47. בסיכומיהם טענו המשיבים, שהמבקש לא פרט את המיוחס לכל אחד מהדירקטורים בנפרד, ומכל מקום עומדת להם ההגנה הקבועה בסעיף 33 (1) לחוק ניירות ערך.
המבקש פירט את מעשי כלל המשיבים ביחס לתחזית מיום 28.7.2014 והפרסומים בסמוך, והמשיבים מצדם לא טרחו להגיש גרסה מפורטת של כל אחד מהדירקטורים. בנסיבות אלה, שוכנעתי ולו לכאורה שכל המשיבים מעורים ומעורבים במתן התחזית והפרסומים של סרגון. לכך אוסיף, כי הנטל להוכיח את קיום התנאים הקבועים בסעיף 33 (1) לחוק ניירות ערך, דהיינו שננקטו כל האמצעים הנאותים להבטיח שלא יהיה פרט מטעה והדירקטור האמין בתום לב שאין פרט כזה, מוטל על כל אחד מהמשיבים ומשאלה לא הגישו תצהיר מטעמם או כל ראיה אחרת, ממילא אין אלא לדחות טענה זו, למצער בשלב זה.
48. לציין כי בשלב זה, אין בית המשפט קובע מסמרות במחלוקות שנדונו לעיל, אלא רק בוחן האם קיים סיכוי סביר שטענות המבקש בסוגיות הרלבנטיות להכרעה יתקבלו בסופו של יום. נוכח האמור עד כאן ובהתחשב בהוראות חוק ניירות ערך הרלבנטיות, נראה כי המבקש עמד בנטל להוכיח שיש אפשרות סבירה ששאלות מרכזיות של עובדה ומשפט הנוגעות לתחזית של סרגון מיום 28.7.2014 והפרסומים בסמוך להנפקה, יוכרעו לטובתו ולטובת הקבוצה כפי שתוגדר להלן, ועל כן, ובהתחשב במהות ההליך איני רואה צורך לדון בטענות נוספות שהעלו הצדדים, ואותיר טענות אלה לבירור במסגרת ההליך העיקרי ככל שהצדדים יעמדו עליהן.
תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך
49. נראה כי התביעה כאן באה בגדרו של הענין המנוי בסעיף 5 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, "תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך".
עילה אישית
50. נוכח הוראות סעיף 4 לחוק תובענות ייצוגיות, על המבקש להוכיח שיש לו עילה אישית ולכאורה נגרם לו נזק, כתנאי לאישור התביעה הייצוגית.
51. בסעיף 1 לתצהירו, הצהיר המבקש כי רכש מניות של סרגון בשתי רכישות בחודש אוגוסט בבורסה בתל אביב ובבורסה בארה"ב. כך גם עולה מחקירתו (ש' 1 ע' 125 לפרוטוקול הדיון מיום 2.11.2017).
52. בחקירתו הבהיר המבקש שנסמך על פרסומי סרגון לרבות תמליל התחזית בעת שהחליט לרכוש את מניות סרגון (שם, ש' 23 ע' 126). ככלל פרסומי חברה נועדו לספק למשקיע סביר את כל המידע הקיים הנדרש לקבלת החלטה מושכלת לביצוע עסקה בניירות ערך של אותה חברה (מכירה, רכישה או החזקה). לפיכך, איני רואה טעם שלא לקבל את עדותו של המבקש לעניין הסתמכותו על פרסומי סרגון לרבות התחזית מיום 28.7.2014.
53. בחוות הדעת פניגשטיין, מתייחס רו"ח ד"ר פניגשטיין לתנודות בשער מניית סרגון בשנת 2014, ובין היתר התייחס לשינויים בשער המניה ביום 30.10.2014, היום בו פרסמה סרגון את תוצאות הרבעון השלישי לשנת 2014. מחוות הדעת האמורה עולה כי ביום 30.10.2014 ירד שער מניית סרגון בצורה חדה ובסה"כ ב – 39%.
