השבוע ניתנה החלטת בית המשפט העליון בעתירה בנוגע למשמעות רטרואקטיבית של תיקוני החקיקה ביחס למיסוי הכנסות ריבית מחסכונות ופיקדונות. טענתם העיקרית של העותרים היתה כי הוראת המעבר המחייבת במס ריבית שנצמחה על חיסכון שנפתח לאחר שנת 2000 כאשר בעל החיסכון לא ניצל תחנת יציאה שעמדה לו, אינו חוקתי, היות והוא מהווה פגיעה קשה בקניינם של העותרים, אשר הסתמכו על המצב המיסוי ששרר בעת פתיחת החיסכון ופטר הכנסות אלו. בית המשפט העליון פסק, כי אין הוא יכול לקבל טענות אלו, היות והסתמכותם של העותרים על המצב המיסוי אשר שרר בעת התקשרותם במכשיר הפיננסי אינו מקנה להם זכות. גם טענות אחרות של העותרים נידחו.
בפסיקתו זו, מזכיר לנו בית המשפט העליון, כי בעת עריכת תוכניות, פעולות ועסקאות פיננסיות, עלינו להתחשב לא רק בדיני המס הקיימים, אלא הננו נדרשים בנוסף להתחשב ברפורמות הצפויות בעתיד הנראה לעין. כמו כן, מזכירה פסיקה זו כי כדאי לבדוק את השפעותיהן של רפורמות מיסוי נוכחיות על פעולות ועסקאות עבר. חשוב בעת תכנון מס להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום.