המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת"א 25839-01-19 בן יהודה ואח' נ' ויטנר
16 אוגוסט 2021
לפני כב' השופט חאלד כבוב, סגן נשיא
תובעים
1. יריב בן יהודה
2. עידית בן יהודה
3. להב בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד טל שפירא וניב וניש
תל צור ושות', עורכי דין
מצדה 7 (מגדל ב.ס.ר 4, קומה 19), בני ברק
טל': 03-7177700; פקס': 03-7177711
נגד
נתבעים
לופו ויטנר
ע"י ב"כ עו"ד איתן גליק
התדהר 17, רעננה
טל': 09-748737; פקס': 09-7601040
פסק דין
1. לפניי תביעה שהגישו התובעים, בעלי מניות לשעבר בחברת קומפיוטרייזד אלקטריסיטי סיסטמס בע"מ (להלן - CES או החברה) כנגד הנתבע, גם הוא לשעבר בעל מניות חברה.
2. ביסודה של התביעה טענות התובעים, בעלי מניות לשעבר בחברה, לפיהן בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה, הנתבע הפר את חובות האמון שהיו מוטלות עליו מתוקף היותו נושא משרה בכיר בחברה, כאשר התקשר בהסכמים פסולים עם משקיעה פוטנציאלית שהייתה מצויה במשא ומתן עם החברה לרכישתה, בתקופה גורלית לחברה; וחיבל במשא ומתן שניהלה החברה במקביל עם משקיעה פוטנציאלית אחרת. על פי כתב התביעה, הנתבע פעל בניגוד עניינים עליו לא גילה לחברה, והוביל במעשיו להתקשרותה של החברה בעסקה שלא הייתה טובה לה ולבעלי מניותיה.
על יסוד כך, עותרים התובעים לפסיקת פיצויים בגין הנזק הכספי שנגרם להם לטענתם בעקבות מעשיו של הנתבע.
הצדדים להליך
3. החברה הוקמה לפני כ-30 שנה על ידי התובע והנתבע, כאשר תחילה פעלה בתחום התוכנה ובהמשך עסקה בפיתוח, ייצור ומכירה של לוחות חשמל ממוחשבים, וכן סיפקה פתרונות לניהול יעיל של אנרגיה חשמלית. מוצרי החברה התבססו על טכנולוגיה שאפשרה מיתוג עומסי חשמל, שליטה מרחוק על לוח החשמל וניטור צריכת החשמל.
4. הנתבע, לופו ויטנר (לעיל ולהלן – הנתבע או לופו), הוא היזם שעמד מאחורי הטכנולוגיה של החברה. בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה היה הנתבע בעל מניות בחברה, וכן שימש כמנהל הטכנולוגיות הראשי שלה (CTO). כמו כן, עד לשנת 2009 כיהן הנתבע גם כמנכ"ל החברה.
5. התובע 1, יריב בן יהודה (להלן – התובע), הוא איש עסקים אשר יזם את הקמת החברה יחד עם הנתבע. בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה היה בעל מניות בחברה וכן שימש בה כדירקטור.
6. התובעת 2, עידית בן יהודה, היא רעייתו של התובע, שהחזיקה גם היא במניות החברה בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה.
7. התובעת 3, להב בע"מ, היא חברה פרטית בבעלות התובע, שהחזיקה גם היא במניות החברה בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה.
רקע והשתלשלות האירועים
8. ממכלול האירועים, הראיות והטענות אשר הוצגו בפני, מצאתי כי הצדדים אינם חלוקים בנוגע להשתלשלות האירועים, כדלהלן.
9. התובע והנתבע שיתפו פעולה במהלך השנים במסגרת מיזמים שונים, ובהם החברה, אותה כאמור הקימו יחד לפני כ-30 שנה.
10. בראשית דרכה, עסקה החברה בעולם התוכנה, ובהמשך התפתחה לכיוונים נוספים ובעיקר לתחום החשמל. התובע עסק בהיבטים העסקיים בחברה, ואילו הנתבע, בעל השכלה טכנולוגית, היה אחראי על ההיבטים ההנדסיים והטכנולוגיים של החברה ושימש בה כאמור כ-CTO, וכן כמנכ"ל עד לשנת 2009.
