העלאת טענת קיזוז בעת הליך פירוק של חברה
מאמרים מקצועיים

העלאת טענת קיזוז בעת הליך פירוק של חברה

נכתב על ידי

איתמר האוזר, עו"ד
03 יולי 2018
הדפסה
PDF

בין שתי חברות מתקיימים יחסי מסחר ואלה מקזזות חובות האחת של השניה באופן תדיר ומעבירות רק את ההפרש. אולם, כשחברה נכנסת להליכי חדלות פירעון משתנים כללי המשחק ויכול להיווצר מצב בו האחת צריכה לשלם את חובה לשניה, אך לחכות בתור עם שאר הנושים כדי לקוות ולראות לפחות חלק מכספה חזרה בסוף הדרך. אז מתי ניתן להעלות טענות קיזוז בעת כניסה להליכי חדלות פירעון?

עקרון יסוד בהליכי חדלות פירעון הוא עקרון השוויון. ככלל, אין להפלות בין נושים והדין קובע את סדרי העדיפות בין הנושים השונים. כך, למשל, עובדים, חובות למדינה ושכירות הם חובות בעדיפות גבוהה על נושים רגילים ונושים בעלי שיעבודים יקדמו לנושים אחרים. זכות הקיזוז חותרת תחת עקרונות אלה מכיוון שאנו מאפשרים לנושה "בר מזל" היות שהוא גם חייב כסף לחברה שבפירוק, לנצל את עובדת היותו חייב כדי לעקוף את הנושים האחרים.

בתי המשפט התייחסו לזכות הקיזוז כיוצרת "דה-פקטו" נשיה מובטחת, שכן חובו של נושה שהוא במקרה גם חייב, משולם (בדרך של קיזוז) באופן מלא ואילו נושים אחרים יצטרכו במקרים רבים להמתין לסוף הליך הפירוק ולקוות לקבל לפחות חלק קטן מהחוב אליהם.
בשל כך, קובעת פקודת פשיטת הרגל הישראלית, כי על הטוען לזכות קיזוז לעמוד בחמישה תנאים מצטברים שיפורשו באופן דווקני. כך, למשל, יש להוכיח כי מדובר על חוב הדדי בין צדדים זהים ובעיקר- שהטוען לקיזוז לא ידע מראש שהצד השני עומד להיכנס לחדלות פירעון ו"יצר" לעצמו זכות קיזוז למטרה זו.

חוק חדלות הפירעון החדש, אשר מועד כניסתו לתוקף הינו סוף שנת 2019, יוצר מנגנון קיזוז חדש המאפשר (בנוסף לזכות המדינה לקזז חובות מיסים) קיזוז בשני מקרים אפשריים: (1) כאשר חובות החייב והנושה כרוכים זה בזה; או כאשר (2) נטילת חובות הדדיים וההסתמכות על זכות הקיזוז הן חלק ממהלך עסקיו הרגיל של החייב או הנושה, וחוב העבר שהנושה מבקש לקזז נוצר במסגרת עסקיו ההדדיים עם החייב. המדובר בגישה חדשנית, אשר משאירה מקום רב לפרשנות של בתי המשפט, אשר דרך כלל נוהגים לפרש חוקים חדשים לאור הפסיקה שעסקה בחוקים שקדמו להם, אך במקרה זה, הואיל ומדובר בחוק חדשני המחליף פקודה מנדטורית בת מעל 70 שנה, קשה לצפות כיצד יפורשו הוראות חוק חדשות אלה. לאור האמור, גם כל עוד לא נכנס החוק החדש לתוקפו (וגם כאן, דרך כלל, בתי המשפט נוהגים לפרש חוק קיים לאורו של חוק אשר ייכנס לתוקפו בעתיד הנראה לעין), חשוב ביותר להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום בכל מקרה של עסקאות פתוחות מול חברה אשר נכנסה להליכי חדלות פירעון.