(ר' לעניין זה: י' גרוס, "חוק החברות", מהדורה חמישית, כרך א', עמ' 295 (להלן - "גרוס – חוק החברות").
סעיף 181 לחוק החברות, העוסק בחילוט מניות, קובע בסעיף קטן (א), כזו הלשון:
"חברה רשאית לקבוע בתקנונה או בהסכם הקצאה, הוראה ולפיה רשאי הדירקטוריון לחלט מניה שהקצתה החברה ולמכור אותה, אם התמורה שהתחייב לה בעל המניה (להלן-החייב), כולה או מקצתה, לא ניתנה במועד ובתנאים שנקבעו בהסכם או בתקנון."
30. כפי שהוצג בפניי על ידי הנתבעים, החברה, אשר התאגדה עובר לכניסתו של חוק החברות לתוקף, בחרה שלא לשנות את תקנונה בהתאם לחוק החברות, ולהותיר את תקנון ההתאגדות שלה על כנו (נספח 9 לכתב ההגנה). תקנון ההתאגדות של החברה מאמץ באופן חלקי את הוראות התקנות שבתוספת השנייה לפקודת החברות: "תקנון לניהול חברה מוגבלת במניות" (להלן – "התקנון"):
"התקנות שבתוספת השניה לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ד – 1983, יחולו על החברה פרט לתקנות 79, 70, 5, 34-39, 51, 73, 80".
31. עם כניסתו של חוק החברות לתוקף בוטלו מרבית סעיפי התקנות שבתוספת השנייה, למעט סעיפים 23- 29, 51, 58 ו – 91, אשר עודם בתוקף (סעיף 51, כאמור, אינו חל על הנתבעת 1). הנתבעים לא הראו, כי עמדו בהוראות סעיף 23 לתקנון, הקובע, כי:
"חבר שלא פרע במלואו במועד הקבוע סכום שנדרש לתשלום, רשאים המנהלים להמציא לו הודעה בכתב שבה הוא נתבע לשלם את הסכום שעדיין לא נפרע עם הריבית שנוספה עליו".
הנתבעים לא הציגו ראיות בדבר מסירת הודעה בכתב כאמור, אשר נשלחה אל התובע.
32. בהתאם לכך הנתבעים גם לא עמדו בהוראות סעיפים 24 – 25 לתקנון, הקובעים, כי:
"24. בהודעה ייקבע מועד נוסף לתשלום, שיהיה לא מוקדם מארבעה עשר ימים לאחר ההודעה, ויפורש שאם הסכום לא ישולם תוך מועד זה צפוי חילוט המניה שעליה נדרש התשלום."
"25. לא נתמלאו דרישות ההודעה, רשאים הדירקטורים, כל עוד לא נפרע הסכום, להחליט על חילוט המניה."
33. משלא ניתנה הודעה לתובע בדבר דרישת תשלום לחברה תמורת מניותיו, ומשלא הוחלט על ידי הדירקטורים בחברה על חילוט המניות, אין לקבל את טענת הנתבעים בדבר חילוט, היינו שלילת בעלותו של התובע על מניותיו בחברה.
זכאות התובע להתמנות כדירקטור בחברה מכוח הסכם בעלי המניות
34. בתצהיר התובע, הצהיר כך: "אני בעל מניות בחברה ועל פי הסכם בעלי מניות שבין הצדדים זכאי להתמנות דירקטור מצ"ב...", (אך לא צירף את ההסכם). בחקירתו הנגדית, כאשר נחקר לגבי הסכם בעלי המניות והסכם האופציה השיב תחילה כי אין קשר בין הסכם האופציה לבין הסכם בעלי המניות.