11. במהלך השנים ביצעה החברה מספר גיוסים ממשקיעים, ובמסגרת זאת בשנת 2008 נכנסה קרן "אקווה-אגרו" (להלן – אקווה אגרו) כמשקיעה משמעותית בחברה, ומונתה נציגות בדירקטוריון מטעמה.
12. בשנת 2012 נקלעה החברה למצוקה תזרימית שהקשתה על המשך פעילותה השוטפת, ובקשר עם כך בינואר 2012 הזרים התובע לחברה הלוואת בעלים המירה למניות על סך 200,000 דולר (להלן – הלוואת ינואר).
13. במרץ 2012 הכריז דירקטוריון החברה כי ככל שלא ימצא משקיע לחברה בתוך תקופה של חצי שנה, לא יהיה מנוס למסיים את חייה של החברה. בהתאם לכך, החלה הנהלת החברה בחיפושים אחר משקיע שיוכל להזרים הון לחברה. הואיל ועיקר המכירות של החברה באותה התקופה היו לשוק הרוסי, התמקדו המאמצים באיתור משקיעים רוסיים שהביעו עניין בחברה.
ביני וביני, במאי 2012 התפטר מנכ"ל החברה דאז, ובשלב זה לא מונה מנכ"ל חדש תחתיו.
במסגרת מאמצי ההנהלה למציאת משקיע בחברה החל משא ומתן לרכישתה של החברה עם שלוש משקיעות אפשריות, שהתקדם בהמשך מול שתיים מהן – הראשונה, RT Invest, קבוצת משקיעים שמקום מושבה ברוסיה (להלן -RTI), אשר הקשר בינה לבין החברה נוצר דרך אנשי אקווה אגרו; והשנייה חברת Vertex (להלן – ורטקס; להלן RTI ו-ורטקס יקראו יחד – הרוכשות הפוטנציאליות), שמכרה ושיווקה את מוצרי החברה בשוק הרוסי, והייתה למעשה הלקוח המשמעותי ביותר של החברה בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה.
בחודש ספטמבר 2012 התקדם המשא ומתן שניהלה החברה עם כל אחת מהרוכשות הפוטנציאליות לכדי החלפת טיוטות של מסמכי עקרונות ((Term Sheet. כמו כן, במסגרת שאיפת החברה לייצר מלחמת מציעים (Bidding War) בין שתי הרוכשות הפוטנציאליות, ביום 25.09.2012 עדכנה החברה את RTI כי היא מנהלת משא ומתן גם עם חברת ורטקס, ובתוך כך ביקשה מ-RTI לשפר את הצעתה. RTI נענתה לפנייה והגישה הצעה משופרת בהתאם.
14. במסגרתה הצעתה המשופרת התחייבה RTI להשקיע בחברה סך של 5 מיליון דולר שיוזרמו לחברה באופן הדרגתי על פני תקופה של שנתיים כנגד 51% ממניות החברה; לתשלום מקדמה מידית בסך של 500,000 דולר לסכום ההשקעה עם החתימה על ה-term sheet; וכן נקבע כי תהיה ל-RTI אופציה מוגבלת לשלוש שנים לרכישת יתר מניות החברה מבעלי המניות בחברה, בסך של עד 30,000,000 מיליון דולר (להלן – הצעת RTI).
15. בחודש אוקטובר 2012 הזרים התובע הלוואת בעלים המירה נוספת לחברה בסך 22,449 דולר (להלן – הלוואת אוקטובר); ובחודש דצמבר 2012 הזרים התובע הלוואת בעלים המירה נוספת לחברה בסך 16,000 דולר (להלן – הלוואות דצמבר; להלן יקראו הלוואת ינואר, הלוואת אוקטובר והלוואת דצמבר – הלוואות הבעלים).
16. ביום 16.01.2013 הבשיל המשא ומתן שניהלה החברה עם ורטקס לכדי הסכם בין החברה לבין חברה בת של ורטקס - Argus Electrical Systems Limited (להלן – ארגוס), שעניינו העברת מלוא מניות החברה לארגוס; שהתחייבה כנגד זאת לקחת על עצמה את כלל חובותיה והתחייבויותיה של החברה ולהעביר לידי בעלי המניות בחברה סך השווה ל-7.5% מהכנסותיה המובטחות של החברה בכל רבעון, עד לסך כולל של 30,000,000 דולר ("Earn Out") (להלן, לפי הקשר – הסכם ורטקס ו-עסקת ורטקס).
