האישום בנוגע להעסקה ללא ביטוח רפואי נותר לגבי העובדים המפורטים בסעיפים 5א, 5ג, 5ד בכתב האישום וכן נותר האישום הנוגע להעסקת 4 העובדים ללא שהנאשמת החזיקה בהיתר מיוחד כדין להעסקתם. יתר האישומים נמחקו.
4. ביום 16.5.19 הודו הנאשמים בעובדות הבאות:
1. העובד המצוין בסעיף 5 א' לכתב האישום הועסק בנאשמת 1 בחצרי מלון קארון פלאזה בים המלח מיום 1.7.16 ועד יום 11.9.16. ביחס לתקופה שמיום 1.7.16 ועד יום 7.8.16 לא הוסדר עבורו ביטוח רפואי.
2. העובד המצוין בסעיף 5 ב' לכתב האישום הועסק בנאשמת 1 בחצרי מלון קארון פלאזה בים המלח מיום 18.8.16 ועד יום 11.9.16.
3. העובד המצוין בסעיף 5 ג' לכתב האישום הועסק בנאשמת 1 בחצרי מלון קארון פלאזה בים המלח מיום 1.7.16 ועד יום 11.9.16. וביחס לתקופה שמיום 1.7.16 ועד ליום 8.8.16 לא הוסדר עבורו ביטוח רפואי.
4. העובד המצוין בסעיף 5 ד' לכתב האישום הועסק בנאשמת 1 בחצרי מלון קארון פלאזה בים המלח מיום27.6.16 ועד יום 11.9.16 וביחס לתקופה שמיום 27.6.16 ועד ליום 7.8.16 לא נערך לו ביטוח רפואי.
5. במסגרת פרשת התביעה העידו העדים הבאים: הגב' יעל דדון, חוקרת מעסיקים ברשות ההגירה והגב' אופירה אדגג מנהל משאבי אנוש במלון קארון פלאזה במועדים הרלבנטיים לאישום. בפרשת ההגנה העידו העדים הבאים: מר אופיר שבתאי, הנאשם ומר אור טראובה, שהיה אחראי להכנת ההסכמים, דיני העבודה והשכר בנאשמת במועד הרלבנטי לאישום.
6. לאחר שבחנתי את כלל טענות הצדדים והחומר המצוי בתיק, לרבות עדויות צדדים, החלטתי להרשיע את הנאשמים בעבירת העסקת 3 עובדים ללא עריכת ביטוח רפואי וכן בהעסקת 4 עובדים ללא שהנאשמת החזיקה בהיתר מיוחד כדין בניגוד להוראות סעיף 10(א)(1) לחוק קבלני כח אדם.
טענות הצדדים
7. לטענת האשימה הוכחו על ידה יסודות העבירות בהן הואשמו הנאשמים. כך ביחס לעבירת אי עריכת ביטוח רפואי לשלוש העובדים טענה המאשימה כי הנאשמים הודו ביום 16.5.19 באי הסדרת ביטוח רפואי בתקופות בהן הודו. על כן התקיים היסוד העובדתי של העבירה. כמו כן התקיים היסוד הנפשי של העבירה לנוכח ידעת הנאשמת, לכל הפחות ברמה של עצימת עיניים, על אי עריכת הביטוח הרפואי באותה התקופה. בכל הנוגע לעבירת מתן שירותי כ"א באמצעות עובדים זרים ללא "היתר מיוחד" מאת שר הפנים, טענה הנאשמת כי על הנאשמת הייתה מוטלת החובה לקבל היתר מיוחד מאת שר הפנים נוכח העובדה כי היא הודתה בכך שהיא נתנה שירותי כח אדם, באמצעות עובדים זרים, אשר סופקו למלון קארון פלאזה (סעיף 2 בסיכומי המאשימה). כמו כן אין חולק כי אותם עובדים היו עובדים זרים שאינם תושבי ישראל ולא מסתננים כעולה מעדות הנאשם וכן מתעודות הציבור שהוגשו לתיק (מ/4). כמו כן על פי הודאת הנאשם אין לנאשמת היתר מיוחד לפי סעיף 10(א) לחוק קבלני כ"א. הנאשמת הייתה מודעת להיעדרו של ההיתר ועל כן הוכח גם היסוד הנפשי של העבירה. לטענת המאשימה אין לקבל טענות הנאשמים לפיהן היעדרו של ההיתר המיוחד רובץ לפתח המאשימה, שכן לא רק שאין מקומה של תקופה זו בהליך הפלילי, אלא שהנאשמת לא הגישה כל בקשה לקבל היתר לשר הפנים. על כן ומקל וחומר יש להחיל על ענייננו את האפשרות לתקיפה של מעשה מנהלי, שבמקרה זה לא התקיים נוכח העובדה שלא הוגשה בקשה לקבלת היתר מיוחד, במסגרת ההליך הפלילי, הנובע בין היתר מהאיסור לעשיית דין עצמי (סעיף 18 בסיכומי המאשימה). על כן עתרה המאשימה להרשעת הנאשמת בביצוע עבירה של מתן שירותי כ"א של עובדים זרים שאינה תושבי ישראל בלא קבלת היתר מיוחד מאת שר הפנים, בניגוד להוראות סעיפים 10(א)(1) ו-20(א)(ב) לחוק קבלני כח אדם.