מנגד טוען סמיר מור כי אומד דעתם של האחים נודל בעת הקמת החברה ועריכת הסכם הניהול, היה כי הבעלות בחברה תועבר אליו. רק מטעמים פורמאליים ועל מנת להבטיח לעצמם את דמי השכירות עבור השכרת המקרקעין, נרשמו האחים נודל כבעלי מניות ויוסף נודל כדירקטור. סמיר מור טוען כי מהתנהגות הצדדים במשך כל השנים ניתן ללמוד כי זו אכן הייתה כוונתם. בין היתר מציין סמיר מור כי הוא השקיע מכספו לשם רכישת ציוד לחברה, הוא שקיבל את רווחי החברה, ושלט למעשה בכל פעילות החברה, תוך הסכמה מלאה של האחים נודל. פיטוריו והשעייתו מהחברה מהווים לגרסתו גזילת רכוש השייך לו.
12. הצדדים גם חלוקים בשאלה האם סמיר מור נטל לכיסו שלא כדין מכספי החברה. החברה מבססת טענותיה על דו"ח החקירה ועל עדויות של לקוחות החברה בעוד שסמיר מור טוען כי אין בסיס לחשדות וכי פעל אך ורק לטובת החברה.
הזכויות בחברה- כללי
--- סוף עמוד 5 ---
13. סמיר מור בתצהירו (נ/9) טוען כי בשנת 1987 נקלעו האחים נודל למצוקה כספית. האחים החליטו לסגור את המוסך ולצאת לגמלאות (סעיף 14 לתצהיר). לגרסתו זאב נודל ז"ל הציע לו לקבל לבעלותו את המוסך ביחד עם בנו של זאב ז"ל – יוסף. הואיל ורשיונות המוסך היו על שמם של האחים נודל גובשה, כך לגרסתו של סמיר מור, הסכמה לפיה תוקם חברה שבה ירשמו זאב ואריה נודל כבעלי מניות. עם זאת השליטה בפועל על החברה תהא של סמיר מור ושל יוסף. לצורך כך הוכנו מסמכי רישום החברה ובמקביל מונו יוסף נודל וסמיר מור כדירקטורים יחידים בחברה. כן נחתמו הסכמי שכירות, לפיהם שכרה החברה את המקרקעין והציוד מהאחים נודל וכן נכרת הסכם ניהול. שילובם של הוראות ההסכמים ותקנון החברה מלמד, כך לגרסתו, כי הצדדים התכוונו להעניק לו וליוסף נודל את הבעלות בחברה.
למעשה טוען סמיר מור כי הסכם הניהול ומסמכי רישום החברה נעשו "למראית עין בלבד" ועל כן יש להתבונן אל מעבר למסך שיצרו הצדדים וליתן תוקף להסכם האמיתי שנכרת ביניהם.
14. הבעלות במניותיה של חברה מעניקה לבעלים אגד של זכויות כקבוע בתקנון החברה ובדין (ראה י' כהן דיני חברות כרך א' 668 (2007)). בין אלו זכותו של בעל המניה לקבלת דיבידנד מרווחים, זכותו להצביע באסיפת בעלי המניות וכדומה (ראה ד"נ 39/80 ברדיגו נ' ד.ג.ב. 9 טכסטיל בע"מ, פ"ד לה(4) 197, 218 (1981)).
היקף זכויותיו של בעל המניות נגזר ממסמכי יסוד החברה, המהווים חוזה בין בעלי המניות, ומהוראות הדין – כיום חוק החברות, התשנ"ט-1999.