כך, בחקירתו בעמ' 7 לפר' (ש' 31 – 36) – עמ' 8 לפר' (ש' 1- 4):
"ש. אני אומר לך שההסכם הזה בכלל לא נכנס לתוקף כי הוא היה נספח להסכם אופציה שלא מומשה. היה אדם בשם דניאל שמופיע בהסכם האופציה, ההסכם הזה היה נספח להסכם האופציה, ואמר שאם תמומש האופציה אז ההסכם ייכנס לתוקפו. מפנה לסעיף 2.7 להסכם האופציה בעברית, שזה נספח 7.
ת. אז התשובה שלי היא שאין כל קשר בין הסכם שותפים להסכם האופציה, כמובן שאם האופציה הייתה ממומשת אוטומטית בעל המניות החדש היה מצטרף להסכם השותפים. הסכם השותפים נחתם לחוד, חתום ע"י כל בעלי המניות באותו זמן, כולל את ארז הלבני, אותי, את שניידר ואת אלון קונטס.
ש. אתה חתום על הסכם האופציה בעברית ?
ת. לא יודע, אפשר לראות (מעיין). כן, ברור." (ההדגשה הוספה – א.ר.ב.).
עם זאת, בהמשך, במענה לשאלת בית המשפט, אישר כי הסכם האופציה והסכם בעלי המניות נחתמו באותו זמן (ר' עמ' 8 ש' 30 לפרוט' הדיון).
35. הנתבע 2 הצהיר ביחס לתוקפו של הסכם בעלי המניות, כך (ס' 58 לתצהירו):
"הסכם בעלי המניות איננו נושא תאריך ואיננו נושא את חתימתו של דניאל שכן לא היה לו כל תוקף חוקי מחייב ללא מימוש האופציה. הכוונה של הצדדים הייתה ברורה. אני יודע את זה ממקור ראשון. ההסכם בין בעלי המניות היה הסכם על תנאי ונקבע בין הצדדים כי הסכם זה ייכנס לתוקף רק לאחר מימוש האופציה. ללא צרוף דניאל לאחר מימוש האופציה כבעל מניות בחברה לא היה כל צורך בהכנת ההסכם."
במסגרת חקירתו הנגדית, הנתבע 2 כלל לא נשאל בנושא הסכם בעלי המניות, על כל הנובע מכך.
36. הסכם בעלי המניות, נושא חתימותיהם של בעלי המניות בחברה (לרבות התובע והנתבע 2) והחברה, ללא חתימתו של המשקיע מר דניאל, וללא תאריך. הסכם בעלי המניות פותח במועד כניסתו של ההסכם לתוקף, כאשר המקום המיועד לתאריך ריק:
"SHAREHOLDERS AGREEMENT
"Effective as of the __ day of __ 200_"
כך במקור.
37. בסעיפי המבוא להסכם מצוין כי הוא נעשה בין החברה ובעלי מניותיה הקיימים (עליהם נמנים, בין היתר, התובע והנתבע 2) מצד אחד לבין מר דניאל, המשקיע, מצד שני.
38. סעיף 8.1. להסכם קובע, כי כל מחזיק של לפחות 7.5% ממניות החברה זכאי למנות דירקטור אחד בחברה, כאשר הדירקטוריון ימנה לא יותר מ - 13 דירקטורים.
39. התובע מפנה בסיכומיו לסעיף 16.6. להסכם, ומתבסס עליו כמקנה תוקף מיידי להסכם בעלי המניות, בכל הנוגע למערכת היחסים בין בעלי המניות הקיימים בחברה והחברה. סעיף 16.6. נקבע כדלקמן:
"As between the Existing Shareholders, this Agreement will be in immediate force and effect upon its signature by the Existing Shareholders and it will enter into effect vis-a-vis the Investor after the Investor becomes a Shareholder."
