במקרה דנן ברי כי הנתבע היה הגורם הדומיננטי בקשר וקשה להאמין לטענה כי חתם על ההסכם מתוך כפייה של התובעת רק לצורך השגת דפי החשבון הנטענים ובפרט כאשר מדובר בהסכם בעל חשיבות רבה מבחינתו. סבורני כי ההתקשרות לא נולדה רק מתוך רצונו להשגת דפי החשבון כי אם רצונו להפיס את התובעת ולקרבה אליו.
40. מעבר לכך ובדגש הרי שחתימתו של אדם על מסמך מהווה עדות לכך שאותו אדם קרא את המסמך, הסכים לאמור בו, והיה מודע למשמעותו ולתוצאותיו ובפרט כאשר מדובר בהסדר בעל חשיבות רבה והנטל לבטלו הוא כבד, נטל בו לא עמד הנתבע, כאמור (ראו: ע"א 1319/06 מה שלק נ' טנא נגה (שווק) 1981 בע"מ [נבו] (20.3.07)).
41. אינדיקציה נוספת המלמדת על כך שהנתבע ידע היטב על מה חותם ולכך שלא הייתה כל כפייה מצד התובעת באה לידי ביטוי בכך שבסעיף 4 להסכם העוסק בסוגיית הגירושין נמחק על ידי הנתבע שגם כאשר חתם הסביר שהוא לא מאשר את סעיף 4. אדם שחותם על הסכם בכפייה, הוא מן הסתם ללא כוח מיקוח משמעותי והנה במקרה הזה הנתבע דואג לוודא שסעיף 4 להסכם יימחק ולא לוקח אחריות לגביו. מדובר בעניין שמלמד על כך שהנתבע ידע היטב על מה חותם, קרא את הדברים או הוקראו לו ובחר לחתום על התחייבויותיו בסעיפים 1-3 ולבטל התחייבויות אחרות שלא נראו לו. בכך נראה כי נסתם הגולל על טענת הלחץ והכפיה.
תוצאה:
42. מכל האמור לעיל מגיע בית המשפט לקביעות ולפסק דין חלקי כדלהלן:
42.1. ההסכם שבין הצדדים מיום 31/5/2020 הינו "הסכם אחר" כמשמעות דיבור זה בסעיף 5(א)(3) לחוק יחסי ממון והוא תקף ללא חובת אישורו בבית המשפט שכן הוא אינו הסכם ממון.
42.2. כפועל יוצא מוצהר בזה כי החברה והעסק אינם חלק מהנכסים בני איזון במסגרת הסדר איזון המשאבים. החברה שייכת לנתבע, העסק שייך לתובעת והם לא יילקחו בחשבון במסגרת איזון המשאבים.
42.3. הנתבע הוא האחראי הבלעדי לכלל החובות וההתחייבויות של החברה מכל מין וסוג מאז נוסדה החברה ועד ליום פסק הדין.
43. מובהר בזה כי סוגיית הנזקים הכספיים שכל צד טוען להם בשל אי ביצוע ההסכם לאלתר ו/או בגין חובות של החברה שנוצרו מאז ההסכם ואילך ו/או שולמו על ידי התובעת מאז מועד ההסכם (31/5/2020) צריכה להתברר באמצעות מינוי מומחה בתחום ראיית החשבון והחלטה בעניין זה תינתן במסגרת המשך ניהול ההליך הרכושי.
44. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 3000 ₪ בתוספת מע"מ.
ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים של הצדדים.
ניתן היום, י"ג אייר תשפ"א, 25 אפריל 2021, בהעדר הצדדים. אסף זגורי, שופט בכיר