פסק דין
לפניי בקשה למתן צו הורות פסיקתי, ללא צורך בעריכת תסקיר סעד, לפיו המבקשת היא אמו של הקטין אשר נולד בהליך פונדקאות בחו"ל. בבסיסו של פסק דין זה עומדת השאלה האם ראוי וניתן ליתן צו הורות פסיקתי, מקום בו המבקשים אינם תושבי קבע במדינת ישראל.
1. המבקשים, יהודים, אזרחי ישראל, נישאו זל"ז כדמו"י בשנת -----. המבקשים מתגוררים ב------, משך תקופה של למעלה מ-5 שנים, במסגרת עיתוק (רילוקיישן) לצרכי עבודתו של המבקש. ניסיונותיהם של המבקשים להביא לעולם ילדים באמצעות הריון טבעי לא צלחו והם פנו לטיפולי פריון שאף הם לא צלחו.
2. ביום----- נחתם חוזה בין המבקשים לבין פונדקאית, אזרחית -------, לצורך הליך הפונדקאות. ביום -----הושתלו ברחמה של הפונדקאית ביציות מופרות שנוצרו מזרעו של המבקש ומביציות של תורמת ביציות אנונימית.
3. ביום -----נולד הקטין א' ת"ז --------- (להלן: "א'" או "הקטין") בעיר -------, ב----------. לטענת המבקשים, הפונדקאית הצהירה בפני קונסול ישראל ב-------- כי היא מוותרת על כל זכות הורית או משפטית כלפיי הקטין (ס' 13 לכתב התביעה, תרגום נוטריוני של ההצהרה צורף לבקשה מיום 14.11.19).
4. ביום 12.6.13, ועל סמך תוצאות הבדיקה לסיווג רקמות, ניתן פסק דין הצהרתי בתיק תמ"ש 45132-03-13 על ידי בית משפט זה, לפיו המבקש הוא אביו הביולוגי של הקטין.
5. לצורך הרחבת התא המשפחתי, פנו המבקשים בשנת----- להליך פונדקאות נוסף ב--------. בחודש ספטמבר בשנת ----- הושתלו ברחמה של הפונדקאית ביציות מופרות מביציותיה של המבקשת ומזרעו של המבקש.
6. ביום -------- נולדו הקטינות ב' ת"ז -------- (להלן: "ב'") ו ג' ת"ז--------- (להלן: "ג'"). ביום 11.6.15, ועל סמך תוצאות הבדיקה לסיווג רקמות, ניתן פסק דין הצהרתי בתיק תמ"ש 43496-02-15 על ידי בית משפט זה, לפיו המבקשים הם הוריהם של הקטינות ב' וג'.
7. כיום, הקטינות ב' וג' רשומות במרשם האוכלוסין בישראל כבנות המבקשים, ואילו הקטין א' רשום כבנו של המבקש בלבד, ללא ציון אם. המבקשים עותרים למתן צו הורות פסיקתי לפיו המבקשת היא אמו של הקטין א'.
8. ב"כ היועמ"ש מתנגד לבקשה. לטענתו, אין ליתן צו הורות פסיקתי שעה שמקום המגורים הרגיל הוא ב--------, ולא קיימת זיקת תושבות למדינת ישראל, המהווה תנאי למתן צו הורות פסיקתי.
9. ביום 6.2.19 התקיים בפניי דיון בנוכחות המבקשת ובאת כוחה וב"כ היועמ"ש מפרקליטות מחוז חיפה. במסגרתו, שמעתי את הצדדים בהרחבה, והוריתי על הגשת סיכומים. סיכומי המבקשים הוגשו. חרף החלטות מיום 12.5.19 ו- 13.6.19 ומתן ארכה בהתאם להחלטות מיום 10.3.19 ו- 25.6.19 והסכמת הצדדים כמפורט בבקשה מיום 14.11.19 , לא הוגשו סיכומי המשיבה.
תמצית טענות המבקשים
10. המבקשים פנו להליך הפונדקאות יחדיו וחוו יחדיו את ההיריון והרחבת המשפחה בפן הנפשי, הרגשי והכלכלי. מרגע לידתו של הקטין, הם מגדלים אותו יחדיו בתא המשפחתי, תוך שיתוף פעולה מלא, והמבקשת מגדלת אותו כבנה ומעורבת בכל מסגרת בחייו. לטענתם, אף הסביבה מכירה את הקטין כבנה של המבקשת. לטענתם, טובתו של הקטין וההגנה על זכויותיו, מחייבת עיגון משפטי ליחסי ההורות של המבקשת כלפיו. בהעדר הכרה משפטית תיווצר הפרדה מלאכותית בין הקטינות הרשומות כבנותיה של המבקשת לבין הקטין. לטענתם, כוונת ההורות טרם הליך הפונדקאות ועד להולדת הקטין הייתה משותפת ועל שני המבקשים חלות זכויות וחובות כלפיי הקטין.
