שנית, תקנון החברה אינו מעניק לדירקטוריון שיקול דעת ללא גבולות לאשר או לסרב להעברת מניות. ראינו כי סעיפים 30-27 לתקנון מקנים לדירקטוריון כוח לסרב לרשום העברת מניות רק בנסיבות מוגדרות, כגון שהמניה אינה מסולקת במלואה, כאשר קיים חשש שהנעבר לא יוכל למלא את חובותיו של המעביר לתשלום הון המניות וכדומה.
במקרה הנוכחי כאשר מדובר בהעברות על פי צו ירושה, והעברה משושנה נודל ואריה נודל לבן משפחתם - רון נודל, לא הייתה לדירקטוריון כל עילה לסרב לאשר את ההעברה. יתירה מזו, סמיר מור הינו רק אחד מהדירקטורים ולא היה בכוחו למנוע העברה לא כל שכן העברה לדירקטור האחר.
לבסוף נזכיר כי העברות המניות משושנה נודל לרון נודל ומאריה נודל לרון נודל נעשו על דעת כל בעלי המניות. סמכות הדירקטוריון לסרב לאשר העברת המניות נועדה להבטיח את בעלי המניות וכאשר העברה הינה על דעת כל בעלי המניות, הגם שלא נעשתה באסיפה פורמאלית, יש לראות בכך כאישור של החברה לביצוע ההעברה .
ההחלטות להפסקת כהונתו של סמיר מור כדירקטור
57. סעיף 230 לחוק החברות דן בפיטורי דירקטור. וכך נאמר בו:
(א) האסיפה הכללית רשאית בכל עת לפטר דירקטור, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון, ובלבד שתינתן לדירקטור הזדמנות סבירה להביא את עמדתו בפני האסיפה הכללית.
(ב) נקבעה הוראה בתקנון שלפיה יימונה דירקטור לתפקידו שלא בידי האסיפה הכללית, אין להעבירו מכהונתו אלא בידי מי שזכאי למנותו ובדרך שנקבעה לכך בתקנון, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון.
נקודת המוצא של החוק הינה כי לבעלי המניות סמכות לפטר דירקטור בכל עת. בעלי המניות, באמצעות האסיפה הכללית, הם בעלי השליטה בחברה.
--- סוף עמוד 18 ---
החברה הינה למעשה רכושם של בעלי המניות "המופקד" בידיהם של המנהלים (ראה י' גרוס דירקטורים נושאי משרה בעידן הממשל התאגידי 110 (2010); דנ"א 5286/04 הררי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (ניתן ביום 24/1/2006)). כך בע"א 995/90 אדורם מהנדסים בע"מ נ' גת [פורסם בנבו] (ניתן ביום 1/12/90) נאמר כי "כאשר לא מעורב בעל אינטרס חיצוני לחברה, דוגמת האינטרס של נושים, הרי רשאים כלל בעלי המניות לעשות ברכוש החברה כרצונם [...]".
58. עם זאת כוחם של בעלי המניות לפטר דירקטור בחברה כפוף להוראות תקנון החברה. ככל שבתקנון נקבעו הוראות מיוחדות המסייגות את כוחם להפסקת כהונתו של דירקטור, תהא האסיפה מוגבלת בפיטוריו בהתאם לסייגים האמורים.
בתקנון החברה שבפנינו אין כל מגבלה על פיטורי דירקטור על פי שיקול דעת בעלי המניות. נקבעו אמנם הוראות בדבר זכותם של בעלי מניות למנות דירקטור מטעמם (סעיף 61 לתקנון), אולם אין סייג לכוחו של הממנה לפטר את הדירקטור. יתירה מזו, בסעיף 70 לתקנון נקבע כי מקום שבו 75% מבעלי המניות דורש זאת, יהיה על בעל מניות המכהן גם כדירקטור לפרוש מתפקידו והוא יוכל למנות דירקטור אחר במקומו.