54. גם בהתחשב בתנודות שער מניית סרגון בסמוך לפרסום תוצאותיה ברבעון השלישי של שנת 2013, וברבעונים האחרים של שנת 2014, כמפורט בחוות דעת פניגשטיין, 7% - עם פרסום תוצאות רבעון 4 לשנת 2013, 12% - עם פרסום תוצאות רבעון 1 לשנת 2014, 16% - עם פרסום תוצאות רבעון 2 לשנת 2014, נראה כי ירידה בשיעור 39% ביום אחד היא ירידה דרמטית וחריגה, אשר על פניה מלמדת שהתוצאות העסקיות שפרסמה סרגון ביחס לרבעון השלישי אכזבו או הרתיעו את המשקיעים, אשר הסתמכו על המצג שהציגו סרגון ומנהליה ביום 28.7.2014 ובפרסומים שבסמוך.
55. בחוות דעתו, מאשר למעשה רו"ח ד"ר פניגשטיין שהסטייה בתוצאות הרווחיות הגולמית ברבעון השלישי גרמה לירידת שער מניית סרגון, אף כי לטענתו, לא ניתן לזקוף את כל הירידה או רובה לסטייה האמורה. משכך, גם מחוות הדעת מטעם המשיבים, ניתן לייחס למצער חלק מירידת השער במניית סרגון ביום 30.10.2014 ובימים שלאחר מכן ,לסטייה בתוצאות הרווח הגולמי ברבעון השלישי. בהתחשב בכך שמדובר בדיון בבקשת אישור, אין צורך בשלב זה, לבחון את טענת רו"ח ד"ר פניגשטיין באשר לגורמים נוספים אפשריים שתרמו גם הם לירידה במחיר מניית סרגון לאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי של 2014 או את טענות המבקש לעניין זה, לפי שעניין זה נוגע להיקף הנזק שיתברר במסגרת ההליך העיקרי.
56. מהאמור עד כאן, נראה כי כתוצאה מפרסום התחזית מיום 28.7.2014, בדרך של הצגת מצג מטעה ביחס לרווח הגולמי של סרגון ברבעון השלישי של שנת 2014, נגרם למבקש נזק אשר את שיעורו או היקפו יהיה על המבקש להוכיח במסגרת ההליך העיקרי.
57. בהתחשב בכל האמור לעיל, נראה כי קיים סיכוי סביר שהמבקש יזכה בתביעתו בעילות התביעה המפורטות להלן:
א. אחריות לנזק בשל מידע צופה עתיד (סעיפים 32א, 31, 32 ו - 34 לחוק ניירות ערך).
ב. אחריות מנפיק לנזק כתוצאה מהפרת הוראות חוק ניירות ערך (סעיף 52יא ו – 52יד לחוק ניירות ערך).
ג. אחריות הפרת הוראות סעיף עוולת התרמית, לפיה נדרש להוכיח הצג כוזב של עובדה בידיעה שהיא כוזבת ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון (סעיף 56 לפקודת הנזיקין).
ד. עוולת מצג שווא רשלני (סעיף 35 לפקודת הנזיקין).
ה. עוולת הפרת חובה חקוקה (סעיף 63 לפקודת הנזיקין).
הקבוצה אותה מבוקש לייצג
58. בבקשת האישור מתייחס המבקש לארבע קבוצות שניזוקו מאופן התנהלות המשיבים כמפורט לעיל.
א. רוכשי מניות סרגון במסגרת ההנפקה שמכרו את מניותיהם לאחר פרסום הדוחות הכספיים של סרגון לרבעון השלישי של 2014, דהיינו מי שהחזיק במניות סרגון מיום 30.7.2014 עד 30.10.2014. נזקם של חברי קבוצה אלה, עליהם נמנה המבקש אשר מכר חלק ממניותיו, הוא ההפרש בין מחיר הרכישה למחיר המכירה המשקף את המחיר האמיתי של מניית סרגון אילולא המצג המטעה שהוצג ביום 28.7.2014 ובסמוך לכך על ידי המשיבים.
בהתחשב בנסיבות העניין ובשער מניית סרגון ביום 30.7.2014 וביום 30.10.2014, נראה לכאורה שהשוק הגיב לדיווחי האמת אשר הפריכו את התחזית והציגו את השער האמיתי של מניית סרגון. על כן, סביר שחברי קבוצת מחזיקי מניות אלה סבלו לכאורה נזק עקב הסתמכותם על התחזית ורכישת מניות סרגון במסגרת ההנפקה (ההפרש בין מחיר הרכישה הגבוה לבין מחיר המכירה לאחר קריסת המניה עם דיווח תוצאות הרבעון השלישי ל 2014). על כן, נראה כי ניתן להגדיר קבוצה זו כמבוקש.