11. המבקשים לא הגישו את הבקשה סמוך להולדת הקטין, זאת לדבריהם, מטעמי יעילות ושיקולים כלכליים. לטענתם, הם היו עתידים לשוב לישראל לצרכי תעסוקה ותכננו להגיש הבקשה עם חזרתם. בשנת -----, לאחר שנודע להם על ההיריון עם הקטינות, הם החליטו לדחות את שובם לישראל עד לאחר הלידה. כיום, הם ממשיכים להתגורר ב--------, בעקבות הארכת חוזה העבודה של המבקש, ומועד חזרתם לישראל אינו ידוע. לפיכך, הם מבקשים להסדיר את ההכרה המשפטית באימהותה של המבקשת כלפיי הקטין.
12. לטענתם, במקום מושבם ב------, מוכר הקטין על ידי הרשויות כבנה של המבקשת, זאת על סמך תעודת הלידה ה--------. לטענתם, המבקש אוחז באזרחות ------- ולכן גם ילדיו הקטינים בעלי אזרחות -------. לטענתם, בתעודת הלידה ה------ של א' רשומים המבקשים יחדיו כהוריו.
13. לטענתם, נוצר מצב משפטי בו המבקשת מוכרת כאמו של א' במדינות: -----, ------- ו-------, ואילו במדינת ישראל הנושא לא הוסדר.
14. בסיכומיהם התייחסו המבקשים לחשיבות מניעת פיצול סטטוס בין מדינות, לטענות המשיבה בעניין זה ולסמכותו של בית משפט זה. המבקשים מסכימים להגיע לישראל לצורך עריכת תסקיר או לחילופין לספק חוות דעת של גורם מומחה ומוסמך ב--------.
תמצית טענות המשיבה
15. מרכז חייהם של המבקשים מחוץ לישראל, והם מגיעים לישראל לביקורים קצרים. בחמש השנים האחרונות, המבקשת שהתה בארץ ארבעה חודשים ו-16 ימים, ואילו המבקש שהה בארץ תשעה חודשים ו-14 ימים.
16. תנאי התושבות הוא תנאי הכרחי למתן צו הורות פסיקתי. בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי הפרטי, יש לקבוע את הזיקה הרלוונטית אשר בהתקיימה יהיה מוסמך בית המשפט לדון ולפסוק. הדבר נועד לצורך שמירה על כיבוד הדדי של הריבונות וסמכויות השיפוט של המדינות, ועל מנת לצמצם פיצולי סטטוס של ילדים בין המדינות. קיימים פערים בין מדינות בקשר להכרה בהורות משפטית. יש להימנע ממצב בו מדינת ישראל תיטול לעצמה סמכות לקביעת הורות מקום בו ייתכן ובמדינת התושבות, --------, לא הייתה נקבעת הורות, שאז עלול להיווצר מצב של "Forum Shopping".
17. דרישת התושבות שנקבעה בתנאים למתן צו הורות פסיקתי הושאלה מזיקה קיימת גם בהסדרים חוקיים אחרים, כגון: חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 וחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו- 1996. בהקשר זה מפנה המדינה לאמנות של ועידת האג למשפט בינלאומי פרטי שבהן נקבעה זיקת ה- Habitual Residence" " ("המגורים הרגילים").
18. הבקשה הוגשה בשיהוי רב, שכן הקטין נולד ביום --------.
פונדקאות חו"ל וצו הורות פסיקתי- הכלל המשפטי
19. פונדקאות חו"ל מתייחסת למקרים בהם אזרח או אזרחים ישראלים, מתקשרים עם אזרחית זרה בהסכם פונדקאות, כשהתינוק נולד בחו"ל . על הסכם זה לא חל חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו- 1996, שכן סעיף 5 (א)(1) לחוק זה קובע כי אחד מן התנאים לאישור ההסכם הוא שהאם הנושאת וההורים המיועדים הם תושבי ישראל.
20. במקרים של פונדקאות חו"ל, כפי שהיה בענייננו, לקטין שנולד בחו"ל נערכה בדיקת רקמות, ולאחר שהוכח קיומו של קשר גנטי למי מההורים ניתן פסק דין הצהרתי, שלאחריו לרוב מקבל הקטין אזרחות ישראלית ונרשם במרשם האוכלוסין, תוך רישום ההורה הגנטי כהורה במרשם.
21. בעבר, עמדת המדינה במקרים של פונדקאות חו"ל הייתה כי אם להורה הגנטי בן /בת זוג המעוניינים שייווצר קשר הורות בינם לבין הקטין, עליהם לנקוט בהליכי אימוץ. ואולם, לאחר בג"ץ 566/11 ממט נ' משרד הפנים [פורסם במאגרים המקוונים, 28.1.2014], כיום, עמדת המדינה היא כי לאחר הוכחת קשר גנטי לפי חוק מידע גנטי, התשס"א- 2000, ניתן ליצור במקרים של פונדקאות חו"ל קשר של הורות בין בן הזוג של ההורה הגנטי לבין הקטין בדרך של "צו הורות פסיקתי".