ניתן לעתים לחלק דיבידנד גם כשאין עמידה במבחן הרווח

חברה רצתה לחלק דיבידנד למרות שלא היו לה רווחים ראויים לחלוקה ולכן פנתה לבית המשפט לקבלת אישור. הכלל הוא שחברה המעוניינת לחלק דיבידנד צריכה לעמוד בשני תנאים: האחד, שהחלוקה תעשה מתוך רווחיה (מבחן הרווח) והשני, שהיא תהיה מסוגלת לעמוד בהתחיבויותיה הקיימות והצפויות (מבחן יכולת הפירעון). בכך מובטח שחלוקת הדיבידנד לא תעשה "על חשבון" נושי החברה.
בית המשפט קבע כי "מבחן יכולת הפרעון" הינו מבחן רחב שבמסגרתו יש לבחון את נזילות החברה בנוסף למאזניה החשבונאים ובבחינת מצבה הכלכלי של החברה יש להתבסס על מדדים כלכליים ועיסקיים ויש לקחת בחשבון גם את האינטרס של הנושים.
משכך, בית המשפט אישר את חלוקת הדיבידנד וקבע שמכיוון שאין לחברה פעילות שוטפת ולאחר חלוקת הדיבידנד יתרת המזומנים של החברה עדיין תהיה חיובית, נראה שאין סיכון להפסד עתידי או לגרעון תזרימי היכולים לפגוע ולסכן את יכולת הפירעון של החברה לפרוע את התחייבויותיה הצפויות.