עובד פותח את תיבת הדואר האלקטרוני הפרטית שלו במחשב במקום העבודה אבל שוכח להתנתק ממנה. לאחר שהעובד עוזב את מקום העבודה, המעסיק רוצה להעביר את המחשב לעובד אחר ומוצא, במקרה, את תיבת הדואר האלקטרוני הפרטית פתוחה ובה הודעה פתוחה שממנה הוא למד כי העובד הונה אותו במסגרת עבודתו. האם רשאי המעסיק להעתיק את ההודעה ?
בפרשה שנידונה בשנת 2011 (עניין איסקוב) בית הדין הארצי לעבודה הבחין בין תיבת דואר אלקטרוני שסופקה לעובד במסגרת עבודה לבין תיבת דואר אלקטרוני אישית-פרטית של עובד. בית הדין קבע, כי בכל הנוגע לתיבה של מקום העבודה יש למעסיק אפשרות מצומצמת לנטר הודעות המצויות בה בכפוף לעקרון שקיפות ומידתיות, כאשר אם במסגרת התיבה מופיעים גם תכנים אישיים, תותר כניסה לתכנים אלה אך זאת בנסיבות יוצאות דופן כגון מעשה אסור מצד העובד ובלבד שהעובד נתן הסכמה מפורשת לניטור תכנים אישיים אלה. יובהר, כי הסכמה כללית למדיניות ניטור במקום עבודה אינה מספיקה כדי להתיר למעסיק להיכנס לתכנים אישיים אלא נדרשת הסכמה ספציפית לניטור תיבת הדואר האלקטרוני המעורבת של העובד, כאמור. למותר לציין, כי למעסיק אין אפשרות לנטר תיבת דואר אלקטרוני מהסוג השני, שהבעלות בה הינה בלעדית לעובד. ללא קשר למשמעויות האחרות של הפרת זכות העובד לפרטיות, אם המעסיק גילה בדרך זו ראיות הן לא יהיו קבילות בבית המשפט.
להבדיל ממעסיק שמבצע מעקב יזום כלפי עובדיו קיים מעסיק שנחשף באופן מקרי להודעות דואר אלקטרוני אישיות פתוחות. מה הדין לגבי הודעות אלה?
בפסק דין שניתן במאי, 2016, בבית המשפט העליון נקבע, כי במקרה של חשיפה מקרית ופאסיבית להודעת דואר אלקטרוני אישית, להבדיל מחשיפה יזומה מבלי לקבל אישור מראש של בית משפט (ובית המשפט לא דן במקרה כזה), אין הצדקה לדרוש מהמעסיק לפנות לבית המשפט כדי לקבל צו שיפוטי והמעסיק רשאי להשתמש בהודעה אליה נחשף כדי להגן על אינטרסים לגיטימיים שלו. הודעות דואר אלקטרוני אישיות אליהן נחשף מעסיק באופן מקרי ומעוררות רק חשד מעורפל לפגיעה בעניין המעסיק עשויות שלא להיות קבילות כראיה בבית המשפט.
לאור פסיקת בית המשפט העליון קיימת חשיבות בהוכחה האם מעסיק אכן נחשף באופן מקרי ופאסיבי להודעות דואר אלקטרוני בתיבת דואר אלקטרוני אישית של עובד או שמא המדובר בחיטוט יזום בהודעות. עוד, קיימת חשיבות האם תוכן ההודעות הינו חד משמעי המתיר למעסיק לעשות שימוש בהודעות לצורך הגשתן כראיות קבילות בבית המשפט לשם הגנה על עניין אישי וכשר שלו. בכל מקרה בו קיים ספק במצבים מסוג זה מומלץ להתייעץ עם עורכי דין המתמחים בתחום.