187. (א) כל בעל מניה זכאי לקבל מהחברה, לפי בקשתו, העתק מהתקנון וכן, בחברה שאינה תאגיד מדווח, לקבל העתק מהדוחות הכספיים, כאמור בסעיף 173(ד).
(ב) בעל מניה בחברה שהיא תאגיד מדווח, זכאי לקבל מהחברה העתק מן הדוחות הכספיים, אם הדוחות לא פורסמו בהתאם להוראות לפי פרק ז'1 לחוק ניירות ערך".
51. משעה שהתובע עתר לסעד של "מתן חשבונות", יש להתחשב אף בהוראות הדין החלות על תובענות מסוג זה. ככלל, תובענה למתן חשבונות טעונה מהלך דו-שלבי. בשלב הראשון, מתבררת השאלה האם התובע זכאי לסעד של מתן חשבונות. לשם כך, על התובע לעמוד בשני תנאים: האחד - להראות כי ישנה מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע (כגון מערכת יחסים של שליחות, הרשאה, שותפות או נאמנות). השני - כי קיימת לתובע זכות תביעה לכאורית ביחס לכספים אותם הוא מבקש לתבוע מהנתבע. בשלב השני, קובע בית המשפט אם החשבונות שנמסרו נאותים, ומהו הסכום שחייב הנתבע לשלם לתובע, בעקבות בירור החשבונות (ר' ע"א 8713/11 צאיג ואח' נ' חברת ע. לוזון נכסים והשקעות בע"מ ואח' [פורסם במאגרים, 20.8.17], בס' 106 לפסק דינו של כב' הש' דנציגר). ניתן להגיש תובענה למתן חשבונות אף ללא עתירה לסעד כספי (ר' א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12 (2015) עמ' 822).
לעניין מערכת היחסים המיוחדת הנדרשת להקמת התביעה, נקבע כי אין עסקינן ברשימה סגורה (ר' ע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ ואח', פד"י נא(4), 337, 345, בסעיף 6).
52. תביעה למתן חשבונות הינה עילת תביעה המתחדשת ונולדת מדי יום ביומו. לפיכך, ניתן לתבוע מתן חשבונות, לתקופה של עד 7 השנים שקדמו להגשת התביעה (ר' עניין צאיג לעיל, בס' 32 לפסק דינו של כב' הש' י' דנציגר; רע"א 4868/15 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מגי גלזר ואח' [פורסם במאגרים, 29.7.15], בסעיף 8).
53. עוד יש לציין, כי זכותו של בעל מניות לעיין במסמכיה של החברה מעוגנת אף בחובות תום הלב וחובת ההגינות החלות על בעלי מניות ובעלי שליטה, כמפורט בסעיפים 192 ו- 193 בחוק החברות וכן בחובת האמינות והזהירות החלות על נושאי משרה בחברה, כמפורט בסעיפים 252 ו- 254 לחוק החברות. בע"א 741/01 קוט נ' עיזבון ישעיהו איתן ז"ל, פ"ד נד(4) 171, 187 (2003), נקבע לעניין זה:
"לחובת הגילוי כחלק מחובת האמונים שחב נושא משרה כלפי החברה הרבה פנים. ההנחה המובנית בחובת הגילוי היא כי חשיפת מלוא הנתונים הנוגעים לחברה מתחייבת כדי להבטיח הליך תקין של קבלת החלטות בחברה. החשיפה גם מבטיחה שלא ייעשה שימוש לרעה במידע חשוב הנוגע לחברה לתועלתו האישית של נושא המשרה. "...חובת הגילוי... שואבת את השראתה מהשאיפה לגלות ניגודי עניינים בין הנציג לחברה, מהדוקטרינה המקיפה של 'הגילוי הנאות' ושל היותו של הפנס השוטר הטוב ביותר" (דברי י' קרניאל בספרו הפרת אמונים בתאגיד – במשפט האזרחי והפלילי [10], בעמ' 87). בצד העיקרון הכללי של חובת הגילוי כלפי החברה, הנגזר מחובת תום-הלב המובנית בתוך חובת האמון של נושאי משרה בחברה, כוללים ההסדרים הסטטוטוריים השונים הוראות מפורשות המעניקות לבעלי מניות זכות לקבל מידע על אודות החברה במסגרת זכותם לקחת חלק בהתנהלותה של החברה. ... זכותם של בעלי המניות למידע על אודות ענייני החברה הוא הפן האחר של חובת המנהלים לספקו כנדרש לצורך ניהול תקין של עסקי החברה. חובה זו היא חלק מחובות האמון של המנהלים כלפי החברה".
