עוד מציינים הנתבעים שהחברה נערכה לקראת מימוש האופציה. הנתבעים תומכים טענתם זו בעדות מנהלת הכספים בחברה בתקופה הרלוונטית, גב' עדי אדר, שהעידה כי היא כללה את עלות מימוש האופציה בתחזית תזרים המזומנים של החברה לקראת שנת 2006, וכי החברה יכולה הייתה לשלם את הסכומים שנדרשו בגין מימוש הסכם האופציה.
באשר לטענות התובע ביחס לפירוק החברה בסמוך לאחר מתן פסק הבורר, מפרטים הנתבעים כי הסיבה להגשת בקשת הפירוק כנגד החברה על ידי חברות שהיו בשליטתם היתה שיקולי מס. בנוסף, מציינים הנתבעים כי התובע לא הגיש תביעת חוב למפרק בגין חובה של החברה עד לאחר חלוף המועד. הנתבע 2 מצידו טוען כי כלל לא היה מודע להליך הפירוק.
הנתבעים מציינים כי לא נתנו ערבות אישית לתובע, על אף שנתבקשו לעשות כן. וכי חתימת התובע על הסכם האופציה נעשתה לאחר שקילת שיקולים כלכליים מתוך ידיעה כי הנתבעים אינם ערבים להתחייבויות החברה. לכן יש לדחות את ניסיונו המאוחר להיפרע מהנתבעים תחת התחייבויות החברה.
הנתבע 2 מוסיף וטוען כי לא נטל כל חלק בניסוח ההסכמים בין החברה לתובע, לא שוחח עימו לגבי מימוש האופציה ולא היה מעורב בטיב העסקה בין התובע לחברה. הנתבע 2 מציין בהקשר זה כי במהלך השנים נפגש עם התובע פעמיים בלבד, בנסיבות חברתיות. הנתבע 1 דוחה את טענות התובע לפיהן שוחח עימו ו"הרדים" אותו בכך שהבטיח לו שהוא פועל לגיוס הכספים לצורך מימוש האופציה.
הנתבעים טוענים כי התובע הוא זה שלא שיתף את החברה במצבו המשפטי ובכך שהוגשה כנגדו בקשת כינוס נכסים. עוד טוענים הנתבעים כי התובע לא העלה טענותיו כנגד הנתבעים ב"זמן אמת" במסגרת התכתובות עם החברה או במסגרת הליך הבוררות, והעלאת טענות אלה רק עתה מדברת בעד עצמה.
הנתבעים מפנים לכך שהטענות שמעלה התובע כנגדם, כי חשד בנתבעים כי הם מרמים אותו והחליטו על סיכול מימוש האופציה, היו לטענתו ידועות לו עוד בעת ניהול הליך הבוררות. בנוסף, הנתבעים טוענים כי התובע ידע כי החברה חייבת סכומים גדולים וכי היא אינה סולבנטית בעת פתיחת הליך הבוררות. על אף זאת, התובע לא העלה את הטענות במסגרת הליך הבוררות אלא רק לאחר פירוק החברה.
הנתבעים טוענים עוד כי תביעת התובע בלתי מבוססת ומפנים לכך שהתובע נמנע מלהזמין עדים שיכלו לחזק את גרסתו – כך בעניין פגישות שהתקיימו לטענתו ובהן נכחו עו"ד אילן שביט ומר יוסי סיטבון. בנוסף, התובע נמנע מלחקור עדים בנושאים שיכלו לחזק את טענותיו – כך לא נחקר בנו של התובע, אלעד מנור, אודות הפגישה בה נכח ובה מסר התובע כי ננקטו נגדו הליכי כינוס נכסים. עוד מצביעים הנתבעים על כך שהתובע לא הוכיח כי מצבו הכלכלי במועד מימוש האופציה היה איתן וכי לא היה חשש לחברה מפני הליכי כינוס הנכסים שהופעלו לגביו. בנוסף, הנתבעים טוענים כי התובע לא מסר לאורך כל ההליך האם המניות נושא האופציה עדיין בידיו כיום.