מעמדה של תניית אי תחרות גורפת לאחר סיום עבודה

לקוחות רבים של משרדנו פונים בבקשה לניסוח הסכמי העסקה הכוללים תניית אי תחרות מצד העובד לאחר סיום תקופת עבודתו. עולה השאלה, האם כלל ניתן לאכוף תנייה כזו על רקע קביעות בתי הדין לעבודה כי יש להגן על זכותו של עובד לחופש עיסוק, למימוש כישוריו ולמיצוי כושר השתכרותו, לרבות בדרך תחרות עם מעסיק לשעבר.

בית הדין הארצי לעבודה קבע עוד בשנת 1999 בהלכת צ'ק פוינט, כי נקודת המוצא הינה שלא יינתן תוקף לתנייה חוזית המגבילה את חופש העיסוק של עובד, אלא אם מעסיק יעמוד בנטל ויוכיח כי התנייה מגנה על "אינטרס לגיטימי" שלו. "אינטרס לגיטימי" הינו, למשל, סוד מסחרי, הכשרה מיוחדת (כאשר במקרים בהם עובד לא נשלח להכשרה חיצונית וכל הכשרתו נעשתה במהלך תקופת עבודתו- רק במקרים נדירים ישקול בית הדין להתייחס להכשרה כאל הכשרה מיוחדת המצדיקה הגבלת חופש העיסוק של עובד) תמורה מיוחדת, חובות תום לב ואמון. בשלב הבא, על בית הדין לעבודה יהיה לבחון את סבירות התנייה על פי מבחנים שהיו מקובלים אותה עת כגון משך זמן ההגבלה, היקפה, התחום הגיאוגרפי עליו היא חלה ועוד.  בפרשת צ'ק פוינט המדוברת מנהל פיתוח של חברה עבר לעבוד אצל מתחרה אך בית הדין סירב להכיר בתניית אי התחרות.

לאחרונה, בית דין אזורי לעבודה בתל-אביב דן בחוזי עבודה בהם נכללו תניות אי תחרות גורפות למשך שנה לאחר סיום יחסי עובד-מעביד. באותו עניין הוכח שכל עובדי המעסיק היו חתומים על תניות אי תחרות אלה, לרבות עובדים מן המניין שהשתכרו שכר מינימום. בית הדין לעבודה ציין בפסק הדין, כי התופעה לפיה מעסיקים מנסחים בחוזי העסקה תניות אי תחרות וסודיות גורפות ובלתי מידתיות, הגם שהם יודעים שהן לא חוקיות, היא תופעה מוכרת בישראל ובעולם, ומטרתה בעיקר ליצור אלמנט הרתעה כלפי עובדים. למרות האמור, בית הדין לא יכיר בתניה גורפת ולא יאפשר לאכוף אותה.

יצוין, כי היות תניה גורפת עלול לגרום לפסילתה לחלוטין, בעוד שתניה סבירה עשויה להיאכף. מה ייחשב תניה גורפת ומה ייחשב תניה סבירה זו שאלה משפטית מורכבת התלויה בנסיבות כל מקרה ומקרה, בדיוק כמו תניות אחרות בהסכמי העסקה ולכן מומלץ למעסיקים להיוועץ בעורכי דין המתמצאים בתחום לצורך ניסוח הסכמי ההעסקה ובוודאי תניית אי תחרות בהם, כדי שאלה יעמדו בדרישות החוק והפסיקה. חשוב גם להדגיש, שגם אם עורך דין המתמצא בתחום ניסח תבנית של הסכם העסקה, חשוב להיוועץ בעורך דין בכל פעם שחותמים על הסכם העסקה שאנו סטנדרטי, ביחוד כשמדובר בהסכמי העסקה של בכירים.