34. מנגד, טענה הנתבעת 1, כי למיטב ידיעתה נמסרו לתובע כל הפרטים אודות מצבו של הרכב:
"כל מה שידוע על הרכב סיפרנו לרבות על התאונה כפי שהובא לידיעתי" (ראו פרוטוקול מיום 27.01.14, בעמ' 16, ש' 32).
35. מצאתי בעניין זה להעדיף את גרסתו של התובע, אשר נתמכה בעדות הבן וחברו של הבן (ולאחר שהזהרתי את עצמי כי עדותו של הבן היא עדות של קרוב משפחה). אני מאמינה, כי לתובע לא נמסרו פרטים מהותיים אודות מצבו של הרכב ועברו התאונתי, וכי גיא ומר יקי הפחיתו וצמצמו את משמעות התאונה שעבר הרכב.
36. הנתבעת 1 טוענת, כי לא ידעה שהרכב הוכרז במצב "אבדן להלכה" והליקויים ברכב עליהם ידעה הם הליקויים שנמסרו לתובע בשיחת הטלפון ובמעמד הקנייה על ידי מר יקי וגיא.
--- סוף עמוד 8 ---
טענה זו של הנתבעת 1 עומדת בניגוד לעדותה וטענתה, כי לא היתה מעורבת כלל בעסקה ולא שמעה את השיחות שהתנהלו בין בעלה ו/או גיא עם התובע:
"ש. את לא נכחת בעת העברת הזכויות ומו"מ ביחס לרכב לתובע וגם לא היית מעורבת בשום דבר שקשור למכירת הרכב?
ת. נכון.
ש. את שמעת שיחות של בעלך עם התובע?
ת. לא. בעלי קיבל ייפוי כוח ממני למכור את הרכב. לא שמעתי שיחות ולא כלום..".
(ראו פרוטוקול מיום 14.01.15, בעמ' 75-76, ש' 28-32).
מכל מקום, גם אם הנתבעת 1 לא ידעה בפועל על הליקויים ברכב וכי הרכב הוכרז "אבדן להלכה", היה עליה לדעת זאת, בהתאם לדין וההלכה הפסוקה, שכן מקום שידעה הנתבעת 1 שהרכב עבר תאונה, היה עליה לברר דבר זה לעומקו עובר למכירתו לצד ג' ולא להסתפק ברמת ידיעה מינימלית (ראו: תא (רחובות) 23248/08 מאיר פלישה נ' אוטובילו סנטר בע"מ ואח'; תא"מ (רמ') 22441-02-12 רונן בן חיים נ' בן ציון ליסינג השקעות בע"מ- פורסמו במאגרים המשפטיים [פורסם בנבו]).
37. לאור המפורט לעיל, אני קובעת, כי הנתבעת 1 לא פעלה בהתאם להוראות החוק ולא גילתה את מצבו של הרכב לאשורו ואפשרה למר יקי וגיא לבצע העסקה בשמה, מבלי שווידאה כי העסקה תבוצע כדין ומבלי שווידאה, כי התובע יודע בדבר עברו של הרכב ותוך שהיא עוצמת את עיניה לכך.
התביעה נגד הנתבעת 3
38. אקדים אחרית לראשית ואציין, כי הגעתי לכלל דעה שאת התביעה כנגד הנתבעת 3, יש לדחות. התרשמתי מעדותו האמינה והעקבית של מנהל הנתבעת 3, ומנגד מעדותו רצופת הסתירות של הבודק ממכון מונדיאל.
39. התובע טוען, כי מדו"ח הבדיקה שנערך בנתבעת 3 עלה, כי ברכב ליקויים בעלי "משמעות נמוכה". אולם, ממצאי דו"ח מכון מונדיאל העלו, כי ברכב ליקויים בעלי "משמעות גבוהה". התובע טוען, כי לאור ממצאי דו"ח הנתבעת 3 ובהתחשב בהצהרות מר יקי וגיא, החליט לרכוש הרכב.
עוד טוען התובע, כי הבוחן בנתבעת 3 היה צריך לספק מידע בדבר מקור הליקויים ברכב.
40. מנגד, הנתבעת 3 טוענת, כי ביצעה בדיקה מקצועית ואף גילתה ליקויים ברכב, אשר פורטו בטופס הבדיקה.
--- סוף עמוד 9 ---
באשר לדוח מכון מונדיאל, טענה הנתבעת 3, כי ממצאי דוח מכון מונדיאל זהים לממצאי בדיקתה ורישום ליקוי אחד בקשר עם קורת האורך כליקוי בעל משמעות גבוהה, שגוי ומטעה בדו"ח מכון מונדיאל.
