"אילוף הסוררת" בעידן הדיגיטלי – על מיילים לעובדים ולשון הרע
מאמרים מקצועיים

"אילוף הסוררת" בעידן הדיגיטלי – על מיילים לעובדים ולשון הרע

28 יולי 2018
הדפסה
PDF

עובד מפוטר על רקע עבירות משמעת והמעסיק, כדי לוודא שהאירועים לא חוזרים על עצמם אצל עובדים אחרים, מיידע בנושא את כל העובדים באמצעות הודעת דואר אלקטרוני בתפוצה המשרדית. האם יכול העובד שפוטר לטעון שמדובר בלשון הרע?

לשון הרע מוגדרת בדין הישראלי כפרסום לכל אדם (מעבר לנפגע), בין בעל פה ובין בכתב, של דבר העלול להשפיל את הנפגע בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; או לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.

במספר מקרים שהגיעו לדיון משפטי, נקבע שבנסיבות בהן יש צורך ליתן הסבר לפיטורים לחברי צוות של עובד שפוטר על מנת לעצור תסיסה שהתעוררה ואף להרגיע עובדים באשר לביטחון התעסוקתי שלהם, יש מקום לפרסם את סיבות סיום ההעסקה. עם זאת, במקרה שנדון ביוני, 2018, בבית הדין הארצי לעבודה דובר על ממונה ששלח הודעת דואר אלקטרונית בעניין פיטורי עובדת למספר עובדים, כאשר במסגרת ההודעה ציין את שם העובדת ופירוט של עבירות משמעת חמורות, לרבות רמיזה לחוסר אמינות. בית הדין קבע, כי אופן הפרסום וציון שמה המלא של העובדת הסיט את מוקד הפרסום בכללותו מגופו של עניין לגופו של אדם ולכן אין המדובר בהדגמת מדיניות כללית של מעסיק באמצעות מקרה פרטני. מקבלי ההודעה לא התבקשו בהודעה לשמור על דיסקרטיות ולהימנע מלהעביר את ההודעה לאחרים. השילוב בין המיקוד הפרסונלי בזהות העובד לשם העברת המסר העקרוני לעובדי החברה לבין תפוצתו הפוטנציאלית של הפרסום והעובדה שנעשה בכתב חרג, לגישת בית הדין, ממבחן המידתיות ולא היה מוצדק, ללא קשר האם היה אמת בדברים שפורסמו.

באותו מקרה מצא גם בית הדין להעיר, כי בעידן הדיגיטלי חובת הזהירות ביחס למסרים המועברים לעובדים באמצעות הדואר האלקטרוני או יישומים דומים הינה מוגברת, הן בשל הסיכון בהעברת מסרים בדרך זו באופן המעצים את הפגיעה בנפגע והן באשר פרסום מסוג זה הוא לרוב יזום ובכתב, להבדיל משיחה ספונטנית בעל פה. פרסום מסוג זה הינו בעל אפשרות לברירה קפדנית של מילים והיוועצות לגבי נוסחו כמו גם הקפדה על דיוק הפרסומים המייחסים לעובד.

כך, חשוב מאוד כי מעסיקים ייוועצו בעורך דין הבקיא בתחום בשאלה האם מקום בו הם רוצים לקדם מסר עקרוני צופה פני עתיד בחברה עליהם לנהל שיחות בעל פה או בכתב עם עובדים וככל שנבחר להעלות את הדברים על הכתב. בוודאי שכדאי לאשר מול עורך הדין גם את אופן ניסוח ההודעה ורשימת נמעניה.