2.2. טיעוני הנתבעים
לשם הנוחות יובאו טענות הנתבעים במאוחד. טענות ייחודיות לאחד הנתבעים יובאו במפורש בנפרד.
הנתבעים טוענים כי מדובר בתביעת סרק שהוגשה בשיהוי וכי הטענות המועלות כנגדם לא בוססו בראיות. הנתבעים שמים את הדגש על העובדה כי המערכת ההסכמית שבבסיס התביעה נכרתה בין התובע לחברה והם לא היו צד לה.
2.2.א. טענות מקדמיות
הנתבעים מעלים מספר טענות מקדמיות:
מעשה בית דין – השתק עילה - לטענת הנתבעים פסק הבורר מונע מהתובע להעלות בשנית טענות שהיו ידועות לו בעת ניהול הליך הבוררות. התובע לא העלה טענות כנגד הנתבעים במסגרת הליך הבוררות, לא ביקש לצרפם להליך הבוררות ולא ביקש היתר לפיצול סעדים. לכן העילה מוצתה והתובע מושתק.
שיהוי והתיישנות – תקופת ההתיישנות התחילה ביום בו נולדה עילת התביעה, במקרה זה העילה נולדה בעת דחיית האופציה, ביום 2.4.2006, בעת הגשת התביעה דנן כמעט ותמה תקופת ההתיישנות - חלפו 7 שנים פחות חודשיים מהולדת העילה. בנסיבות אלה הגשת התביעה מהווה חוסר תום לב מצד התובע. השיהוי גרם לנזק ראייתי לנתבעים ומקשה עליהם להתגונן ולבית המשפט לברר את התביעה.
העדר יריבות – מערכת ההסכמים נושא התביעה היא בין התובע לחברה, גם ההליכים המשפטיים הקודמים נוהלו בין התובע לחברה ולא הועלו במסגרתם טענות כנגד הנתבעים. התובע לא הציג ראיות חדשות שלא הוצגו במסגרת הליך הבוררות ולכן די בכך ללמד שבזמן אמת התובע לא חשב שיש יריבות בינו לבין הנתבעים.
2.2.ב. טיעונים לגופו של עניין
הנתבעים טוענים כי התובע מבקש באמצעות התביעה להיפרע מהם, לאחר שכשל בניסיונותיו להיפרע מהחברה, ניסיון זה עוקף את סדרי הנשייה הקבועים לחברה המצויה בפירוק. הנתבעים מכחישים כי ביצעו עוולות נזיקיות או פגעו במחויבויות חוזיות כלשהן.
הנתבע 1 טוען כי אכן שימש כנושא משרה בחברה, מתוקף היותו דירקטור ומנהל החברה, אך כל פעולותיו נעשו בתום לב ומתוך ראיית טובת החברה. הנתבע 2 טוען כי לא נטל חלק בניהול השוטף של החברה, הוא היה בעל מניות בחברת איתקה אשר החזיקה במניות החברה והעמיד לטובת החברה כספים, אך לא היה מעורב בקבלת ההחלטות הקשורות לתובע ואף לא היה בקשר עם התובע. עוד מציין הנתבע 2 כי לא היה מעורב בהליך הבוררות בין התובע לחברה.
הנתבעים טוענים כי הנתבע 1 פעל לטובת החברה במסגרת תפקידו כנושא משרה בחברה, וכי ההחלטות שהתקבלו בחברה התבססו על ייעוץ משפטי. הנתבעים מפנים לעובדה שהחברה עמדה בהתחייבותה הנוספת לתובע ופרעה את ההלוואה שהעמיד לטובתה, בתוספת ריבית (ראה סעיף 16 לסיכומי הנתבע 1 וסעיף 56 לסיכומי הנתבע 2).