יב. לטענת המשיבים, סרגון יישמה תהליך חיזוי מובנה וסדור המבוסס על מתודולוגיה מקובלת אשר כלל בקרת נאותות באופן שאפשר לסרגון לבסס אומדן סביר לצורך מתן תחזית על סמך המידע שהיה מצוי בידיה באותה העת. ההחמצה המינורית והזמנית בתחזית נבעה משינוי בתמהיל הלקוחות הגיאוגרפי ועיתוי ההכרה בהכנסה, המהווים גורמי אי וודאות מוכרים וידועים. מדובר בהחמצה מובנת וסבירה בהחלט, במיוחד נוכח מורכבות הליך החיזוי הנדרש להתייחס למאות עסקאות פוטנציאליות במספר אזורים גאוגרפיים שונים המתאפיינים בהבדלים בשיעור הרווחיות הגולמית, עת מדובר בעסקאות שאינן מחזוריות כאשר כל עסקה בעלת מאפיינים שונים שיש בהם כדי להשפיע על חשיבות העסקה, דחיפותה, תנאיה הפיננסיים, רווחיותה וכיוצא בזה. ההחמצה סבירה גם בהינתן מורכבות פעילותה של החברה בתקופה הרלבנטית בפרט, בשים לב לקיומו של מוצר חדש, IP-20, אשר היה מצוי באותה העת בשלבי הטמעה והסתגלות.
יג. לטענת המשיבים אין למצוא בחוות הדעת שוול, המומחה מטעם המבקש לדין הזר, ולו מקרה דומה אחד, בו הוכרה אחריות משפטית במצב דברים מעין זה.
דיון
1. נוכח טענות הצדדים באשר לדין החל על המקרה כאן, נראה כי נכון לפתוח את הדיון ולהכריע בעניין זה.
2. בטרם דיון, יובהר כי הסוגיה הנוגעת לדין האחריות החל על תאגיד זר המדווח לפי הוראות פרק ה3 לחוק ניירות ערך, טרם הוכרעה במשפט הישראלי, וכך נקבע ברע"א 5653/16 סרגון נטוורקס בע"מ נ' יהושע חזן [פורסם בנבו] (צורף לתיק ביום 30.10.2016) (שם, פסקה 6):
"לאחר חקיקתו של הסדר הרישום הכפול, התעוררה השאלה על פי איזה דין מהותי יש להכריע בתביעות שהוגשו נגד חברות "דואליות" בטענה שהפרו את חובות הגילוי והדיווח המוטלות עליהן...
בת"צ 3912-01-18 Verifone Holdings, Inc. נ' שטרן [פורסם בנבו] (11.9.2008) קבעה הנשיאה ה' גרסטל כי אחריותן של חברות "דואליות" להפרות נטענות של חובות הגילוי והדיווח החלות עליהן תיקבע על פי הדין הזר החל עליהן ולא על פי הדין הישראלי... עמדה זו לא נתקפה בבית משפט זה וטרם נפסקה בה הלכה מחייבת".
3. בשנת 2017 הוגשה בקשת רשות ערעור על ההחלטה בעניין דמתי (רע"א 8737/17) [פורסם בנבו] ומאוחר יותר אוחד הדיון עם ערעור שהוגש על ההחלטה בעניין כהן (ע"א 2889/18) [פורסם בנבו].
בהחלטה מיום 4.10.2018, נקבע:
"למקרא עיקרי הטיעון שבכתב ולמשמע השלמת הטיעון שבעל פה, סברנו, וכך אמרנו, כי צדקו בתי המשפט המחוזיים בתיקים שבכותרת בפסיקתם לגבי תחולת הדין הזר. הוספנו ואמרנו, מבלי לטעת מסמרות, כי יש מקום לשקול תיקון חקיקתי שיבהיר את מצב הדברים באופן מפורש.
ב"כ המבקש ברע"א 8737/17 [פורסם בנבו] וב"כ המערער ע"א 2889/18 [פורסם בנבו] יודיעו בתוך שבוע-ימים אם הם עומדים על הבקשה והערעור".