59. רואים אנו שמכוח הוראות הדין והתקנון לא הייתה כל מגבלה על כוחם של בעלי המניות לפטר את סמיר מור מתפקידו כדירקטור בחברה. נותר לבדוק האם קיימת מגבלה הסכמית כלשהי על זכות כזו.
60. כפי שראינו בהסכם הניהול נקבעו סייגים לזכויות בעלי המניות לפטר את הדירקטורים שמונו. סעיף 5 להסכם הניהול קבע כי כל עוד ימלאו המנהלים את התחייבויותיהם בהסכם הניהול, והחברה תמלא את התחייבויותיה על פי הסכם השכירות, לא יהיו בעלי המניות רשאים לבטל את מינוים של המנהלים.
סעיף זה מתייחס להסכם הניהול שכאמור הוגבל בזמן. תקופת הסכם הניהול הוכפפה לתקופת השכירות על פי הסכם השכירות. תקופת השכירות הוארכה כאמור עד ליום 31.12.1995.
61. עם תום תקופת השכירות על פי ההסכם מ-89 לא נחתם הסכם שכירות חדש ולא שונה הסכם הניהול. עם זאת אין חולק כי בפועל המשיכו הצדדים לפעול על פי אותם הסכמים.
נשאלת השאלה מהי משמעות הארכת ההסכם בפועל, והאם נותרה בתוקפה ההוראה ולפיה יהיו בעלי המניות רשאים לבטל את מינוים של המנהלים רק אם יופר הסכם השכירות או אם יפרו את הסכם הניהול?
62. משהסתיימה תקופת הסכם הניהול, כלומר עם תום תקופת הסכם השכירות בין החברה לאחים נודל, המשיכו הצדדים לנהוג על פי הסכם הניהול, דהיינו הסכימו כי הדירקטורים ימשיכו
--- סוף עמוד 19 ---
לנהל ולהפעיל את החברה. מכך אין ללמוד שההסכמה זו כוללת בחובה גם הסכמה כי תקופת הסכם הניהול ממשיכה להיות כפופה לתקופת השכירות וכי כל עוד לא יבוטל הסכם השכירות לא ניתן לבטל את ההחלטה בדבר מינוי המנהלים (למעט אם יפרו את הסכם הניהול).
על מנת לקבוע כי הצדדים הסכימו להמשיך באותם תנאים יש לנסות ולקבוע את אומד דעתם בהארכת תקופת ההסכם.
63. סמיר מור לא הצביע על הסכמות מפורשות כלשהן, בכתב או בעל פה, להמשך הסכם הניהול. כל שיכל להצביע היה כי בפועל המשיך לנהל את החברה ולפעול באותה דרך שבה פעל בעבר. עם זאת ראינו שהדברים השתנו במהלך השנים. בעלי המניות השתנו ויוסף נודל סיים את כהונתו כדירקטור ובמקומו מונה רון נודל. אין ראיה כי הוסכם על הותרת הסייגים על כוחם של בעלי המניות להפסיק את כהונת המנהלים.
הטלת סייגים על כוחם של בעלי המניות להפסיק את כהונתם של המנהלים מנוגדת לעקרון ולפיו בעלי המניות רשאים לעשות ברכושם כרצונם. יתירה מזו, הדין מסייג את כוחם של בעלי המניות רק בקיומן של מגבלות בתקנון וכאמור אין בתקנון החברה מגבלות על כוחם של בעלי המניות לפטר את המנהלים. מכאן שהנחת המוצא צריכה להיות כי בהעדר סייגים מפורשים, אין להגביל את כוחם של בעלי המניות.
64. זאת ועוד, דומה כי גם מדיני החוזים ניתן להגיע לאותה מסקנה. הלכה היא כי מקום שבו לא קבעו הצדדים מועד לסיים התקשרות ביניהם, דהיינו כאשר בפנינו חוזה שלא הוגבלה תקופתו – רשאי כל צד לסיימו כעבור פרק זמן סביר (ראה ד. פרידמן ונ. כהן חוזים כרך ג' 257 (2003)). כלל זה מבוסס על ההנחה כי הצדדים לא רצו לכבול עצמם זה לזה לעולם ועד.