41. במחלוקת זו, סבורני, כי יש להעדיף את גרסת הנתבעת 3 שמצאתיה מקצועית, עקבית ותואמת את הוראות הנוהל, המתייחס גם למסירת מידע ללקוח.
42. בדו"ח בדיקת הרכב שנערך בנתבעת 3, עובר לרכישה, סומן בעמודה "שלדת מרכב" "לא תקין". עוד צוינו בדו"ח הממצאים הבאים: "צבע מרכב, סימני תיקון במרכב, תיקוני צבע במרכב, שריטות צבע מרכב/ פגמים....תיקוני מרכב, משמעות נמוכה, סימני פגיעה במרכב, הוחלפו חלקי מרכב ....מעיכות/מעוך...פגושים וחלקי ניקל חיצוניים, נזק לפגושים" (להלן: "האבחנה"(. (ראו נספח ג' לכתב התביעה).
באופן דומה, גם בדוח מכון מונדיאל, סומנה שלדת המרכב כלא תקינה, אולם הליקויים: "פגיעה + תיקון+ סימני מתיחה בקורה אורכית קדמית", נרשמו כבעלי משמעות גבוהה.
43. מעיון בהוראות הנוהל, שצורפו כנספח לתצהיר עדות ראשית של הנתבעת 3 עולה:
"ד. "נוהל מסירת מידע ללקוח":..."1) מזמין הבדיקה יקבל דוח סיכום אחיד... ובצירוף הממצאים הטכניים על כל פרטיהם...
......
11) סעיף 8 בטופס האחיד המתייחס לשלדה ומרכב יחולק לשני סעיפי משנה:....
....
8א. ליקויים המתייחסים לחלקי מרכב.
8ב. ליקויים בשלדת מרכב או בשלדה נפרדת מהמרכב- שיש להם משמעות גבוהה- נמוכה או ליקויים שוליים".
44. בנספח 2(ה) להוראות הנוהל- תחת "סעיף ראשי-"שילדה נפרדת", מצוין, כי:
"בין רשימת הליקויים שיש להם משמעות נמוכה: "8. קורה אורכית קדמית עד לנקודת ריתום המתלה/מנוע".
בחקירתו הנגדית, העיד מנהל הנתבעת 3:
"ש. שהחליפו, החליפו חלקי רכב, אפשר לראות את זה ?
ת. כן. כתוב. הוחלפו, כתוב סימני פגיעה במרכב, הוחלפו חלקי מרכב. משמעות נמוכה. ....נמוך כאשר התאונה היא עד קו ציר האופנים, למעשה עד הגלגל.... הרכב הזה היתה לו תאונה מקדימה שהוגדרה כנמוכה, היא לא הגיעה לגלגל, רחוקה מהגלגל".
(ראו פרוטוקול מיום 18.12.14, בעמ' 47, ש' 10-15 , 18-21, 24.(
--- סוף עמוד 10 ---
וכן: "דו"ח הבדיקה מציין בדיוק את כל הליקויים שנמצאו ברכב...." (ראו פרוטוקול מיום 18.12.14, בעמ' 49, ש' 31).
45. מנגד, מהחקירה הנגדית של מר דוד ברזילי, בוחן הרכב במכון מונדיאל, ניכר, כי לא פעל בהכרח בהתאם להוראות הנוהל:
"ש. אני מפנה להוראות של משרד התחבורה שהוגשו על ידנו, מוסכם עלייך שאלה ההוראות?
ת. כן, בערבון מוגבל. כל המכוני בדיקה העירו הערות והן חידשו כי יש דברים שטותיים.... הוראות שלא מתקיימות בפועל".
(ראו פרוטוקול מיום 18.12.14, בעמ' 53, ש' 13-14,16).
בנוסף, לשאלת ב"כ הנתבעת 3, היכן מצוין בטופס, כי ביצע בדיקות נוספות, השיב:
"ת. יש נספח נוסף לא הביאו אותו...." (ראה פרוטוקול בעמ' 55, ש' 1).
באשר לליקויים שמצא ברכב, העיד מר ברזילי:
"ש. לגבי שלדת מרכב אתה אמרת שההבדל היחידי בינך לבין קומפיוטסט סעיף 8 אנחנו מתייחסים רק לשלדת מרכב ולא מתייחסים לשום דבר אחר:?
ת. אמת.
ש. אם הייתה רשלנות לשיטתך זה רק בזה שמתייחס לקורה?
ת. נכון. זה כל הפואנטה. זה עושה את הרכב סחיר או לא.... מחיר של התיקון.
...
ש. מחיר התיקון לא בתחום הסמכות שלך.
....
ש. אתה בודק משמעות כספית?
ת. מותר לי אם אני רוצה... אני לפעמים אומר לו לקנות או לא לקנות וכמה ירידת ערך" (ראו פרוטוקול מיום 18.12.14, בעמ' 56, ש' 19-26, עמ' 57 ש' 4-6).