17. עם השלמת השתלטות קבוצת ורטקס על החברה מונה לופו למנכ"ל החברה, אך כשנה לאחר עסקת ורטקס, ביום 05.12.2013 פוטר לופו מתפקידו על רקע האשמות שונות של החברה כלפיו במישור חובות האמון והזהירות אותן הוא חב לחברה בעניינים שאינם נוגעים להליך דנא.
18. במקביל למשא ומתן שניהלה החברה עם הרוכשות הפוטנציאליות, ולכל המאוחר החל מאוקטובר 2012, ניהל הנתבע מגעים עם ורטקס, אשר השתכללו בדצמבר 2012 לכדי שני הסכמים בינו לבין חברת ארגוס (שכאמור התקשרה בהמשך עם החברה במסגרת עסקת ורטקס): Cooperation Agreement (להלן – הסכם שיתוף הפעולה), ו-Additional Obligations Agreement (להלן – ההסכם הנוסף; הסכם שיתוף הפעולה וההסכם הנוסף יכונו יחד להלן – ההסכמים או הסכמי לופו-ארגוס).
הפרשנות של ההסכמות וההתחייבויות אותן נטלו על עצמם הצדדים להסכמים, כמו גם השאלה האם הסכמים אלו השתכללו לכדי הסכמים מחייבים, נמצאות במחלוקת בין הצדדים להליך דנא, כפי שיפורט.
19. על מנת שלא לצאת חסר אציין כי בהתאם לנוסחים החתומים שהוצגו על ידי התובעים במסגרת ההליך, ההסכמים נחתמו ביום 10.12.2012. הנתבע מצדו טוען כי למיטב זכרונו ההסכמים לא נשאו תאריך בעת שהוא חתם עליהם, אך אינו מכחיש כי ייתכן שההסכמים נחתמו ביום זה ואינו חולק על תוכנם, ובכל מקרה מאשר הנתבע כי ההסכמים נחתמו בסמוך למועד זה, בחודש דצמבר 2012.
20. ביום 29.05.2014 בהמשך לפיטוריו של לופו מהחברה ולטענות שהועלו נגדו מצידה שכאמור אינם רלוונטיים לענייננו, נחתם ביניהם הסכם פשרה (להלן – הסכם הפשרה). בהסכם הפשרה נקבע כי בכפוף למילוי חובותיה של החברה על פי הסכם הפשרה, מוותר הנתבע על כל זכות או דרישה המוקנות לו על פי הסכם שיתוף הפעולה וההסכם הנוסף, וכי בד בבד עם חתימתו של הנתבע על הסכם הפשרה הוא מוסר הודעה בכתב על ביטול ההסכמים, וכפועל יוצא מכך הוא מוותר על כל זכות הקשורה בארגוס ובמניותיה.
21. בשלב מסוים בהמשך, ובמועד שנמצא במחלוקת בין הצדדים, גילו התובעים אודות הסכמי לופו-ארגוס. לטענת התובעים, ההסכמים נגלו להם בשנת 2016, כאשר התגלגל לידי התובעים הסכם הפשרה. לטענת הנתבע, לא ייתכן כי הנתבעים גילו על אודות ההסכמים מאוחר יותר מהחתימה על הסכם הפשרה בשנת 2014, שכן על הסכם הפשרה חתם גם דירקטור שכיהן בדירקטוריון החברה כנציג בעלי המניות הישנים בחברה (ובהם התובעים), שגם כיהן יחד עם התובע בדירקטוריון החברה בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה.
22. על יסוד כל אלה, ביום 10.01.2019 הוגשה התביעה דנא לבית המשפט המחוזי, ובהמשך הועברה בהסכמת הצדדים למחלקה הכלכלית לידון לפניי.
23. ביום 15.07.2019 התקיים דיון קדם משפט ראשון בתיק לפני. בהמשך, ביום 30.07.2019 הוגשה בקשה מטעם הנתבע לדחות את התביעה על הסף, וביום 07.10.2020 במהלך דיון מקדמי שהתקיים בפניי, קיבל הנתבע את המלצתי לחזור בו מבקשתו לסלק את התביעה על הסף.
24. ביום 13.07.2020 התקיים בפניי דיון הוכחות בתיק, ובהמשך הוגשו סיכומים מטעם הצדדים.
25. כעת, פני להכרעה בסכסוך העומד בבסיס התביעה.