40. יחד עם זאת, מעיון בהסכם בעלי המניות לא ניתן לקרוא את הוראות סעיף 16.6 להסכם במנותק מההסכם בכללותו. הוראות הסכם בעלי המניות כפופות לכותרתו, המורה על כניסתו לתוקף החל ממועד בו ינקבו הצדדים. מועד זה לא מולא. זאת ועוד, הסכם בעלי המניות נחתם כנספח להסכם האופציה שנחתם בין החברה למר דניאל כ"משקיע". הנתבעים ציינו, ובצדק, כי במסגרת כתב התביעה התובע כלל לא ציין את קיומו של הסכם האופציה. מהוראות הסכם האופציה עולה כי ההסכמים ייכנסו לתוקף רק לאחר מימוש האופציה. בהסכם האופציה פורט בסעיף 2.7 כי עם מימוש האופציה בין הפעולות שיבוצעו - ייחתם הסכם בעלי המניות: "המשקיע, החברות וכל בעלי המניות בחברות, כפי שיהיו במועד המימוש יחתמו על הסכם בעלי המניות...". כן נדרשו החברות למסור באותו מעמד למשקיע העתק מתקנון החברות כך שישקף את הסכם בעלי המניות.
41. כאשר באים לבחון את הדברים, יש להבין, אם כן, את ההקשר בו נחתם הסכם בעלי המניות. הסכם בעלי המניות נחתם על רקע חתימת הסכם האופציה עם המשקיע, מר דניאל, וצורף כאמור כנספח לו. אמנם, בעלי המניות חתמו עליו במעמד החתימה על הסכם האופציה וכנספח לו, אולם בנסיבות שבהן האופציה לא מומשה וההסכם לא תוארך, יש לראות בכך משום ראיה, כי הלכה למעשה ההסכם לא נכנס לתוקף. אף ניתן ללמוד על כך מהאופן בו נהגו הצדדים מאז אותו מועד. הסכם האופציה נחתם, כאמור, ביום 18.12.06. בפועל, תקנון החברה לא תוקן כך שישקף את תוכן הסכם בעלי המניות והתובע לא מונה כדירקטור בחברה בסמוך למועד עריכת הסכמים אלה. התובע אף לא הלין על כך בזמן אמת. בחקירתו הנגדית העיד התובע כי פנה בשנת 2009 או בשנת 2010 הגיש בקשה לחברה לפעול בהתאם להסכם ומשלא נענה פנה לבית המשפט בפעם הראשונה בשנת 2010 (ר' עמ' 9 לפרוט' הדיון). תובענה זו נמחקה בסופו של דבר. יש בכל האמור כדי ללמד כי הלכה למעשה, הסכם בעלי המניות לא נכנס לתוקף. בכל מקרה אינני סבורה כי עומדת כיום לתובע מכוחו, בנסיבות אלו, זכות למינוי דירקטור.
42. לנוכח כל האמור, אני מקבלת את פרשנות הנתבעים, ומקבלת את גרסת הנתבע 2, אשר לא נסתרה, לפיה הסכם בעלי המניות לא נכנס לתוקף. כניסתו לתוקף של הסכם בעלי המניות הותנתה, למעשה, בקיומו של התנאי המתלה בהסכם האופציה, דהיינו מימוש האופציה לרכישת מניות החברה בידי המשקיע, מר דניאל. משלא מומשה האופציה, והצדדים אינם חלוקים בדבר עובדה זו, לא התקיים התנאי המתלה כאמור בהוראות סעיף 27(א) וסעיף 27(ב) לחוק החוזים.
יפים בעניין זה דבריו של כב' הש' רובינשטיין בעניין ע"א 1156/10 אפרת האס נ' חברת הבונים בקרית משה בע"מ, פד"י סו(1), 167 , ס' כ"ט לפסק דינו של כב' הש' רובינשטיין:
"כאשר התנאי המתלה מתקיים, הופך החוזה המותנה לחוזה מוחלט. כאשר התנאי המתלה אינו מתקיים, מתבטל החוזה המותנה ("היה חוזה מותנה בתנאי והתנאי לא נתקיים תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזאת - תוך זמן סביר מכריתת החוזה, הרי אם היה זה תנאי מתלה - מתבטל החוזה, ואם תנאי מפסיק - מתבטלת ההתנאה... בהיעדר הוראה אחרת בחוזה, התבטלות החוזה מחמת אי-קיום תנאי מתלה היא למפרע: החוזה כמו לא היה, והצדדים זכאים לחזור איש איש למצבו הקודם (שלו, עמ' 485....".