עוד נקבע לעניין זה בת"א 46827-11-11 חז'נה נ' חז'נה (פורסם במאגרים, 22.1.12) (להלן: "עניין חז'נה") בסעיף 11):
"... קבלת מידע על ידי בעל המניות הכרחית על מנת לאפשר לו למצות בדרך המיטבית את זכויותיו הרכושיות במניות החברה. בהעדר מידע לא יוכל בעל המניות לקבל החלטות מושכלות לגבי רכושו, לא יכול לעשות שימוש מיטבי בזכותו להצביע באסיפת בעלי המניות, לא יוכל לפקח על עבודת הדירקטוריון ולא יוכל להגן על רכושו. הזכות לקבלת מסמכים לעיון גדולה שבעתיים מקום שמדובר בחברה משפחתית פרטית, שלה מספר מצומצם של בעלי מניות, ואשר לעיתים רואים בה כמעין שותפות".
וכן בת"א 25786-04-10 אייזיקוביץ' נ' דאבל קיי מוצרי דלק (1996) בע"מ (פורסם במאגרים, 2.10.11) (להלן: "עניין אייזיקוביץ'") בסעיפים 19 – 20).
"... במצב דברים כזה, וכאשר נמסרו לידי שותפו של מבקש העיון סמכויות ניהול רחבות, ובכללן אף ניהול ענייניה הכספיים השוטפים של החברה, חלה על השותף חובה כללית לנהוג בתום לב ובהגינות כלפי בעל המניות המבקש לעיין במסמכי החברה... במסגרת חובות אלה קמה לבעל מחצית ממניות החברה החובה לאפשר לשותפו, המחזיק במחצית האחרת של הון המניות, לעיין במסמכי החברה, כדי לעמוד על מצבה הכספי של החברה (ראו: בש"א (ת"א) סובחי סנקרי נ' סנקרי חברה להשקעות בע"מ (פורסם במאגרים, 22.9.04))...
20. זכות זו אף עולה בקנה אחד הרצון הכללי להגן על אינטרס כלכלי שיש למבקש בחברה... סבורתני, כי אף במשפטנו יש להכיר באינטרס כלכלי ממשי שיש לבעל מניות בחברה בכלל, ובפרט בכל הנוגע לבדיקת קיומם של מקורות לתשלום דיבידנדים אחר שהחברה אינה פעילה מסחרית מזה מספר שנים, כמטרה נאותה המצדיקה עיון במסמכי החברה... משכך, רצונו של אחד מבעלי המניות לדעת אל נכון את מצבה הכספי של החברה על פי המסמכים שיועמדו לעיונו, הינו רצון לגיטימי המצדיק את זכות העיון, כפי שהוכרה בחוק החברות. זאת, בכפוף לאי התקיימותן של הנסיבות השוללות את זכות העיון, כפי שיידונו בהמשך".
וכן בת"א 3395-06-14 סאדק נ' הורביץ (פורסם במאגרים, 19.3.18) בסעיף 75:
"... ברי כי כאשר מדובר בחברת מעטים אשר הקשר בין בעלי מניותיה דומה במהותו לקשר שבין שותפים בשותפות הרי שגם על פי הדין בישראל, בנסיבות המתוארות לעיל, לבעל מניות בחברה מוקנת זכות לאכוף על בעל המניות האחר העוסק בפועל בניהול ענייני החברה, חיוב במתן חשבונות, שכן חובה זו נובעת מחובות תום הלב, ההגינות והאמונים החלות על בעלי מניות בחברה, ועל נושאי משרה בחברה, כלפי אלה הנמנים על יתר בעלי מניות בחברה שאינם עוסקים בפועל בניהולה".
54. התובע עתר למתן דוחות כספיים של החברה וחוות דעת רואה החשבון המבקר של החברה בגין 7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה. זכותו של בעל מניה לקבל העתק ממסמכים אלו מעוגנת בהוראות סעיפים 184(4) ו- 187 לחוק החברות. הדוחות שהתבקשו מתייחסים ל- 7 השנים האחרונות. כפי שנקבע לעיל, התובע הוא בעל מניות בחברה ולכן הוא זכאי לקבל מהחברה העתק ממסמכים אלו.
