8. ביום 13.5.19 הגיש הנאמן דו"ח לפיו המשכון שנרשם לטובת המשיבה, נרשם כדין ולכן ביקש לאשר הסכמה שהושגה בינו לבין המשיבה, כי תביעת החוב שהוגשה על ידה תבוטל ולסילוק החוב המובטח במשכון, ישולם למשיבה סך של 210,000 ₪.
9. בשל התנגדות לאישור ההסכמה שהוגשה על ידי נושה בדין קדימה של החייב בשם מגדלי אקרשטיין בע"מ (להלן: "אקרשטיין") ועמדת הכנ"ר שלא תמך בעמדת הנאמן, התקיים דיון במעמד הצדדים ביום 23.2.20.
10. בדיון חזר הנאמן על עמדתו כי יש לאשר את ההסכמה שהושגה עם המשיבה. אקרשטיין וב"כ הכנ"ר נותרו בעמדתם כי יש לבטל את המשכון.
משכך, סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב.
טענות הצדדים
טענות הנאמן
11. במסגרת בדיקה שערך הנאמן, הומצאו לו על ידי המשיבה מסמכים מהם עולה כי סכומי ההלוואות נמסרו לחייב במזומן ע"י המשיבה באופן הבא:
בכל אחד מהמועדים 10.3.15, 16.3.15 ו-23.3.15 מסרה המשיבה לחייב סך של 50,000 ₪.
במועדים 24.11.15, 26.11.15, 27.11.15 ו-6.12.15 מסרה המשיבה לחייב סך כולל של 272,500 ₪. הנאמן צירף אישורים שנמסרו לו ע"י המשיבה, בכתב ידו של החייב, בהם מאשר החייב כי קיבל את הכספים מאת המשיבה, במזומן (נספח ג' לכתב הטענות מאת הנאמן מיום 25.11.19).
12. המשכון נרשם ביום 23.11.15.
מאחר שבמועד רישום המשכון לא ניתן היה לרשום משכנתה על זכויות החייב במקרקעין, ובמועד זה הייתה רשומה על הנכס הערת אזהרה בדבר התחייבות לרישום משכנתה לזכות הבנק בלבד, המשכון לטובת המשיבה נרשם כדין.
טענות המשיבה
13. אין מחלוקת כי המשיבה הינה בעלת משכון רשום על זכויות החייב בנכס, שנרשם כדין ביום 23.11.15, על מנת להבטיח חוב של החייב כלפי המשיבה בסך כולל של 300,000 ₪, שניתן בסמוך ולאחר רישום המשכון.
14. אין גם מחלוקת כי במועד רישום המשכון לא רבצו עיקולים על הנכס.
15. ביום 8.9.15 נפתח על ידי המשיבה תיק הוצל"פ לביצוע שטרות כנגד החייב. לאחר פתיחת התיק, פנה החייב למשיבה וביקש לנהל עימה מו"מ לסילוק חובו כלפיה.
16. המשיבה נעתרה לבקשתו של החייב לפריסת חובו וביום 17.9.15 חתמו הצדדים על הסכם פשרה (נספח ב' לסיכומי אקרשטיין) (להלן: "הסכם הפשרה").
17. במסגרת הסכם הפשרה סוכם כי חובו של החייב כלפי המשיבה יעמוד ע"ס 300,000 ₪, החייב יעביר, תוך 13 ימים מיום חתימת הסכם הפשרה, סך של 100,000 ₪ למשיבה ויתרת התשלום תשולם תוך 3 חודשים, לשיעורין.
18. הצדדים גם הסכימו כי חלף הערת אזהרה, יירשם משכון להבטחת כספים אשר החייב חייב למשיבה ונוכח בקשתו של החייב לקבל הלוואות נוספות.