11. מטעם התובעת העיד נתן, מנהלה, וכן מר אליעזר חרלפ (להלן- מר חרלפ), משגיח הכשרות. מטעם ההגנה העיד הנתבע בלבד.
דיון והכרעה
פרשנות ההסכם שנכרת בין הצדדים
12. בנקודה זו נזכיר את העיקרון המרכזי שעל בסיסו תוכרע המחלוקת בין הצדדים, המצוי בסעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשמ"ג-1973, בנוסחו כיום לאחר תיקון מס' 2, המורה לנו כי "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". במרוצת השנים עמדה הלכה פסוקה על הגישות השונות ביחס לפרשנות חוזים, כמו גם עמדה על הביקורות הנוקבות שהועלו ביחס להלכות בתחום זה, שהובילו לניסוחו של סעיף 25 דלעיל (ראו הסקירה בפסק הדין בעניין רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ (פורסם בנבו, 26.02.12), פס' 10-30).
13. גם לאחר תיקון מס' 2 לחוק החוזים, נשמעו גישות שונות שעניינן ביחס שבין לשון החוזה לבין תכליתו של החוזה כפי שעולה מנסיבות חיצוניות. מכל מקום, הובהר בפסיקה כי לשון החוזה היא נקודת המוצא בכל מהלך פרשני, כל זמן שהיא ברורה וחד משמעית (ע"א 1536/15 פז חברת נפט בע"מ נ' תחנת דלק חוואסה בע"מ (פורסם בנבו, 8.2.18), פס' 46), ואף הובעה הדעה לפיה תיקון מס' 2 לחוק החוזים "אינו אלא אימוץ של הגישה הפרשנית שהונהגה בעניין אפרופים, תוך הדגשת מקומה המשמעותי של לשון החוזה בהליך הפרשנות, שהיה שמור לה גם בגדרן של ההלכות האמורות" (ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 20.11.19) בחוות דעתו של כב' השופט פוגלמן).
14. דומה כי המחלוקת המרכזית בעניין שבפניי נוגעת לפרשנותו של ההסכם בו נקשרו הצדדים, הנוגע למספר הפעימות (המועדים) שנקבעו על ידי הצדדים. התובעת סבורה כי הצדדים הסכימו על מינימום 40 חדרים המחולקים למינימום ארבעה מועדים שונים (כאשר לבסוף הוסכם על חמישה מועדים, על פי הזמנת הנתבע). הנתבע, מנגד, סבור כי ההסכם הינו אך "כיוון כללי" כלשונו, וממילא התחייב ל-40 חדרים לכל חודשי הקיץ, ללא חלוקתם למועדים קבועים; וכן כי כל עוד הנתבע לא העביר תשלום בגין חדרים- אין התחייבות או הזמנה מצדו.
15. כפי שיתואר להלן, אני סבורה כי במחלוקת הנוגעת לפרשנות ההסכם, הדין עם התובעת.
16. בראשית הדברים יודגש, כי חתימת הצדדים על ההסכם נעשתה לאחר כחודשיים של משא ומתן בין נתן לבין הנתבע באשר לתנאי ההסכם, ולשירות שיוענק למטיילים במלון. בין השניים התקיימו ההתכתבויות תדירות בחודשים שלפני כריתת ההסכם, כמו גם לאחריו, המלמדות אף הן על אומד דעת הצדדים, ובפרט על מספר החדרים בכל פעימה נפרדות. כך, כבר ביום 7.2.18, כחודשיים עובר לחתימה על ההסכם, דנים השניים בדבר הצעה שניתנה לנתבע. ההתכתבות נמשכת בין השניים, וביום 15.3.18 משיב נתן לנתבע ביחס לשאלות שהעביר לו האחרון הנוגעות לארוחות הבוקר במלון המוצע, ואף מציע לנתבע שהשניים יקדמו את המשך ההתקשרות ביניהם. בשלב זה משיב לו הנתבע: "מעולה! עושה חישובי עלות פר אדם ואחזור אליך בהקדם! תודה רבה" (הודעה מיום 15.3.18, שעה 15:33).