משרדנו מלווה חברות רבות באופן שוטף בתחום החברות והמיסוי. קיימות דרכים רבות למימון חברות על ידי בעלי המניות, אולם הדרך שהייתה מועדפת עד לאחרונה הייתה שטרי הון וזאת על מנת לחסוך מתשלום מס בגין ריבית רעיונית. תיקון מס' 20 לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשס"ח-2008 ("התיקון לחוק"), הנו תיקון דרמטי במיוחד. סעיף 1 לתיקון קובע כי חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה-1985 ("חוק התיאומים") יחול מעתה רק על שנות המס 1985-2007[1]. המשמעות האפקטיבית של התיקון היא כי החל משנת המס 2008, לא יחולו עוד הוראות חוק התיאומים (למעט תחולת הוראות מעבר מסוימות). מלוא ההשלכות של התיקון לחוק הנן רחבות ומצויות מעבר ליריעה זו, אולם במסגרת מצומצמת זו בחרתי להתעכב מעט על השלכות התיקון לחוק ביחס לאפשרויות השונות הפתוחות בפני בעלי המניות למימון החברות בבעלותם.
הלוואה אישית לחברה על ידי בעל מניות בה כנגד שטרי הון, נמצאה מועדפת על משקיעים רבים בשל הטבת המס אשר היתה מגולמת במכשיר. פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 ("הפקודה") מחייבת נותן הלוואה ללא ריבית או בריבית נמוכה מסף מסוים אשר נקבע בתקנות, במס על ההפרש בין הריבית בפועל לריבית הסף. נותן ההלוואה מחויב על ההפרש האמור כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה (הכנסה מריבית) ובמקרה של הלוואה אשר ניתנה מאת בעל מניות לחברה, יחויב בעל המניות במס בשיעור 20% (או בשיעור 15% במקרה של הלוואה ללא הצמדה למדד המחירים) או במידה ובעל המניות הנו בעל מניות מהותי בחברה, היינו מחזיק ב-10% או יותר מאמצעי השליטה (מניות, זכות למינוי מנהלים, זכות לרווחים, זכות הצבעה וכדו') בחברה, יחויב בעל המניות במס בגין ההפרש כאמור לפי שיעור המס השולי שלו.
חוק התיאומים יצר הטבת מס הואיל וראה את שטר ההון כנכס קבוע אצל החברה וככזה הוצא מחוץ לתחולתו של סעיף 3(י) לפקודה, אשר מכוחו מחויבים נותני הלוואות כאמור. ומכאן, כי בעלי מניות אשר העניקו לחברה שבבעלותם הלוואות אישיות כנגד הנפקת שטרי הון, יכלו ליתן הלוואתם ללא ריבית או בריבית נמוכה, מבלי לחשוף עצמם לחיובי מס מיותרים. דא עקא, כי לאחר התיקון יחויבו הלוואות כאמור אשר ניתנו כנגד הנפקת שטרי הון במס בגין הפרש הריביות, אלא אם שטר ההון הונפק לתקופה שאינה פוחתת מחמש שנים וההלוואה אינה ניתנת לפירעון קודם לתקופה זו ואף במידה וההלוואה קודמת רק לחלוקת עודפים בפירוק. תנאים חדשים אלו עשויים שלא להיות נוחים לרוב בעלי המניות.
לפיכך, בעל מניות העומד כיום בפני השקעה בחברה ומתלבט כיצד לממנה, צריך לשקול הפעלת דרכים יצירתיות יותר למימון החברה במקרים המתאימים לכך, תוך הקפדה על התאמת המבנה המיסויי הנכון אשר ימנע תאונות מס בלתי צפויות.
סוגיה מעניינת היא האם לתיקון תחולה רטרואקטיבית על מי שכבר השקיע בחברה כנגד הנפקת שטרי הון. סקירה מעניינת לעניין תחולה רטרואקטיבית בדיני המס ניתן למצוא למשל בפסק דינה של השופטת וסרקרוג אשר ניתן לאחרונה במסגרת עמ"ה 804/06 ריכנבך אליעזר נ' פקיד שומה חיפה. נושא זה הנו סבוך ועשוי להביא לתאונות מס קשות בהיעדר ייצוג נאות. רשות המיסים טרם הביעה עמדתה באשר לסוגיות אלו ובאופן עקרוני הצהירה כי תעשה זאת במהלך השנה הקרובה.
יודגש, כי כל סוגיות אדריכלות המס הינן סוגיות סבוכות ביותר וכי מומלץ להיוועץ בעורך דין
[1] סעיף 32(א) לחוק התיאומים, בנוסחו לאחר התיקון