46. זאת ועוד, את טענת התובע, כי היה על הנתבעת 3 לספק לתובע מידע בדבר משמעות הליקויים ברכב, מצאתי לדחות. בהתאם להוראות הנוהל:
"...9) לקבלת מידע על משמעות הליקויים, חומרתם והצעות מחיר לתיקון יש להפנות את מזמין הבדיקה למוסך מורשה".
47. זאת ועוד, הוראות הנוהל אף קובעות במפורש כי על הבוחן להפנות את מזמין הבדיקה למוסך מורשה לצורך קבלת מידע על מקור הליקויים. בהתאמה להוראות הנוהל, טען מנהל
--- סוף עמוד 11 ---
הנתבעת 3 באופן עקבי, הן בכתב ההגנה, הן בתצהיר והן בסיכומיו, כי רק מוסך מורשה או שמאי, מוסמכים להעריך מקור הליקויים.
כך אף נרשם בדו"ח הנתבעת 3 תחת הכותרת "הערות":
"....משמעות הליקויים, חומרתם והערכת מחיר לתיקון יש לקבל ממוסך מורשה או שמאי רכב לפי הצורך בלבד ובאחריות קונה הרכב. להסרת ספק מובהר כי בדיקת הרכב מבוצעת ע"י מכון הבדיקה הינה בדיקה מכנית בדבר מצבו המכני של הרכב ומערכותיו בלבד...".
על הדו"ח חתום התובע ( ראו פרוטוקול מיום 18.12.15, בעמ' 29, ש' 27-28).
48. אם בכך לא די, בקשר לדו"ח הנתבעת 3, עלה מעדות הבן, כי התובע בחר להתמקד בבירור מצב שלדת הרכב בלבד ולא מצא להתייחס לליקויים שנרשמו בדו"ח:
"ת. עברנו על הדו"ח ראיתי שכתוב שלדה 100% והבנתי שהשלדה תקינה.
ש. שלדת מרכב לא הדליקה לך נורה אדומה?
ת. לא".
....
ת. נאמר לי שהשלדה היא 100% וזה לא עורר לי שום חששות".
(ראו פרוטוקול מיום 14.01.15, בעמ' 68, ש' 16-18, עמ' 72, ש' 32).
........
"ש. מציג את הדו"ח של קומפיוטסט שם מופיע 80% מרכב, ביררת מזה אומר?
ת....שראיתי בגרף ששלדה 100% לא היו לי שאלות נוספות.
ש. לא עניין אותך שהמרכב זה 80%?
ת. לא".
(ראה פרוטוקול מיום 14.01.15, בעמ' 67, ש' 22-26).
וכן, ראו עדות התובע בעניין זה:
"ש. תיקוני צבע במרכב, שריטות..."משמעות נמוכה". שאלת מזה משמעות נמוכה?
ת. לא שאלתי.
ש. סימני פגיעה במרכב, שאלות אותו?
ת. לא שאלתי.
........
ש. הוחלפו חלקי מרכב. שאלת אותו? ראית את הטופס, חתמת עליו, שאלת?
ת. לא שאלתי.
.......
ת. אני לא שאלתי על כל מה שכתוב בכתב. שאלתי רק על השלדה".
--- סוף עמוד 12 ---
(ראה פרוטוקול מיום 18.12.15, בעמ' 41, ש' 3-6, 11-12, 14).
49. עוד עלה מעדותו של התובע, כי גם את שנרשם בדו"ח מכון מונדיאל, לא הבין.
התובע העיד, כי בודק מכון מונדיאל הסביר לו בעל פה אודות משמעות הליקויים, אולם לא רשם זאת בדוח: " ...במונדיאל...הוא הסביר לי בע"פ שיש ליקוי חמור".
וכן בחקירה הנגדית, העיד התובע:
ש. קראת את הטופס של מונדיאל בהתייחס לשלדת מרכב?
ת. אני דפדפתי אבל אני לא בעל מקצוע. הסתמכתי על ההסבר בע"פ".
(ראו פרוטוקול מיום 14.01.15, בעמ' 73, ש' 7-9, 29-30, עמ' 68, ש' 24-25).
50. לאור כל האמור, הגעתי לכלל דעה, כי מדו"ח הבדיקה של הנתבעת 3 ניתן ללמוד על פגיעה במרכב וליקויים נוספים ברכב. יתרה מכן, מעדותו של התובע התברר, כי התובע לא זכר אם לאחר הבדיקה בדק עם הבוחן בנתבעת 3 פשר הליקויים שנרשמו ואם קיבל בעניין זה הסבר בעל פה: "אני לא זוכר אם בקומפיוטסט (הנתבעת 3- י.ט.י) ישבו אתנו אחרי הבדיקה" (ראו פרוטוקול מיום 14.01.15, בעמ' עמ' 68, ש' 24-25).