43. עולה מן האמור כי הסכם בעלי המניות לא נכנס לתוקף ובכל מקרה אין התובע רשאי להסתמך כיום על הוראותיו ולדרוש את מינויו כדירקטור מכוחו.
האם התובע זכאי למנות דירקטור מטעמו מכוח מעמדו כבעל מניות:
44. התובע ביסס את תביעתו להתמנות כדירקטור על הסכם בעלי המניות. ליתר זהירות ולמעלה מן הנדרש, אבחן האם התובע זכאי להתמנות כדירקטור בחברה מכוח היותו בעל מניות בחברה. תקנון החברה שותק ביחס לסוגיית מינוי בעל מניות כדירקטור והתובע לא הצביע על הוראת דין המקנה לו זכאות להתמנות כדירקטור בחברה.
45. סעיף 219 לחוק החברות מורה, כי חברה רשאית לקבוע בתקנונה את מספר הדירקטורים ואת מספרם המרבי והמזערי, כאשר "בחברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב יכהן לפחות דירקטור אחד". החוק אינו מקנה זכאות כלשהי לבעל מניות מהותי דוגמת התובע (אשר בחזקתו לפחות 5% ממניות החברה) להתמנות כדירקטור בחברה.
46. יצוין, כי התובע העלה בכתב התביעה טענות לפיהן מאז סיום פעילותו בחברה כאיש הכספים בשנת 2007, מודר מניהול החברה ומקבלת מידע אודות פעילותה וניהולה וזאת שלא כדין. לטענת התובע, ההליכים המשפטיים השונים בהם נקט נגד החברה נעשו על מנת להגן על זכויותיו בה. אולם, אין בכתב התביעה טענה כי מדובר במצב דברים העולה כדי קיפוח כמשמעו בסעיף 191(א) לחוק החברות וכי מבוקש למנות את התובע מכוחו כדירקטור. בנסיבות אלו, לא מצאתי כי יהא זה נכון לדון בשאלה האם יכול שעומדת לתובע עילה מכח סעיף 191(א) לחוק החברות, שעה שהטענות כלל לא הועלו באופן שנתן לנתבעים אפשרות להתגונן מפניהן. למעלה מן הצורך אציין כי בכל מקרה, התובע לא ביסס את זכותו בדין לקחת חלק בניהול. בכל הנוגע לטענתו כי הוא מודר ממידע, נושא זה ממילא יקבל מענה במסגרת הדיון שיערך להלן בעתירתו לקבלת מידע מהחברה.
נוכח האמור אני מוצאת כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו בכל הנוגע לתביעתו להורות על כינוס האסיפה הכללית ומינוי התובע לדירקטור בחברה.
זכאות התובע לסעד של מתן חשבונות
47. הסעד השני לו עותר התובע במסגרת תובענה זו הוא כי הנתבעים ימסרו לידיו את המסמכים והנתונים הבאים:
א. דוחות כספיים של החברה וחוות דעת רואה החשבון המבקר של החברה בגין 7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה.
ב. כלל חומר הנהלת החשבונות של החברה בגין 7 השנים קדמו להגשת התביעה.
ג. תיעוד מלא של כלל העסקאות שנעשו בין החברה ובעלי עניין, מיום היווסדה של החברה.
ד. העתקי מסמכי הלוואות ואשראי שנטלה החברה מיום היווסדה.
ה. העתקי מסמכי עסקאות ופעולות חריגות שבוצעו בכספי החברה או בנכסיה.
