המחוקק הישראלי מעודד יהודים להגר לישראל ולבצע "עלייה". אחד מהכלים בהם משתמש המחוקק הינו תמריצי מס. מי שקיבל מעמד של "עולה" או תושב חוזר זכאי לנקודות זיכוי נוספות המפחיתות את מס ההכנסה הישראלי במשך שלוש וחצי השנים שלאחר "העלייה" ולפטור ממס מלא על הכנסה שהופקה או נצמחה מחוץ לישראל. "עולה" או "תושב חוזר ותיק" (לאחר עשר שנות תושבות חוץ) זכאי לפטור ממס בעשר השנים הראשונות לעלייתו ואילו "תושב חוזר" זכאי לפטור ממס על הכנסה פאסיבית בלבד בחמש השנים הראשונות לחזרתו, וזאת לצד תמריצים והטבות מס נוספות להם זכאים יתר תושבי ישראל, כגון: נקודות זיכוי המפחיתות את מס ההכנסה הישראלי להורים לילדים צעירים, אימהות עובדות, חיילים משוחררים ועוד. עם זאת, יש לשקול סוגיות מס נוספות, כגון "מס היציאה" הצרפתי לפני המעבר.
הן צרפת והן ישראל מחייבות את תושבי המדינה על בסיס פרסונאלי, כלומר, לא משנה היכן הופקה ההכנסה (במדינה או מחוץ למדינה) אלא מי הפיק את ההכנסה. קביעת תושבות המס מהווה אפוא תנאי הכרחי לכל שיקול מס. על פי האמנה למניעת כפל מס בין ישראל וצרפת מיום 31 יולי, 1995, תושב ישראלי או צרפתי הוא אדם ש"מרכז חייו" הוא בצרפת או בישראל, לפי העניין. בנוסף, הן בדין הפנימי הישראלי והן בדין הפנימי הצרפתי קיימות חזקות מספריות הניתנות לסתירה לפיהן כל אדם שנכח במדינה 183 ימים או יותר בכל שנת מס נתונה, יש לו מרכז חיים במדינה זו (וכתוצאה מכך ייחשב כתושב מס ישראלי או צרפתי) באותה שנת מס. האמנה קובעת מבחני שובר שוויון למקרים בהם מתקיים כפל תושבות (כל מדינה טוענת שמדובר בתושב שלה). יצוין, כי עולה חדש או תושב חוזר ותיק זכאי לתקופת הסתגלות של שנה מיום ההגירה ובמהלכה ניתן לבקש שלא להיחשב כתושב ישראל לצורכי מס.
החל משנת 2011 חל על תושב מס צרפתי המעביר את החבות במס מחוץ לצרפת "מס יציאה" וזאת אם היה תושב צרפת במשך שש מתוך עשר השנים שקדמו למועד המעבר. "מס היציאה" יחול בכל מקרה בו סך הנכסים המוחזקים על ידי משלם המסים הצרפתי עולה על 800,000 €, לרבות יחידות בנאמנות או בקרנות נאמנות. המס חל גם על כל החזקה מעל 50% ממניות חברה, למעט חברה שהינה איגוד מקרקעין. מטרת המס היא מיסוי רווחים שטרם מומשו (משוערכים ליום העזיבה של תושבות צרפת) לפי שיעור מס הכנסה פרוגרסיבי חלופי בתוספת מסים סוציאליים (15.5%). החבות במס נוצרת בעת עזיבת התושבות הצרפתית, אלא אם המעבר הוא למדינה אירופאית אחרת (או בקבלת אישור ספציפי), ובמקרה זה החבות במס תקום רק במועד המימוש הריאלי של הנכסים.