עוד עלה, במהלך עדותו של התובע , כי גם בנתבעת 3 נאמר לו שהרכב עבר תאונה (ראה פרוטוקול מיום 18.12.14, בעמ' 40, ש' 25-32).
במקרה הדומה לעניינינו, נפסק כי למרות שבדו"ח הבדיקה לא צוינה במפורש העובדה כי הרכב עבר תאונה, הרי שלנוכח כל הליקויים אשר פורטו בדו"ח, אך מתבקש הדבר שהקונה הסביר ישאל עצמו מה מקורם ויערוך בירור בנדון (ראו: ת"א (שלום חי') 6179/00 אלדי נ' דייהו חיפה בע"מ- פורסם במאגרים המשפטיים).
51. לאור כל האמור, יש לדחות התביעה כנגד הנתבעת 3.
אשם תורם
52. נשאלת עדיין השאלה האם יש לייחס לתובע אשם תורם בקשר לתביעה כנגד הנתבעת 1, בשל כך שלא בדק פשר הליקויים שפורטו בדו"ח הנתבעת 3 והשלכותיהם.
53. במקרה דומה בו לא נבדק הרכב כלל עובר לרכישתו, נקבע, כי אין להעמיד לחובת התובע את מחדלו באי בדיקת הרכב עובר לרכישה, מקום שמוכר הרכב לא הציג מידע מהותי באשר למצב הרכב, שכן נתון זה גובר אלפי מונים על מחדלו של התובע (ראה: ע"א 47533-02-12 מוסך גיא המוביל נ' משינסקי- פורסם במאגרים המשפטיים [פורסם בנבו]).
ויפים לעניין זה דבריו של בית המשפט בעניין כרמל:
--- סוף עמוד 13 ---
"הדעת נותנת כי במקרה כזה לא רשלנותו של הקונה היא הצריכה להכריע את הכף, אלא הפרת חובת הגילוי של המוכר. ואמנם, לית מאן דפליג, כי אף אם האחרון פעל שלא מתוך כוונת זדון, אלא מתוך פזיזות או רשלנות גרידא, מידת האשם שלו עולה על זו של הקונה, ולו משום שהמידע אודות חומרת התאונה- מידע שבכוחו להשליך על עצם ההתקשרות או על תנאיה- היה מצוי ברשותו מלכתחילה...." (ראו סעיף 21 לפסק הדין).
54. לאור כל האמור, הדעת נותנת, כי במקרה כגון זה, לא רשלנותו של הקונה היא הצריכה להכריע את הכף אלא אי עמידת הנתבעת 1 בחובתה כלפי התובע. לפיכך, התנהלותו של התובע אינה מורידה הנתבעת 1 כלפי התובע בגין אי גילוי הפרטים המהותיים אודות מצב הרכב.
הסעד לו זכאי התובע
55. כאמור, התובע עותר לביטול העסקה ולתשלום פיצויים.
איני רואה לנכון לבטל העסקה כיום מקץ שנים בהן התובע משתמש ברכב. עסקינן ברכב משומש שהתובע משתמש בו משנת 2011, מה עוד שהרכב עבר תאונה ביום 20.04.12, עת היה בחזקת התובע.
בנסיבות אלה, הסעד הראוי, לטעמי, הינו פיצוי כספי.
(ראו לעניין זה: ת.א (ת"א) 47797-12-12 אולג קנטור נ' מוסך ענק הרכב – פורסם במאגרים המשפטיים [פורסם בנבו]).
56. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, מצאתי לפסוק לתובע הפיצויים, כדלקמן:
א) עלות הרכישה של הרכב עמדה על סך כולל של 84,500 ש"ח. לאחר שהתובע השתמש ברכב כ-4 שנים ולאחר שלקחתי בחשבון ירידת ערך הרכב הנוכחית, מצבו הפגום של הרכב, כפי שנמכר לתובע ושאר הנסיבות, אני מעמידה את הפיצויים על דרך האומדנה, ובהיעדר התייחסות הצדדים לסוגיית דמי השימוש הראויים וירידת ערך הרכב, על סך 35,000 ₪.
ב) אשר לטיפולים ברכב בגינם דרש התובע סך של 25,957.28 ₪, סבורני, כי לא ניתן לאבחן בין עלויות טיפולים שמקורם במצבו הפגום של הרכב מלכתחילה, לבין עלויות טיפולים הנובעים משימוש של התובע ברכב במהלך התקופה. לא הובאה בפני ראיה ממנה ניתן להסיק, כי עלויות הטיפולים מקורן אך ורק בפגמים המקוריים של הרכב. משכך, לא מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בגין רכיב זה.