המפרק נסמך על דו"ח חוקר, רו"ח חנן אלימלך (להלן: "רו"ח אלימלך") התומך בבקשה. לפי חוות הדעת של רו"ח אלימלך, בעת שאושרה החלוקה הייתה החברה נתונה לסיכון, והקטנת ההון העצמי השפיעה לרעה על יכולת הפירעון של החברה וסיכנה את נושי החברה. מן הראוי לציין כי חוות דעתו של רו"ח אלימלך לא הוגשה כחוות דעת מומחה כנדרש על פי הדין, אלא כמכתב המופנה למפרק על ידי עורכו, ומשום כך טענו ב"כ המשיבים כי הוא אינו יכול לשמש כחוות דעת, וחזרו על התנגדותם זו גם בסיכומים.
--- סוף עמוד 5 ---
עילה נוספת היא כאמור חיוב הדירקטורים וזאת על יסוד סעיף 311 לחוק החברות, הקובע חזקה באשר לאחריותם בגין תוצאת חלוקת הון אסורה. לעמדתו של המפרק, לא שקלו הדירקטורים את הפגיעה הצפויה ביכולת הפירעון של החברה, אישרו את החלוקה מבלי לקיים דיון ענייני בבקשה, נהגו בחוסר זהירות ומיומנות ובניגוד לחובתם לפי סעיף 252 לחוק החברות, כמו גם פעלו בניגוד עניינים עם טובת החברה, שעה שהעדיפו את אינטרס חברת האם על פני אינטרס החברה.
5. עמדת המשיבים
המשיבים כופרים בתביעה שלטענתם נשענת על קנה רצוץ. לעמדת המשיבים, הבקשה לחלוקה אושרה בהחלטת שיפוטית, שהינה החלטה חלוטה המהווה מעשה בית דין, והמקימה מניעות בפני המפרק להגיש את התביעה.
טענה נוספת בפי המשיבים הינה, שלא הוגשה כל התנגדות לבקשת החלוקה לרבות ע"י מי מנושי החברה. מוסיפים וטוענים המשיבים כי נושי החברה מאותה עת קיבלו את מלוא המגיע להם מהחברה, זאת בהבדל מהנושים הנוכחים שלא היו נושים בעת אישור החלוקה.
לעמדת המשיבים, אישור בנק לאומי ואישור מרכז ההשקעות לחלוקה אינם תנאים מתלים לבקשת החלוקה ולאישורה. אישורים אלה, לעמדת המשיבים, הינם הסדרים פנימיים שבין הבנק לבין החברה ובין מרכז ההשקעות לבין החברה, ושאלת התקיימותם של התנאים שבכל אחד מהאישורים היא עניין שבין אותו נושה לבין החברה, אך לא בין החברה לבין יתר נושיה. לכן, גם אם לא התקיימו התנאים שבאותם אישורים, אין בכך כדי להקנות עילת תביעה ליתר נושי החברה באמצעות המפרק.
המשיבים מוסיפים וטוענים כי אף אם מדובר בתנאים המתלים, אלה התקיימו. כך מרכז ההשקעות פטר את החברה מהחוב המגיע לו, שכן החברה עמדה בתנאי המענק, ואף החזיר לה את הבטוחות שניתנו על ידה להבטחת החזר המענק, וכאמור, באישור מיום 31.03.09 שצורף כנספח 20. זאת ועוד, בהתאם לאישור מרכז ההשקעות, אזי הסנקציה, אם החברה לא תעמוד באישור שניתן על ידו בבקשת החלוקה תעמוד יתרת ההלוואה לפירעון מיידי, קרי, לא ביטול החלוקה אלא החזר המענק. המשיבים טוענים כי ההחלטה לאשר את החלוקה הינה החלטה סבירה ולגיטימית, באותה עת עמדה החברה ב"מבחן יכולת הפירעון" וכעולה מחוות הדעת של פרופ' אמיר ברנע, התומך בתגובה (להלן: "פרופ' ברנע").