ב. מי שהחזיק במניות סרגון במועד ההנפקה (30.7.2014) ונמנע מלמכור את המניות עקב המצג המטעה שהוצג ביום 28.7.2014 ובסמוך לכך על ידי המשיבים עד לאחר פרסום הדוח לרבעון השלישי 2014 ביום 30.10.2014. נזקם של חברי קבוצה אלה, הוא ההפרש בין מחיר המניה ביום שלפני הודעת המשיבה על כוונתה לצאת בהנפקה (2.45 דולר ו – 8.49 ₪) לבין מחיר המניה בעת מכירת מניותיהם.
נראה כי מי שהחזיק את מניית סרגון בטרם פרסום התחזית ומכר אותם לאחר פרסום הדוח לרבעון השלישי של 2014, אינו יכול להיבנות מהתרחשות האירועים הקשורים בפרסום התחזית, לפי שרכישת המניות נעשתה בתנאים של שער אמיתי וכך גם מכירתם. על כן, איני רואה לנכון לאשר קבוצה זו כחלק מהתביעה הייצוגית.
ג. רוכשי מניות סרגון במסגרת ההנפקה שהחזיקו במניות עד ליום הגשת התביעה. הנזק של חברי קבוצה אלה, הוא ההפרש בין מחיר המניה בעת הרכישה לבין מחיר המניה במועד הגשת התביעה.
קבוצה זו ניתן לצרף לקבוצה המנויה בסעיף א שלעיל, כאשר הנזק של קבוצה זו זהה לנזק של הקבוצה בסעיף א, בתקופה שמיום ההנפקה עד ליום פרסום הדוח לרבעון השלישי של 2014. למען הסר ספק, בחישוב הנזק של חברי קבוצה זו אין להביא בחשבון עליה או ירידה של שער המניה לאחר מועד פרסום הדוח לרבעון השלישי, לפי שהחזקת המניה לאחר פרסום הדוח לרבעון השלישי הייתה בתנאים של מידע אמיתי.
ד. מי שהחזיק במניות סרגון במועד ההנפקה (30.7.2014) והחזיק במניות עד ליום הגשת התביעה. נזקם של חברי קבוצה אלה, הוא ההפרש בין מחיר המניה ביום שלפני הודעת המשיבה על כוונתה לצאת בהנפקה (2.45 דולר ו – 8.49 ₪) לבין מחיר המניה ביום הגשת התביעה.
נוכח האמור לעיל, בעניין הקבוצה השנייה, איני רואה לנכון לאשר קבוצה זו כחלק מהתביעה הייצוגית.
59. מוסיף המבקש כי אין מניעה שבעל מניות סרגון יימנה על יותר מקטגוריה/קבוצה אחת, ולפי תחשיבים שערך המבוססים על הון המניות המונפק של סרגון, טוען הוא כי מדובר בנזק כולל של כ – 75 מיליון דולר.
60. עוד טוען המבקש כי קבוצת הניזוקים היא קבוצה גדולה מאוד של בעלי מניות סרגון בארץ ובחוץ לארץ. עוד טוען, המבקש כי השתלשלות העניינים וההשלכה על זכויות בעלי המניות אינו ידוע למרבית בעלי המניות, ועל כן, התביעה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, גם אם הנזק לחלק מבעלי המניות הוא גדול יחסית, מאחר וניהול תביעה עצמאית פרטית דורש הבנה וידע מקצועי רב, וסביר שרבים מבעלי המניות יימנעו ממיצוי זכויותיהם. לכך יש להוסיף כי ריבוי תביעות פרטיות יטיל עומס רב על בתי המשפט ועשוי לגרום לתוצאות סותרות.
61. בדרך כלל תביעות מסוג זה ראוי להן להתברר כתביעה ייצוגית, כדי לחסוך בהליכים משפטיים ולמנוע הכרעות סותרות, לקדם את התכליות העומדות בבסיס הפלטפורמה של תביעה ייצוגית, ולאפשר לחברי הקבוצה להיות מיוצגים באופן מקצועי ובמרוכז. בנסיבות כאן, לא מצאתי טעם מהותי או דיוני המצדיק שלא לאשר תביעה ייצוגית לבירור טענות המבקש.
