בשבוע שעבר חזינו באשרור רגולציית השווקים בנכסים קריפטוגרפים באיחוד האירופי (MICA) על ידי הפרלמנט האירופי, דבר שמשמעותו היא ככל הנראה שחלק מאי-הודאות לגבי לנכסים קריפטוגרפים תיפתר ברמה זו.
יחד עם זאת, מרבית ההונאות בקריפטו אשר קרו בשנים האחרונות, מקורן בפעילות לא רגולטורית של סחר בנגזרות מט"ח (פורקס) , שהתפתחו מהונאות האופציות הבינאריות ועל כן הגורמים הרגולטורים ברחבי העולם, אשר לא פתרו בעיות אלה בצורה מיטבית, נמצאים תחת זכוכית מגדלת. על בנקים מרכזיים ויחידות חקירה כלכליות אשר אחראים על הרישוי של פלטפורמות מסחר ושל רישיונות קריפטו אקסציינג', הוטלה ביקורת נוקבת ביותר על ידי הרשות האירופית לאחזקות ושווקים, כמו גם על ידי צרכנים שסומנו כחשודים בהונאות פיננסיות או הונאות קריפטו ופורקס. הדבר מוביל לשאלת האחריות המתבקשת והמעקב הפיננסי של הרגולטור.
צוותי ציות אשר יוצרים את מערך הרישוי והביקורת על הרישיונות נמצאים בעימות בעייתי אשר מזכיר את מלכוד-22. מצד אחד, צוותי הציות צריכים לבחון כמות בלתי סבירה של מידע שמוגשים לרגולטור, ללא אופציה אמיתית להוציא את המוץ מהתבן ולזהות את ההעברות הבעייתיות מפאת הכמות הגבוהה של החומרים המוגשים. בעיה זו הועלתה על ידי היחידה למודיעין פיננסי באסטוניה באוגוסט, 2020, כאשר כמות הקריפטו אקסציינגים אשר ביצעו הונאות עלתה על כמות המוסדות הפיננסים הלגיטימיים, וכתוצאה מכך היחידה החליטה לבטל את מרבית הרישיונות והעלתה את הרף הרגולטורי לרמה מטרידה. זו, כמובן, אינה התוצאה אשר רבים ציפו לה. צרכנים של הפלטפורמות וגם הרגולטורים הבינלאומיים (לא ברמה המדינית) נמצאים תחת הרושם שלא הושמו הגבלות מספקות. לכן, דיגיטציה של מניעת הלבנת הון הפכה להיות מקור חשוב ומהותי ליחידות מודיעין פיננסיות.
במקרים בהם יחידות אלה נתקעו עם זיהוי האנומליות בדוחות מניעת הלבנת הון הרבעוניות שמוגשים על ידי המוסדות הפיננסים, ניתן להסיק כי היחידות לפחות ינסו למצוא פתרון מראש, ולא פתרון פוסט-מורטום, שיכול לזהות פעילות מכסף ממשלתי למטבעות קריפטו, ולהיפך. מקרה זה זהה גם לסוגיות של ספקי נזילות ועושי שוק, אשר גם זוהו לאחרונה כמקור לפעילות הלבנת הון ומימון טרור.
טיעון זה גם הועלה ע"י קבוצת אגמנוט בפגישתם האחרונה, בהמלצות הFATF וגם בעדכונים האחרונים של הרשות לפיקוח הבנק האירופי. יחד עם זאת, הסקנדלים האחרונים, ההמלצות של הארגונים הבינלאומיים וגם תנאי השוק מובילים למסקנה בלתי מתפשרת לפיה קיים צורך אינהרנטי במערכות בינה מלאכותית של מניעת הלבנת הון לפתור את בעיית העומס על הרגולטורים וצוותי הציות שלהם על מנת לצמצם את כמות הלחץ הביקורתי על הרגולטורים.
בדיוק כפי שההונאות האופציות הבינאריות התפתחו להונאות מט"ח ולאחר מכן להונאות הנזלת מטבעות קריפטוגרפים, הביקורת שהרגולטורים נחשפים אליה כרגע יכולה להיפתר על ידי מערכות מבוססות בינה מלאכותית של מניעת הלבנת הון שיוכלו לזהות העברות בעיתיות, לפני האישור של הדוחות הרבעוניים או השנתיים, ולא במהלך חשיבה לאחור.
טכנולוגיות כאלה, כמו המערכת של חברת אס.אנ.איי הישראלית, כבר קיימות בשוק, אף שהרגולטורים מאוד הססנים לאפשר לחברות פרטיות להתקין את הטכנולוגיות שלהם במערכות הממשלתיות, גם ברמה של מערכות הפעלה שיופעלו על ידי הרגולטור. גישה זו צריכה להשתנות, בעיקר מכיוון שזה בלתי אפשרי מבחינה אנושית לעבד כמות כזו של חומר רגולטורי. רגולטורים יכולים להיות תחת הרושם כי הם נמצאים תחת הביקורת והם אחראים למדינות תחתם הם עובדים בלבד, אך בשוק של היום רגולטורים אחראים גם למשתמשי קצה של המוסדות הפיננסים אשר הם נותנים להם רישוי, ואשר נותרים לחסדיהם של המוסדות הפיננסים.