בעל המניות בחברה אינו הבעלים של רכוש החברה אלא זכויותיו הרכושיות הינן עקיפות בלבד.
15. כדי שאדם יוכר כבעל מניות בחברה עליו לעמוד במספר תנאים. בפקודת החברות, [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 נעשתה הבחנה בין חבר בחברה, הנהנה מזכויות מלאות כבעל מניות בחברה, לבין זכויותיו של בעל מניות שאינו חבר. על מנת שבעל מניות יוכר כחבר נדרש כי שמו ירשם בפנקס רישום החברים בחברה (סעיף 46(א) לפקודה). עם זאת הוכרו זכויות גם של בעל מניות שאינו רשום, כמו בעל מניות למוכ"ז. עם חקיקת חוק החברות, התשנ"ט-1999 שונה הדין וכיום קובע סעיף 176 כי הזכויות יוענקו אך ורק לבעל מניות רשום או למי שאוחז בשטר מניה. מי שאינו רשום ואינו אוחז בשטר מניה לא יוכר על ידי החברה לעניין הזכויות והחובות, כבעל מניה.
16. עם זאת מוכרים מצבים שבהם הרישום במרשם בעלי המניות אינו משקף את הזכויות המלאות. כידוע הזכויות במניה הינן עבירות. כל בעל מניות רשאי להעביר את מניותיו לאחר (כפוף למילוי התנאים הקבועים בדין ובתקנון החברה). על כן ייתכנו מצבים שבהם הושגה הסכמה על העברת מניות בין מעביר לנעבר, אולם העברה זו טרם נרשמה במרשם בעלי המניות. כן יתכנו גם מצבים שבהם בעל המניות הרשום יחזיק את המניות כנאמן עבור אחר (ראה י' כהן הנ"ל עמ' 761) וכדומה.
--- סוף עמוד 6 ---
הואיל ומצבים כאלו בהם לא מנוהל רישום מהימן בחברה אינם נדירים, הכירו בתי משפט גם בזכויותיהם של מי שטענו לבעלות במניות אף אם טרם נרשמו (ראה למשל ת.א. (חי') 618/05 פריצקר נ' פיליפס [פורסם בנבו] (ניתן ביום 28/9/05) וכן ע"א 497/84 ביטון נ' אמר, פ"ד מא(1) 673, 681 (1987)).
17. כך או כך ברי כי על הטוען לזכויות במניותיה של חברה שאינן רשומות על שמו מוטל נטל כבד לשכנע כי הרישום אינו משקף את הזכויות לאשורן ואף כי טרם נרשם כבעל מניות יש להכיר בזכויותיו. משמע, על סמיר מור מוטל הנטל לשכנע כי אף שאינו רשום כבעל מניות בחברה יש לקבוע כי הזכויות במניות הועברו אליו מהאחים נודל, או לפחות חלקן. כן עליו להסביר מדוע, על אף ההסכמה הנטענת, טרם נרשמו המניות על שמו ולשכנע כי העדר הרישום אינו פוגע בזכויותיו. נבחן את הטענות כסדרן ונתחיל בטענותיו של סמיר מור כי ההסכמים שנכרתו בין הצדדים מלמדים על העברת זכויות במניות.
פרשנות ההסכמים
18. כפי שהובהר, בעת כינונה של החברה נקבע במסמכי הייסוד כי בעלי המניות בחברה הינם זאב נודל ז"ל ואריה נודל, כאשר לכל אחד מחצית מהמניות בחברה. בהסכם הניהול, שנכרת בסמוך להקמת החברה נקבעו הוראות מיוחדות. על פי הסכם הניהול מונו סמיר מור ויוסף נודל למנהלים יחידים בחברה (סעיף 1 להסכם הניהול). עם זאת נקבע כי מינויים של סמיר ויוסף כמנהלים כפוף לתקופת השכירות הקבועה בהסכם השכירות. כך בסעיף 1 להסכם הניהול נאמר "המנהלים ישמשו כחברי דירקטוריון ומנהלים בלעדיים בחברה בתקופת תקפות השכירות שבין החברה ובין זאב ואריה נודל [...]". הסכם השכירות נכרת על פי האמור בו לתקופה של 24 חודשים החל מיום 1/1/88 ועד יום 31/12/90 (סעיף 3(א) להסכם נספח ת/1). כן נקבע כי ניתנה לחברה אופציה להאריך את תקופת השכירות עד 31/12/96.