מפאת חשיבות אישור הבנק ואישור מרכז ההשקעות אציין בקצרה כדלקמן:
אישור הבנק הוא מיום 27.8.06 ובו נאמר כי הבנק מסכים לחלוקה, בתנאי כי חברת האם תתחייב שכל תמורת החלוקה תשמש לפירעון ההלוואה, וכן כי מהלך הפחתת ההון יבוצע לא יאוחר מיום 31.12.06. (להלן: "אישור הבנק").
אישור מרכז ההשקעות הוא מיום 5.1.06, ובו נאמר כי מרכז ההשקעות מסכים לחלוקה ובלבד שהחברה תחזיר את ההון העצמי שלה לסך של כ-47 מיליון ₪ תוך 18 חודש. עוד נאמר כי ככל שהחברה לא תעשה כן היא תחויב להחזיר את המענקים שקיבלה (להלן: "אישור מרכז ההשקעות").
בית המשפט, כב' השופטת קרת, נעתר לבקשה כמות שהוגשה והורה בהחלטתו מיום 28.02.06: "כמבוקש" (להלן: "ההחלטה לאישור החלוקה").
3. חלוקת ההון ופירעון ההלוואה
--- סוף עמוד 4 ---
פירעון ההלוואה נעשה בשני אופנים; האחד, חיוב החברה בדמי ניהול המגיעים לחברת האם בסך של 17,792,000 ₪ לשנים 2006 עד מחצית 2009. השני, תשלום דמי ניהול לפי אחוזים ממחזור המכירות של החברה מינואר 2006.
חברת האם פרעה לחברה סך של 15,226,000 ₪, ונותרה חייבת סך של 12,974,000 ₪.
בסופו של דבר ההנפקה לא יצאה אל הפועל, מטעמים שונים שאינם דרושים להחלטה. יאמר כי לטענת החברה, ההנפקה לא בוצעה מחמת נסיבות שאינן תלויות בה, היא נקלעה לקשיים ובין אלה, המשבר הכלכלי העולמי, פיחות בשערי החליפין של השקל, ושריפה שכילתה את מפעל החברה בטורקיה, אשר בו נעשה עיקר הייצור של הגרביים המיועדות לשווק לחברת "נייק".
החברה החליטה להפסיק את פעילות מפעלה בקרית שמונה, וביום 16.2.09 התקשרה בהסכם עם חברת "דלתא גליל תעשיות בע"מ", (להלן: "חברת דלתא") לפיו מכרה החברה את פעילותה לחברת דלתא. מרכז ההשקעות נתן ביום 9.3.09 את הסכמתו למכירה לחברת דלתא, כאשר באותה עת הייתה תכנית המענקים קרובה לידי סיום. מרכז ההשקעות אישר ביום 31.3.09 את סיום תוכנית ההשקעות ואת אי החזרת המענקים.
התדרדרות החברה לאחר מכן, הייתה מהירה, היא לא עמדה בהתחייבויות וננקטו נגדה הליכי פירוק כמפורט לעיל.
4. עמדת המפרק
המפרק טוען כי האישורים שניתנו לחלוקת הרווח של בנק לאומי ושל מרכז ההשקעות הינם "תנאים מתלים" לבקשת החלוקה ומהווים חלק בלתי נפרד ממנה. לעמדתו, הואיל והתנאים הנקובים באותם אישורים לא התקיימו, משמע שההלוואה לא נפרעה בפועל, וההון העצמי לא הושב לקדמותו. מוסיף וטוען המפרק, כי ההון העצמי של החברה מהווה כרית ביטחון לנושיה, הזכאים לראות את ההון כבטוחה שלהם לניהול עסקיהם עם החברה. הואיל והחלוקה לא אושרה, קרי, לא ניתן להסתמך על החלטת בית המשפט שאישר את החלוקה, מחמת אי קיום התנאים המתלים, יש לחייב את חברת האם להשיב את יתרת ההלוואה בסך של 12,974,000 ₪, וכן יש לחייב את המשיבים האחרים הם הדירקטורים שאישרו את החלוקה, לשלם סכום זה (להלן: "הדירקטורים").