55. התובע עתר למתן תיעוד מלא של כלל העסקאות שנעשו בין החברה ובעלי עניין, מיום היווסדה של החברה. כן עתר התובע לקבלת העתקי מסמכי עסקאות ופעולות חריגות שבוצעו בכספי החברה או בנכסיה. עסקה חריגה מוגדרת בסעיף 1 לחוק החברות, כ- "עסקה שאינה במהלך העסקים הרגיל של החברה, עסקה שאינה בתנאי שוק או עסקה העשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או התחייבויותיה". פעולה, מוגדרת בחוק החברות כ- "פעולה משפטית, בין במעשה ובין במחדל" ופעולה מהותית, מוגדרת כ – "פעולה העשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או התחייבויותיה".
על פי הוראת סעיף 185(א)(1), בעל מניה זכאי לדרוש מהחברה לעיין בכל מסמך הנוגע לפעולה או עסקה הטעונה אישור אסיפה כללית לפיה סעיפים 255 ו- 268 – 275. לעניין זה נקבע, כי:
"סעיף זה נועד לאפשר לבעל מניות לעיין בין היתר במסמכים הנוגעים להתקשרויות של החברה הנגועות בעניין אישי של נושאי המשרה ובעלי השליטה בחברה כאמור בסעיף 255 לחוק חברות ובסעיפים 268 – 275 לחוק...
ראינו כי העיקרון הכללי הקבוע בחוק החברות הינו מתן זכות עיון רחבה לבעלי המניות ובמיוחד בחברות משפחתיות קטנות. זכות עיון זו חלה גם על כל המסמכים הנוגעים לעסקאות עם בעלי עניין בחברה, על הענקת טובות הנאה לנושאי משרה או קרוביהם וכדומה. כך מורה לנו מפורשות סעיף 185 לחוק החברות (ראה גם דנציגר לעיל עמ' 148 – 150)" (ר' עניין חז'נה, בסעיף 14 ואילך).
אשר על כן, אני סבורה כי יש לאפשר לתובע לעיין במסמכים אלו. יחד עם זאת, בהינתן מגבלת ההתיישנות כאמור, התובע זכאי לעיין במסמכים אלו ביחס ל- 7 השנים שקדמו למועד הגשת התובענה.
56. עוד עתר התובע למסור לידיו את כל "חומר הנהלת החשבונות של החברה בגין 7 השנים קדמו להגשת התביעה" וכן "העתקי מסמכי הלוואות ואשראי שנטלה החברה מיום היווסדה". התובע ציין בתצהירו, כי הנתבעים ביצעו פעולות כספיות שאינן תקינות באמצעות שימוש בכרטיסו האישי ולאחר מכן ניסו להצדיק זאת באמצעות חוות הדעת מטעמם (ר' סעיפים 3 -5 לתצהיר התובע). חוות דעת זו עוסקת באירועים שהתרחשו בין השנים 2003 – 2007 וגם טענות התובע ביחס להליכי המס שאליהם נקלע, מתייחסים לאירועים שהתרחשו באותן שנים. לנוכח מגבלת ההתיישנות על תביעות למתן חשבונות, אינני סבורה כי יש בטיעון זה משום צידוק הולם למתן היתר לעיין בכלל מסמכי הנהלת החשבונות, ההלוואות והאשראי של החברה.
יחד עם זאת, התובע טען בתצהירו כי הפעולות שביצעו הנתבעים מסכנות את החברה (סעיף 6 לתצהירו) וכן כי "המשך התנהלות החברה בניגוד להסכם השותפות מגלמת הפרה בוטה של ההסכם ומאפשרת עושק מתמשך שלי כבעל מניות מיעוט" (סעיף 13 לתצהיר התובע). הגם שקבעתי כי הסכם בעלי המניות לא נכנס לתוקף והגם שטענת התובע ביחס להליכי המס שאליהם נקלע מתייחסים לשנים שחלה עליהן התיישנות, לא ניתן להתעלם מטענת הנתבע כי הוא זקוק למסמכים, בין היתר, בשל פגיעה נטענת בחברה ובזכויותיו כבעל מניות מיעוט בה. מבלי להביע עמדה ביחס לטענות התובע בדבר פגיעה בו או בחברה, על פי הפסיקה שהובאה לעיל, בנסיבות בהן בעל מניה בחברה מעוניין לעמוד על זכויותיו הכספיות או לברר את מצבה הכספי של החברה ובמיוחד כאשר מדובר בחברה פרטית ובה מספר בעלי מניות מצומצם, יש בכך כדי לשמש סיבה ראויה למתן חשבונות.