כך למשל בע"א 2491/90 התאחדות סוכני נסיעות ותיירות בישראל נ' פאנל חברות התעופה הפועלות בישראל [פורסם בנבו] (ניתן ביום 3/5/1994) נאמר:
ראשית תשובה נעוצה בחזקה (פרזומפציה) שחוזה אינו נערך לצמיתות. אין זו דרכן של הבריות לערוך חוזים על מנת שיעמדו בתוקפם לעולם ועד. אף אין זו מדיניות ראויה, מבחינה כלכלית או חברתית, להקפיא חוזה כמין מומיה, עד שיבוא אליהו. חוזה נועד לחיות בתוך סביבתו, ולהיות מושפע משינויים שהזמן גרמם. אפשר שהשינויים יהיו מהותיים עד כדי כך שלא יהיו יותר לא טעם ולא תכלית בחיי החוזה.
(ראה גם עע"מ 8183/03 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מועצה אזורית גולן [פורסם בנבו] (ניתן ביום 22/8/2010).
אמנם הנחה זו אינה מהווה חזקה חלוטה ויכול כל צד להביא ראיות כי הוסכם אחרת, אולם בענייננו לא הובאה כל ראיה שכזו.
--- סוף עמוד 20 ---
65. יתירה מזו, אפילו נקבל את טענתו של סמיר מור לפיה ניתן היה להפסיק את כהונתו כדירקטור ולפטרו רק בנסיבות שקבועות בהסכם הניהול, הרי שגם בכך אין להואיל. בהסכם הניהול נקבע כאמור כי רשאים בעלי המניות לבטלו אם המנהלים יפרו את התחייבותם בהסכם.
כפי שהובהר לעיל, ההחלטה להפסיק את כהונתו של סמיר מור ולפטרו באה על רקע חשדות למעשים לא כשרים של סמיר מור שסיכנו את החברה, שיש בהם משום משיכת כספים שלא כדין מהחברה וכן בשל הפרת חובות האמון שחב סמיר כדירקטור בחברה.
66. חובות האמון שחב כל דירקטור לחברה ולבעלי המניות אינן שנויות במחלוקת ואלו תקפות אף אם הדבר לא נאמר מפורש בהסכם הניהול (ראה על חובות האמון ע"א 619/05 לעיל; ע"א 817/79 לעיל; ע"א 610/94 בוכבינדר נ' כונס הכנסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, פ"ד נז(4) 289, 332 (2003); ע"א 741/01 קוט נ' עזבון איתן, פ"ד נז(4) 171 (2003)).
הפרת חובות האמון מהווה גם הפרה של התחייבויות סמיר מור על פי הסכם הניהול שכן ההתחייבות למלא את חובות האמון מהווה תנאי מכללא בכל הסכם להעסקת מנהל בחברה .
67. מהראיות התברר כי עלו חשדות של ממש כנגד סמיר. התובעת זימנה לעדות את מר עבדו ג'באלי אשר היה לקוח של החברה במשך שנים רבות (תצהירו סומן ת/5). מר ג'באלי הצהיר כי נהג להביא רכבים שבבעלותו למבחני רישוי במוסך של החברה. כן הצהיר כי סמיר מור היה מקבל כספים במזומן ומכניסם לכיסו, בעדותו הבהיר כי בעסקו כ-15 רכבים אותם נהג להביא למוסך. לדבריו סמיר מור היה נותן לו הנחה על מכירת אביזרים תמורת תשלום במזומן, ללא רישום בספרי החברה וללא קבלות (עמ' 23-22 לפרוטוקול מיום 26/5/09). יתירה מזו, לגרסתו היו מקרים שבהם סמיר מור היה מתנה מתן אישור/רישיון לרכב ברכישת אביזרים אף אם לא היה צורך בהם (עמ' 22).
