטורים אינם ניתנים להחזרה או העברה, אלא במקרה בו עובד חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים. כך, חברת ביטוח אשר משחררת כספים לידי מעסיק מבלי לנקוט בפעולות בכדי לוודא כי מדובר בנסיבות שאינן מזכות את העובד בפיצויי פיטורים, ואף לא מיידעת את העובד כי המעסיק מבקש לקבל לידיו כספים אלה פועלת בניגוד לחוק. בענייננו, נקבע בפסק דין חלוט של בית הדין לעבודה כי העובדת הייתה זכאית לפיצויי פיטורים ומכאן כי חברת הביטוח לא הייתה רשאית להעביר את הכספים שהופרשו למעסיקה.

09 אוקטובר 2013

במאי שלא דאג להסדרת זכויות יוצרים מראש לא יהיה זכאי להכרה בזכות יוצרים בשל עבודת הבימוי

במאי דרש להכיר בזכויות יוצרים שלו גם בגין הפקות חדשות של אותה הצגה שביים. בית המשפט פסק כי חופש היצירה והבימוי מחייב להגביל את זכות היוצרים בגין עבודת הבימוי כך שזכות זו תפקע עם רדת ההצגה מן הבמה ולא תוסיף להשתרע על הפקות מאוחרות בבימוי חדש. בנסיבות המקרה פסק בית המשפט כי הבמאי אינו בעל זכות יוצרים בעבודת הבימוי של ההפקה החדשה, זאת אף אם ביצע את חלוקת הטקסט, ואף על פי שמדובר בעבודה שמגלמת את דרישת היצירתיות הקבועה בחוק, מאחר וקיימת חשיבות להסכמות הצדדים לפני ביצוע העבודה וכשבעל תפקיד בהצגה סבור כי הוא זכאי לתשלום נוסף בגין תפקיד נוסף שנטל על עצמו, עליו לדאוג לכך מראש.

16 אוקטובר 2013

הפרת הסכם שכירות עשויה להוביל לסילוק ידו של השוכר מהמקרקעין

משכיר דרש לפנות שוכר אשר עזב את הדירה ואיפשר לאחרים להתגורר במושכר בניגוד להסכם השכירות. בית המשפט קבע שמכיוון שהשוכר עזב את הדירה תוך כדי כך שהוא מאפשר לאחרים לגור בה בניגוד להסכם השכירות וזאת אף לאחר שהוזהר לא לעשות כן, עומדת למשכיר הדירה הזכות לבקש את סילוק ידו של השוכר מהדירה.

24 אוקטובר 2013

מחובתו של מפרסם מכרז להקפיד על תנאיו הקפדה יתרה על מנת לשמור על עקרון השוויון בין המציעים

יזם זכה במכרז של מינהל מקרקעי ישראל. בין תנאי המכרז נקבע כי הזוכה במכרז יופיע, בתוך 60 יום מתאריך אישור ועדת המכרזים במשרד המינהל על מנת לשלם הסכום שהוצע על ידו. היזם התמהמה בתשלום הסכום והמינהל ביטל את הזכיה כפי זכותו בתנאי המכרז. בית המשפט קבע כי בהשתתפותו במכרז, ובחתימה על ההצעה, קיבל על עצמו הזוכה את תנאי המכרז. המועד לתשלום נקבע במפורש, באופן ברור ומדוייק. עוד קבע בית המשפט כי מחובתו של המנהל להקפיד הקפדה יתרה על הוראות המכרז, ולא לאפשר לאף מציע חריגה ממועדי התשלום שנקבעו במכרז. חובה זו נובעת מעקרון השוויון בין המציעים שהנו נשמת אפו של המכרז הציבורי, וערך ראשון במעלה בשיקוליה של ועדת המכרזים.

שיתוף