48. ראשית, משנקבע כי לא הוכחה זכאות התובע להתמנות כדירקטור בחברה, אין בידיו הזכות לקבל מסמכים שדירקטור רשאי לעיין בהם מתוקף תפקידו זה.
49. התובע הגדיר עתירתו כעתירה למתן חשבונות. התובע טען, כאמור, כי המסמכים והנתונים דרושים לו על-מנת להתמודד עם דרישות שומה מופרכות, כהגדרתו, שהוגשו לו על-ידי רשויות מס הכנסה. לטענת התובע, כרטיסו שימש כמסלקת כספים לצורך העברת כספים לחשבונותיהם ולכיסם של בעלי המניות האחרים תוך ייחוס הכספים לחשבון חובה שלו. כן נטען להשמצתו ומידורו מכל הנעשה בחברה, מה שחשף אותו, לטענתו, לסכנה של אובדן השקעתו העצומה. הנתבעים, מצדם, טענו כי התובענה התיישנה והוגשה בשיהוי ובחוסר תום לב. עוד טענו הנתבעים כי התובע אינו זכאי למסמכים המבוקשים, מכוח סעיפים 184 – 185 לחוק החברות ולהיעדר מערכת יחסים מיוחדת בין הצדדים.
50. זכותו של בעל מניות לעיין במסמכים מסוימים של חברה מעוגנת במספר הוראות דין. הוראות סעיפים 184 – 187 לחוק החברות, מעגנות את זכותו של בעל מניה לעיין במסמכים מסוימים של החברה, כזו הלשון:
"184. לבעלי מניות זכות עיון במסמכי החברה המפורטים להלן:
(1) פרוטוקולים של האסיפות הכלליות, כאמור בסעיף 90;
(2) מרשם בעלי המניות ומרשם בעלי המניות המהותיים כאמור בסעיף 129;
(3) מסמך שברשות החברה, כאמור בסעיף 185;
(4) תקנון ודוחות כספיים כאמור בסעיף 187;
(5) כל מסמך שעל החברה להגיש לפי חוק זה ולפי כל דין לרשם החברות או לרשות לניירות ערך, העומד לעיון הציבור ברשם החברות או ברשות ניירות ערך, לפי הענין.
185. (א) בעל מניה זכאי לדרוש מהחברה, תוך ציון מטרת הדרישה, לעיין בכל מסמך הנמצא ברשות החברה בכל אחד מאלה:
(1) המסמך נוגע לפעולה או לעסקה הטעונה אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275;
(2) בחברה פרטית - אם הדבר נדרש לצורך קבלת החלטה בנושא שעל סדר יומה של האסיפה הכללית של החברה.
(ב) החברה רשאית לסרב לבקשתו של בעל מניה אם לדעתה הבקשה הוגשה שלא בתום לב או שיש במסמכים הנדרשים סוד מסחרי או פטנט, או שגילוי המסמכים עלול לפגוע בדרך אחרת בטובת החברה.
186.(א) דירקטוריון של חברה שאינה תאגיד מדווח החייבת למנות רואה חשבון מבקר חייב, לפי דרישה של בעל מניה, אחד או יותר, שלו עשרה אחוזים לפחות מכוח ההצבעה בחברה, להמציא לו הודעה מאושרת בידי רואה החשבון המבקר של החברה, ובה פירוט מלא של כל התשלומים ששילמה החברה לכל אחד מן הדירקטורים ושל ההתחייבויות לתשלומים שקיבלה על עצמה, לרבות לענין תנאי פרישה, בכל אחת משלוש השנים האחרונות שנערכו לגביהן דוחות כספיים של החברה; הסכום יכלול גם תשלומים שקיבל דירקטור בהיותו נושא משרה בחברה בת של החברה.
(ב) מצא הדירקטוריון כי הדרישה מוגשת שלא בתום לב, רשאי הוא לסרב לה.