אדם מתנדב להיות חבר עמותה או אפילו יותר מזה – להשתתף בניהול בפועל של העמותה על ידי חברות בוועד המנהל שלה – ויום בהיר אחד מקבל כתב תביעה של עובדת של העמותה הדורשת לחייב אותו אישית בשל כספי פנסיה להם היא זכאית ואשר בשל מצבה הכלכלי הקשה של העמותה (כמו רוב העמותות) לא הועברו על ידי העמותה לקופת הפנסיה. האם מתנדב עשוי למצוא עצמו אחראי אישית לחובות העמותה?
אחד העקרונות הבסיסיים בחברה הוא עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד. חוק החברות, להבדיל מחוק העמותות, קובע מקרים חריגים בהם ניתן לבטל (או בשפה משפטית "להרים") את מסך התאגיד ולהטיל אחריות ישירה על בעל המניות בחברה, גם אם לא הוא עצמו ביצע את הפעולה בגינה נתבעת החברה. כך, בין היתר, כאשר נעשה שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה. למרות ההבדל בין תכלית התאגדותה של חברה, שנעשית למטרות רווח, לבין התכלית שלשמה מוקמת עמותה, שאינה למטרות רווח, הרי שבמהלך השנים התגבשה ההלכה לפיה עמותה אף היא אינה חסינה מהליך של הרמת מסך ההתאגדות. עם זאת, מאחר ולעמותה אין בעלי מניות עולה השאלה כלפי מי אמורה הרמת המסך להתבצע? האם כלפי חברי העמותה, שלרוב פועלים בהתנדבות ולמטרות חברתיות חשובות, או כלפי חברי הוועד המנהל (גוף המקביל לדירקטוריון בחברה, אך בהתאם לחוק אמורים גם להיות חברי העמותה), המנהל את העמותה בפועל.
במקרים חריגים בהם דן בית משפט בסוגיית הרמת מסך בעמותה יושם עקרון 'הרמת המסך' באופן די דומה לזה הנהוג כשמדובר בחברה בעירבון מוגבל תוך שימת דגש על אותם חברי עמותה שהיו מודעים, בכוח או בפועל, לשימוש הפסול הנעשה באישיות המשפטית הנפרדת. כך, למשל, במקרה שארע בשנת 1998 עמותה שהוקמה על מנת לסייע למועמד לראשות העיר חיפה בהתמודדות בבחירות שכרה שירותיה של חברת פרסום כאשר יו"ר העמותה והגזבר מסרו במודע שיק ללא כיסוי. בית המשפט קבע כי מקרה זה מצדיק הטלת אחריות על שניהם. להבדיל, במקרה אחר בו משיכת השיק לא הייתה לשם מרמה והונאת נושים, כי אם לתפעולה הרגיל והשגרתי של העמותה, לא הוטלה אחריות על חבר עמותה.
במקרה שנדון באוגוסט, 2020, בבית הדין הארצי לעבודה סירב בית הדין להחיל אחריות מכוח הרמת מסך על שלושה חברי ועד מנהל של העמותה כמקשה אחת ובאופן רחב רק בשל "התנהלות לא ראויה" של העמותה. באותה מקרה נדונה שאלת אי העברה לקופת פנסיה של כספים שנוכו ממשכורתה של עובדת. בית הדין הארצי קבע כי לא רק שיש לבחון מידת מעורבותם וידיעתם של חברי הוועד המנהל להתנהלות הפסולה, אלא שהיקף 'הרמת מסך' נבחן אף הוא בהתאם לנסיבות ורק אחד מחברי הוועד, שהיה מודע לנעשה, ורק ביחס לעילה ספציפית בלבד בוצע הרמת מסך ולא באופן רחב המייחס את כל חובות העמותה אליו. בפועל, בית הדין יישם מבחנים של אחריות אישית במקום מבחני הרמת מסך וכך צמצם משמעותית, ואולי אף ביטל, את עקרון הרמת המסך בעמותה.
אין ספק כי הצטרפות לעמותה לצורך קידום מטרה חברתית היא דבר חשוב וראוי. עם זאת, יש לזכור כי התנהלות מסחרית שאינה בתום לב, בין אם במסגרת חברה ובין אם במסגרת עמותה, עשויה להקים אחריות אישית, בין אם על דרך של הרמת מסך ובין על דרך של חיוב אישי. רצוי לגלות מעורבות באופן שקול תוך גילוי אחריות והתייעצות עם הגורמים הרלוונטיים, ובעיקר לוודא שהעמותה, גם אם הדבר עולה כסף, מלווה על ידי יועץ משפטי הבקיא בדיני תאגידים, ובעמותה בעלת פעילות משמעותית העלולה ליצור אחריות אישית, קיים ביטוח דירקטורים ונושאי משרה. בכל מקרה בו קיים חשש להתנהלות בלתי תקינה חשוב מייד לקבל ייעוץ משפטי.