62. בבקשה נטען כי באי כוח המבקש הם בעלי ניסיון בתחום, אין ניגוד עניינים בין המבקש ליתר חברי הקבוצה והמבקש פועל בתום לב ועתיד לייצג בדרך הולמת את עניינם של כל חברי הקבוצה. בהתחשב בהתנהלות המבקש ובאי כוחו עד כאן, נראה כי המבקש ובאי כוחו ייצגו את עניינם של חברי הקבוצה בדרך הולמת, ולא ניתן להצביע על התנהלות הלוקה בחוסר תום לב במבקש או בבאי כוחו, באופן המצדיק את דחיית הבקשה.
63. יצוין, כי בסיכומיהם לא טענו המשיבים לעניין קיום התנאים לאישור תובענה ייצוגית, והסתפקו בהפניה לתגובתם. כזאת אין לעשות. מכל מקום, לא מצאתי באמור בתשובת המשיבים טעם לשנות ממסקנותיי שלעיל.
סוף דבר
הבקשה לאישור תביעה ייצוגית מתקבלת. בהתאם לאמור לעיל ולהלן:
א. להלן הקבוצה המיוצגת:
רוכשי מניות סרגון במסגרת ההנפקה שמכרו את מניותיהם לאחר פרסום הדוחות הכספיים של סרגון לרבעון השלישי של 2014, דהיינו מי שהחזיק במניות סרגון מיום 30.7.2014 עד 30.10.2014. נזקם של חברי קבוצה אלה, עליהם נמנה המבקש אשר מכר חלק ממניותיו, הוא ההפרש בין מחיר הרכישה למחיר המכירה המשקף את המחיר האמיתי של מניית סרגון אילולא המצג המטעה שהוצג ביום 28.7.2014 ובסמוך לכך על ידי המשיבים. לקבוצה זו יצורפו גם רוכשי מניות סרגון במסגרת ההנפקה שהחזיקו את מניותיהם עד להגשת התביעה, אלא שחישוב הנזק לגבי אלה יהיה כאמור לעיל, דהיינו שער המניה ביום פרסום הדוח לרבעון השלישי של 2014.
ב. התובע המייצג יהיה יהושע חזן ת.ז xxxxxxxxx.
ג. באי כוח המייצג הם: עוה"ד יורי נחושתן ו/או עדי יוגב ו/או הדס גרשטיין.
ד. השאלות של עובדה ומשפט הן השאלות שפורטו בבקשת האישור המתוקנת בין אם נדונו לעיל ובין אם לאו, ושמורות לצדדים כל טענותיהן, והכל בכפוף לעילות שיפורטו להלן.
ה. עילות התביעה הן העילות שלהלן, בין אם נדונו באופן קונקרטי ומפורט לעיל ובין אם לאו ושמורות לצדדים כל טענותיהן לרבות טענות הגנה הקבועות בהוראות חוק ניירות ערך, ובדין הכללי:
1. אחריות לנזק בשל מידע צופה עתיד (סעיפים 32א, 31, 32, ו - 34 לחוק ניירות ערך).
2. אחריות מנפיק לנזק כתוצאה מהפרת הוראות חוק ניירות ערך (סעיף 52יא ו – 52יד לחוק ניירות ערך).
3. עוולת התרמית, לפיה נדרש להוכיח הצג כוזב של עובדה בידיעה שהיא כוזבת ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון (סעיף 56 לפקודת הנזיקין).
4. עוולת מצג שווא רשלני (סעיף 35 לפקודת הנזיקין).
5. עוולת הפרת חובה חקוקה (סעיף 63 לפקודת הנזיקין).
בהתחשב בתקופת ההתדיינות הארוכה, היקפה, כמות כתבי הטענות וחוות דעת המומחה שהוגשו ודיוני ההוכחות (2) הארוכים, אני מחייב את המשיבים, ביחד ולחוד, לשלם למבקש את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 275,000 ₪.
מזכירות בית המשפט תמציא את ההחלטה לבאי כוח הצדדים
ניתנה היום, ט"ז סיוון תשפ"א, 27 מאי 2021, בהעדר הצדדים.
מגן אלטוביה