· מיקום ביחס לשורה המודפסת ולשורת הכתיבה.
· הניקוד הדיאקריטי – מיקומו, גודלו וצורתו.
· רווחים בין חלקי השם.
· התחלות של האותיות ואפן סיום החתימה.
· עיצוב האותיות, מיקומן, גודלן היחסי והשיפוע ביניהן.
3. תכונות הכתיבה הייחודיות בחתימות נשוא המחלוקת, המאפיינות את הכותב והמפורטות לעיל, התאמתן לתכונות הכתיבה בדוגמאות, העדר ניגודים וסימנים המחשידים לזיוף, מאפשרים לי להגיע למסקנה שהחתימות נכתבו ע"י כותב הדוגמאות בשם ח' ל'".
67. הנתבעים בחרו שלא להגיש שאלות הבהרה למומחית. עם זאת, המומחית הוזמנה להיחקר לפני בית המשפט לרבות על הדרך בה קבעה את ממצאיה. המומחית נחקרה ארוכות על ידי ב"כ הנתבעים. המומחית השיבה על כל אותן תהיות שהעלו הנתבעים במהלך חקירתה וזאת בצורה מקצועית תוך ביסוס תשובתה בדוגמאות כתובות ובצילומים מתוך תיק עבודתה. חוות דעת המומחית מקובלת עלי לחלוטין. אפרט להלן מקצת השיקולים שהביאוני למסקנה זו.
68. בענייננו, אין ספק כי מדובר במומחית בעלת ניסיון מקצועי רב של 42 שנים הן בארץ והן בחו"ל. למומחית ידע ספציפי לבדיקת מסמכים והשוואת כתבי יד בשפה הערבית. אמנם המומחית הודתה כי אינה דוברת את השפה הפרסית אולם הסבירה כי השפה הפרסית דומה לשפה הערבית (בה יש לה מומחיות רבה) למעט 4 אותיות וכי הינה בעלת ניסיון מוכח בעריכת השוואות כתבי יד בשפה הפרסית ברמה בינלאומית (עמ' 115 לפרוט' מיום 31.5.15, ש' 20-22).
69. לגופו של עניין, המומחית הסבירה כי בעת הכנת חוות הדעת עמדו לפניה 8 דוגמאות חתימה של המנוח לא כולל החתימות על גבי שני העתקים המקורים הנוספים של הצוואה אשר הוגשו למומחית בהתאם להחלטתי מיום 18.7.14, וכי בשים לב לתכונות היחודיות של חתימות המנוח די היה בדוגמאות אלו, אשר באופן יחסי הינן מועטות, כדי להגיע למסקנה חד משמעית ברמת זיהוי וודאית כי החתימות על גבי הצוואה נכתבו על ידי המנוח. המומחית הסבירה את קביעתה בעניין זה באופן מפורש:
"החתימות במחלוקת הן חתימות המכילות תכונות כתיבה מאד ייחודיות של הכותב. הדוגמאות שעמדו לרשותי הספיקו לי כי לכל תכונה היה משקל מאוד חשוב במכלול כל התכונות. התכונה החשובה ביותר שהופיעה בחתימות זה משיכת הקו ושטף הכתביה של הכותב, היא רועדת עם התחלות מאד ייחודיות, חוטיות. זה בעצם הבסיס של הבדיקה" (עמ' 114 לפרוט' הדיון מיום 31.5.15, ש' 22-25).
--- סוף עמוד 15 ---
המומחית שבה והבהירה כי החתימה של המנוח הינה חתימה "מאוד ייחודית, זה כמו לזהות אדם עם צלקת על האף. לפי תכונה אחת" (שם, בעמ' 115, ש' 11). גם בהמשך החקירה שבה המומחית על הסברה כדלקמן: