אחד החגים הבולטים בחגי תשרי הוא חג הסוכות בו נוהגים לברך על ארבעת המינים: על האתרוג - בעל הטעם והריח; על הלולב - בעל הטעם (תמר), אך ללא ריח; על ההדס – בעלת הריח הנעים, אך ללא הטעם; ועל הערבה - שאין לה לא טעם ולא ריח. על פי המדרש, שילובם של ארבעת המינים כמקשה אחת בעת הברכה משול לבני ישראל אשר על אף היותם שונים זה מזה, נשארים תמיד יחד. כאשר מדובר בניהול משא ומתן מסחרי רצוי לדעת מול איזה מ"המינים" אנחנו מתמודדים ואיזה פעולות מומלץ לנקוט על מנת להקטין את הסיכון לתאונות משפטיות או חמור מכך, סכסוכים משפטיים ארוכים ויקרים.
"האתרוג" – הינו צד המנהל משא ומתן באופן מיומן ומקצועי. לרוב, מדובר בצד אשר מכיר את התחום היטב ובעל רקורד מוכח בניהול עסקאות רבות וידוע בתחום כאמין וישר הפועל על פי חוק. צד זה לרוב יזהר ממסירת מידע לא מהימן או מדויק ויהיה ער להשלכות החוקיות של מסירת מידע לא מהימן בעת ניהול המשא ומתן. עם זאת, חשוב לציין, כי בתי המשפט בישראל הכירו בדוקטרינת ה"אשם התורם", שבמסגרתה מבוצעת חלוקת אחריות בין הצד הפוגע לצד הנפגע אשר תרם גם הוא בעצמו לנזקיו, גם כשמדובר בהתנהלות מסחרית מול גורמים "מקצועיים". כך למשל, בית המשפט העליון פסק בפברואר, 2021 כי מציע במכרז אינו פטור מעריכת בדיקות עצמאיות של טיב ההתקשרות והתייעצות עם מומחים בייחוד כאשר מדובר במערכת יחסים חוזית-מסחרית הנוגעת לעסקה בהיקף משמעותי של עשרות מיליוני שקלים. באותו מקרה הופחת הפיצוי בעשרות אחוזים בשל כך.
"הלולב" – צד מיומן ובעל ידע בתחום, אך עלול להתגלות כ'מתוחכם מדי' ולנצל את ידיעותיו כדי לנסות לתמרן את המערכת ואף לגרור את הצד השני למעשים בלתי חוקיים. כך למשל, צד זה עלול לשכנע צד להסכם להצהיר הצהרות שאינן נכונות לצורך הצגת מצג שווא לצד שלישי או ליזום חוזה למראית עין בו מצד אחד, הסכמה חוזית במישור הגלוי, אך בד בבד גם הסכמה שונה, אמיתית, במישור הסמוי. כך למשל, ציון מחיר דירה בהסכם המכר המשקף תמורה נמוכה משוויה האמיתי של העסקה כדי לחמוק מתשלום מס הוכר על ידי בתי המשפט כחוזה בלתי חוקי ועשוי לגרור התערבות הרשויות ובפרט, בית המשפט אשר לו שיקול דעת רחב לקביעת גורל החוזה .
"ההדס" – צד למשא ומתן רצוף כוונות טובות, אך ללא כל ידיעת החוק או העובדות. צד זה עשוי להיות נלהב ולחתור לעסקה מהירה תוך קיצור פינות וטרם בחינת כל היבטים של העסקה. כך, למשל, מתווך עשוי להאיץ בקונה לבצע עסקה מהירה או לחתום על זיכרון דברים מחייב טרם נבחנו לעומק מצב הזכויות בדירה או כלל שיקולי המס או הרגולציה החלה בעסקאות מורכבות (כגון: הצורך בקבלת אישור רשות התחרות כתנאי לעסקה). לא פעם נוצרות תאונות משפטיות כאשר זיכרון דברים שנחתם בחטף טרם בדיקת כלכליות העסקה הוכר כמחייב (כשבדיעבד התבררה העסקה כלא כדאית), או, כמקרה שנדון בבית המשפט בירושלים באוגוסט, 2021, זיכרון דברים לא הוכר כמחייב אולם אחד הצדדים חויב בפיצוי בשל משא ומתן בחוסר תום לב בשל אי גילוי פרטים מהותיים . ליווי משפטי נכון עשוי למנוע תאונות משפטיות כאלה.
"הערבה" – צד ללא ידע וללא כוונות טובות. גורמים כאלה הם גורמים מהם יש להיזהר ולהימנע מעסקאות עימם ככל הניתן ובכל מקרה מומלץ שלא להתעלם מ"נורות אזהרה" (כגון: מכר בחטף, מחיר לא סביר, חתימה על חוזה במקום בלתי שגרתי וכו'), כמקרה שהגיע לבית המשפט בתל אביב באפריל, 2013, בו מסמך מכר דירה נחתם בחטף סמוך למכונית חונה ולאחר מכן התברר שהאדם שחתם על המסמך לא היה בעל הזכויות.
בעוד שהתנהלות פזיזה עלולה לגרום לתאונה משפטית, עורך דין מנוסה ידע לאבחן את הסיטואציה ולנהל את המשא ומתן מול "המינים" השונים תוך התחשבות בתרחישים המשתנים השונים והיערכות מקדימה. הואיל ואין תחליף לרושם ראשוני, חשוב להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום העסקאות עוד בשלב מוקדם ככל הניתן. עורך דין כזה יעשה את הרושם הנכון על הצד השני וגם יוכל לזהות את התנהלות של הצד השני כבר מהשלבים הראשונים.