57. לנוכח כל האמור, לא מצאתי בטענות הנתבעים כדי לגרוע מזכותו של התובע לעיין במסמכים שנמצא כי הוא זכאי לעיין בהם. כזכור, הנתבעים טענו להתיישנות, שיהוי, חוסר תום-לב והיעדר מערכת יחסים מיוחדת. כאמור לעיל, תביעה למתן חשבונות הינה עילת תביעה המתחדשת ונולדת מדי יום ביומו. לפיכך, ניתן לתבוע מתן חשבונות, לתקופה של עד 7 השנים שקדמו להגשת התביעה. הטענה לחוסר תום לב נטענה באופן כוללני, מבלי שהוכח כי רצונו של התובע לעיין במסמכים נעוץ במניעים שאינם כשרים, או נובע מתוך שאיפה לפגוע בחברה או בסודותיה המסחריים. לא נטען כי מימוש זכות העיון עלולה להכביד על החברה יתר על המידה, או כי החברה עלולה להיפגע כתוצאה ממימוש זכות זו. כמו כן, בשים לב לפסיקה שהובאה לעיל ובהינתן כי התובע הוא בעל מניות מיעוט בחברה פרטית ובה מספר בעלי מניות מצומצם וכאשר בעל השליטה מכהן בה כנושא משרה אני סבורה כי אין בטענות הנתבעים כדי לגרוע מזכותו של התובע לעיין במסמכים האמורים.
טענות הנתבעים במסגרת חוות הדעת בדבר הפעולות שביצע התובע בחברה ובנכסיה, אינן גורעות בהכרח מזכותו של בעל מניה לעיין במסמכי החברה. הוראות הדין שוללות את זכות העיון כאשר הוא מיועד למטרות פסולות. בעניין אייזיקוביץ' נפסק כי נדרש קשר ענייני בין המטרה הפסולה המיוחסת לבעל המניות, לבין דרישתו לעיין במסמכי החברה. אני סבורה כי אכן קשר כזה נדרש לצורך מניעת עיון. במקרה הנדון, בכל מקרה לא מצאתי כי הוכח שבקשת העיון נובעת ממניעים פסולים או כי נועדה למטרות פסולות (השוו: עניין אייזיקוביץ', בפסקה 34).
אינני מתעלמת מכך שהתובע לא הראה כי עובר להגשת התובענה, פנה לחברה בדרישה למידע ולעיון במסמכיה וסורב. יחד עם זאת, לאור עמדת החברה במסגרת הליך זה ולאור הליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים, אני סבורה כי בנסיבות העניין, אין בהיעדר פנייה מוקדמת כדי לשלול את זכותו של התובע לעיין במסמכים שנמצא כי הוא זכאי לעיין בהם.
סוף דבר
58. בהתאם לכל האמור לעיל, תביעתו של התובע להתמנות כדירקטור בחברה נדחית בזאת.
59. תביעת התובע למתן חשבונות מתקבלת בחלקה, באופן ובתנאים הבאים -
א. החברה תעביר לידי התובע תוך 60 יום העתק מהדוחות הכספיים שלה בגין 7 השנים שקדמו להגשת התביעה.
ב. התובע יהא זכאי לפנות לחברה ולתאם עם החברה מועד לעיון, בתוך 60 ימים, ובו יתאפשר לתובע לעיין במסמכים הבאים המצויים בידי החברה או בשליטתה ולהעתיקם:
1) מסמכי הנהלת החשבונות של החברה בגין 7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה.
2) מסמכים הנוגעים לעסקאות בין החברה ובעלי עניין בה, ביחס ל-7 השנים שקדמו להגשת התביעה.
3) מסמכי הלוואות ואשראי שנטלה החברה, ביחס ל- 7 השנים שקדמו להגשת התביעה.
4) מסמכי עסקאות ופעולות חריגות שבוצעו בכספי החברה או בנכסיה, ביחס ל- 7 השנים שקדמו להגשת התביעה.
לנוכח האמור, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.
המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, א' כסלו תשפ"א, 17 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.
איריס רבינוביץ ברון