8. בתביעה הנוכחית נטען כי הנתבע והגב' חביב אחראים לפרסום.
עוד נטען כי מדובר בפרסום שקרי ומשמיץ, אשר מסב לתובעות נזק עצום, ומשכך נתבקש פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪.
על ההליך – בקצרה
9. תחילה נדונה התביעה בפני מותב אחר.
לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית, וכן חוות דעת מומחה מטעם הגב' חביב, החליט המותב הקודם למנות מומחה מטעמו.
המומחה, ד"ר שרוני פלדמן, הגיע למסקנה שאין ביכולתו לאשר או להפריך שהכניסה לדף הפייסבוק בו נעשה הפרסום, אכן בוצעה ממחשב בתוך דירתה של הגב' חביב.
עוד ציין המומחה כי במידה והכניסה לדף הפייסבוק נעשתה דרך הרשת האלחוטית של הגב' חביב, הרי שהדבר אפשרי גם בידי שכן המתגורר באחת הדירות הסמוכות, וזאת במידה והכניסה לרשת לא היתה מוגנת ע"י סיסמה, כאש הוא מוסיף שאין ביכולתו לדעת מתי נוספה הסיסמה שהיתה קיימת במועד בדיקתו.
10. לאחר העברת התיק לטיפולי קיימתי ישיבת קדם משפט, בסופה הוצע מתווה לפי 79א' לחוק בתי המשפט עם "גבולות גזרה", אך לא התקבלה הסכמה הדדית להצעה.
סמוך לאחר ישיבת קדם המשפט הנ"ל הודיעו התובעות והגב' חביב, שהן הגיעו לסיכום ולפיו התביעה נגד הגב' חביב תידחה, בתנאי שהיא תגיע למסירת עדות.
בהתאם לכך ניתן ביום 26.7.20 פסק דין המורה על דחיית התביעה נגד הגב' חביב.
11. ביום 23.11.19 התקיימה ישיבה בה נשמעו ראיות הצדדים.
בישיבה זו נחקרו הגב' חביב; שני מצהירים מטעם התובעות (מר זאב סורקין – מנכ"ל משותף בתובעות, ומר עידן נדיר, מנהל ניו מדיה בתובעות); והנתבע.
בתום הישיבה סיכמו הצדדים את טיעוניהם על פה.
דיון והכרעה
12. לאחר שמיעת הראיות ושקילת טענות הצדדים מצאתי כי התובעות הוכיחו, ברמה הנדרשת במשפט אזרחי, שהנתבע עומד מאחורי הפרסום, ומשכך הן זכאיות לפיצוי בגינו.
השאלה הטעונה הכרעה
13. הנתבע העלה טענת הגנה אחת ויחידה מפני התביעה, ולפיה הוא לא ביצע את הפרסום מושא התביעה, ואין לו כל קשר אליו.
השאלה העומדת להכרעה היא האם הנתבע עומד מאחורי הפרסום הנדון.
14. הנטל להוכיח שהנתבע עומד מאחורי הפרסום הוטל על שכמי התובעות, כאשר עליהן להוכיח את הדבר ברמה הנדרשת במשפט האזרחי (קרי עמידה במאזן ההסתברות).
בהקשר זה לא מצאתי ממש בטענת הנתבע לפיה נטל ההוכחה צריך להיות מעבר לכך, נוכח העובדה שחוק איסור לשון הרע משלב בתוכו גם פן פלילי.
הנתבע לא הפנה בנדון לכל עיגון בדין, לא בחוק ולא בפסיקה, וסבורני כי העובדה שחוק איסור לשון הרע כולל בחובו גם אפשרות להעמדה לדין פלילי, אינה משליכה על כך שכאשר בעוולה אזרחית של לשון הרע עסקינן, נטל ההוכחה הוא זה אשר חל בדין האזרחי.