פסקי דין

תפ (י-ם) 13298-12-17 מדינת ישראל נ' יהודה בר אור - חלק 4

27 יוני 2021
הדפסה

60. בנוסף, יש ליתן משקל גם לשיקולי הרתעה של הנאשמים עצמם. מחד גיסא יש לשקול לחומרה את עברו הפלילי של הנאשם אשר הרשעתו האחרונה הייתה לפני כ-11 שנה בהתנהגות פרועה במקום ציבורי, איומים ובעבירת תשלום לקניית זכות הצבעה לאחר אשר רלוונטי לענייננו (ת/1). מאידך גיסא, מדובר בעבר פלילי ישן, ושירות המבחן ציין בתסקיר שההליך הפלילי הציב לנאשם גבולות והווה גורם הרתעה משמעותי עבורו, מה גם שהתנהלותו בפועל בארבע השנים האחרונות מלמדת על כך.

61. עוד יש ליתן משקל לשיקולי הרתעת הרבים, כאמור בפסקה 48 לגזר הדין. ברם, במקרה דנן אין לתת את הבכורה לשיקול זה, לאור הנסיבות הייחודיות של המקרה, כאשר אין מדובר באירועים שנעשו במחשכים או פרי תכנון מוקדם של מעורבים רבים, שאז יש לתת דגש משמעותי על שיקולי הרתעת הרבים בשל הקושי לחשוף עבירות מסוג זה.

מתחם העונש ההולם אשר לקנס
62. אשר לקנסות, על הטלת קנסות משמעותיים על נאשמים בעבירות הגבלים עסקיים כרכיב מרכזי בעונש, עמד בית המשפט העליון לא אחת באומרו כי "כאנשים רציונאליים המבצעים את העבירה כדי לזכות ברווחים, יש בקנס שכזה כדי לעקר את המוטיבציה המולידה הסדרים כאלה" ( ע"פ 7068/06 מדינת ישראל נ' אריאל הנדסת חשמל, רמזורים ובקרה בע"מ (31.5.07) קרטל הרמזורים, פסקה 14).

63. אשר למחלוקת בין הצדדים ביחס לשאלת היקף הכנסותיו של הנאשם- הנאשם הגיש מסמכים לגבי הכנסותיו מהאיגוד בשנים הרלוונטיות לאישום (נ/5+נ/6), וכמו כן הביא אישור רואה חשבון בדבר הכנסותיו בשנים 2018-2019 (נ/7). מנגד, ב"כ המאשימה הגיש מסמכים (ת/3+ת/4), מהם עולה לשיטתו שהכנסותיו של הנאשם הן מהעמותה והן מהחברה הכלכלית עומדות על כ-100,000 ₪. מאחר שמסמכים אלה הוגשו בשלב הטיעונים לעונש מבלי שהנאשם נחקר עליהם ולא נוהלו הוכחות לגביהם, לא ניתן להבין אלה סכומים הועברו לנאשם ואלו לחברה או לצרכים אחרים. מנגד, המסמך מרו"ח הוא מסמך מדווח, שאינו סותר את הנטען על ידו בשלב בירור האשמה, ועל כן מצאתי כי ניתן להסתמך עליו.

64. יודגש, כי שלב הטיעונים לעונש לא נועד לניהול הליך הוכחות חדש ועל הצדדים להביא ראיותיהם בשלב בירור האשמה, כקבוע בסעיף 40י' לחוק העונשין:

40י. (א) בית המשפט יקבע כי התקיימו נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, על בסיס ראיות שהובאו בשלב בירור האשמה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1) בשלב הטיעונים לעונש, הנאשם רשאי להביא ראיות מטעמו, ובלבד שאינן סותרות את הנטען על ידו בשלב בירור האשמה, והצדדים רשאים להביא ראיות שנקבע בחיקוק כי יובאו בשלב זה;

65. מכאן, שלא מצאתי כי ניתן לקבוע נתונים אודות הכנסותיו של הנאשם על בסיס הראיות אותם הציגה המאשימה.

66. אשר למחלוקת בין הצדדים ביחס לקשר בין האיגוד לבין החברה הכלכלית, איני סבורה כי יש לקבל את עמדת המאשימה שעל פי המסמכים השונים יש קשר בין האיגוד לבין החברה הכלכלית, שכן בדומה למסמכים שהוגשו בעניינו של הנאשם, גם מסמכים אלה לא הובאו בשלב בירור האשמה, למרות שהיו בידי המאשימה, ועל כן לא ניתן להסתמך עליהם בשלב זה מבלי שהנוגעים בדבר יכולים להעיד בעניין ולהביא ראיות מטעמם, ועל כן הסתמכתי על הראיות הנוגעות לאיגוד בלבד.

67. לפיכך, אני קובעת כי מתחם הקנס הראוי לעבירה הנדונה, בנסיבות ביצועה במקרה הנוכחי כאשר מדרג החומרה אינו גבוה, ובהתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם, ובעובדה שלא ניתן לקבוע שהוא האחראי העיקרי לנזק שנגרם לציבור, נע בין 20,000 ל-60,000 ₪. אשר לאיגוד, מאחר שמדובר באיגוד אשר רק לנושא משרה אחד בו מיוחס כשל בציות לחוק, ומדובר בכשל חד פעמי, אני סבורה כי מתחם הקנס הראוי בעניינו של האגוד נע בין 50,000 ל-150,000 ש"ח.

סוף דבר
68. במקרה בו עסקינן, אין מקום לחרוג ממתחם הענישה משיקולי שיקום, שכן שירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית-טיפולית בעניינו של הנאשם, אשר לא הביע נזקקות טיפולית. על כן, משעה שלא מצאתי שיש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם, אין מקום לקבל את המלצת שירות המבחן להטלת צו שירות לתועלת הציבור, שכן היא חורגת ממנו. מכל מקום, המלצת שירות המבחן, כשמה כן היא, המלצה בלבד, ועל בית המשפט לשקול שיקולים רחבים יותר בבואו לגזור את דינו של הנאשם (ר' ע"פ 4678/18 אנופרייב נ' מדינת ישראל, פסקה 16 (23.1.2019)). עם זאת, ראיתי לייחס משקל לאמור בתסקיר לעניין קביעת מיקומו של הנאשם בתוך המתחם.

69. סיכומו של דבר, לאחר שנתתי דעתי לנסיבות לקולה ולחומרה, מצאתי שיש לגזור על הנאשמים עונש בחלק התחתון של המתחם כדלקמן:
על הנאשם-
א. שלושה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות ב"משקם" ברח' המלאכה 26 בחולון, החל מיום 25.8.21. הנאשם מוזהר כי אם לא ימלא אחר תנאי השירות, הוא עלול לרצות את העונש במאסר ממש.
ב. מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך שנתיים, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה על חוק התחרות הכלכלית תשמ"ח-1988.
ג. קנס בסך 25,000 ₪ (או חודשיים מאסר תחתיו). הקנס ישולם בעשרה תשלומים שווים ורצופים החל מ-1.9.21 ובכל האחד לחודש שלאחריו. לא ישולם תשלום במועדו או במלואו תעמוד יתרת הקנס לפירעון מיידי.
על האיגוד - קנס בסך 60,000 ₪ אשר ישולם עד ליום 1.9.21.
העתק גזר הדין ישלח לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, י"ז תמוז תשפ"א, 27 יוני 2021, במעמד ב"כ הצדדים והנאשם.

חנה מרים לומפ

עמוד הקודם1234