68. עד נוסף שזומן לעדות היה מר אנטוני חיאן ששימש כעובד של החברה בתפקיד של בוחן רכבים. בתצהירו ת/6, הוא מספר כי הבחין בעבודתו במקרים שונים בהם סמיר אישר רכבים אף שלא עמדו במבחן הרישוי (סעיף 5 ל-ת/6). כן ראה שסמיר מור מקבל כסף במזומן כדי לאשר רכבים אף שנכשלו במבחן הרישוי. על דברים אלו חזר בעדותו (עמ' 27-26 לפרוטוקול מיום 26/5/09). בין היתר סיפר על מקרה שבו התלונן על כך שניתן רישיון לרכב שלא היה תקין וסמיר מור השיב לו כי הכשיל את הרכב. למרות דבריו של סמיר מור ראה כי ניתן לבעל הרכב אישור שהרכב תקין (עמ' 26). עוד סיפר כי באחד המקרים כשסירב לאשר רכב שאינו תקין פוטר מעבודתו על ידי סמיר (עמ' 35).
69. רון נודל פנה גם למשרד חקירות כדי לבדוק את החשדות כנגד סמיר מור. החוקר דורון רוזנטל התקין מצלמות נסתרות במשרד המוסך וצילם את מעשיו של סמיר. מצילומים אלו (צורפו לדוח החקירה ת/3) עולה לכאורה כי במספר הזדמנויות קיבל סמיר מור כספים והכניסם לכיסו
--- סוף עמוד 21 ---
מבלי לרשמם בקופה. כך גם נצפה, לטענת החוקר, לוקח סכומים גבוהים מאלו שרשם בקופה או שכלל לא רשם את התקבולים.
70. איני סבור שלצורך הליך זה יש לבדוק את כל אחד ואחד מהמקרים שכן די בעדויות של העדים ג'באלי וחיאן ודו"ח החקירה כדי להצביע על קיומם של חשדות ממשיים וחשדות שכאלו מספיקים כדי להצדיק את פיטוריו של סמיר מור והפסקת כהונתו כדירקטור.
צריך לזכור, מתן רישיונות רכב לרכבים שאינם תקינים מסכן את הציבור כולו, אולם גם מסכן את המשך פעילותו של המוסך ואת הרישיון שקיבל ממשרד הרישוי לנהל מכון רישוי. קבלת תקבולים ללא רישום בקופה עלולה להביא לפסילת ספרי החברה על ידי רשויות המס, להעמדתה לדין ולחיובה בקנסות. די באלו כדי להצביע על הפרות חובותיו של סמיר מור כלפי החברה.
סוף דבר
71. מכל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי סמיר מור לא היה בעל מניות בחברה. עוד הגעתי למסקנה כי לא נפל כל פגם בהחלטות החברה להפסיק את כהונתו כדירקטור ופיטוריו מכל תפקידיו בחברה.
בהליך הנוכחי איני נדרש להכריע האם מכוח הסכם הניהול זכאי סמיר מור לכספים כלשהם, בין כפיצויים על עבודתו ובין בשל זכויותיו הנטענות בציוד וטענות אלו יתבררו, ככל שיהיה צורך, בערכאות מתאימות.
72. על כן הנני מקבל את תביעת החברה ומצהיר בזה כי סמיר מור אינו בעל מניות בחברה וכי החלטות החברה בעניינו ניתנו כדין. כמו כן הנני מורה בזה לסמיר מור להימנע מלהציג עצמו כבעל מניות בחברה, לפעול בשם החברה ולהתחייב בשמה.
התביעה שכנגד נדחית על כל חלקיה.
סמיר מור ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 20,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
הערבויות שהופקדו כתנאי למתן הסעדים הזמניים לטובת התובעת, יוחזרו לידיה באמצעות באי כוחה.
ניתן היום, י"ב שבט תשע"ב, 05 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.
רון