פסקי דין

תא (מרכז) 6248-09-21 טוגו – הנעלה והלבשה בע"מ נ' דנלוג אינטרקוסמא בע"מ - חלק 2

12 נובמבר 2021
הדפסה

תוקף הודעת הביטול מצד דנלוג
31. בהודעת הביטול שהפנתה דנלוג לטוגו היא טענה לביטול ההסכם, לאור אי הסכמות הקיימות לשיטתה בין הצדדים, בנוגע לעניינים הבאים:
א. חובת טוגו (שלטענת דנלוג, מועד קיומה חלף כבר לפני חודשים) למשוך מדנלוג את כל סחורת פעילות טוגו 3, שהוא פרויקט איסוף נקודתי שנולד עקב מגבלות המסחר בימי הקורונה, בהתאם לתוספת.
ב. היעדר הסכמה בין הצדדים בדבר היקף פעילות המינימום של טוגו בשנה השלישית להסכם.
ג. דרישתה "המופרכת" (כלשון דנלוג) של טוגו, לכלול בהיקף פעילות המינימום השנתית (הכנסה של מינימום 220,000 קרטונים לדנלוג בשנתיים הראשונות להסכם) גם את הפעילות במסגרת איסופי סוף העונה.
32. להלן אדון ואכריע בסוגיה האם הודעת הביטול של דנלוג לטוגו תקפה בנסיבות העניין, בשים לב לכל אחד מהעניינים שצוינו לעיל.

תוקף פעילות טוגו 3 בהתאם לתוספת
33. לשיטת דנלוג, טוגו מחויבת למשוך ממחסניה, את כל הסחורה שדנלוג אחסנה במסגרת פרויקט טוגו 3 מאחר והוא פרויקט איסוף נקודתי, קצר מועד שנוצר עקב מגבלות המסחר בתקופת הקורונה שהוסרו זה מכבר.
מנגד, לטענת טוגו, על פעילות טוגו 3 הוסכם במסגרת התוספת הכפופה להסכם העיקרי ולכן, דנלוג מחויבת לאחסן את הסחורה עד למועד סיום ההסכם ואין לכפות על טוגו לפנותה קודם לכן.
34. ההכרעה במחלוקת זו, היא פועל יוצא של הפרשנות הראויה לתוספת להסכם שנחתמה בין הצדדים ובשאלה האם פעילות טוגו 3, עליה הוסכם בתוספת, היא פרויקט קצר מועד, או שמא מדובר בפעילות הנמשכת עד למועד סיום ההסכם (בחודש פברואר 2023), זאת בשים לב לכך שבתוספת לא צוין מועד ספציפי לסיום פעילות טוגו 3.
35. בטרם אכריע בעמדות הצדדים בנוגע לסוגיה הפרשנית, אזכיר מושכלות יסוד ביחס למסגרת הנורמטיבית הנוהגת בפרשנות חוזה.
כידוע, נקודת המוצא בפרשנות חוזה היא לשון החוזה, לה משקל כבד ומשמעותי בגיבוש אומד דעת הצדדים (ראה: סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; ע"א 1536/15 פז חברת נפט בע"מ נ' תחנת דלק חוואסה בע"מ, פס' 46 לפסק דינה של השופטת ברון (פורסם בנבו, 8.2.2018); ע"א 8080/16 עמודי שחף בע"מ נ' לברינצ'וק, פס' 12 לפסק דינו של השופט מזוז (פורסם בנבו, 8.8.2018); ע"א 5620/16 אופטיקה הלפרין בע"מ נ' Luxottica Group Spa (פורסם בנבו, 21.1.2020)). קיימים שני כללים פרשניים: האחד, כי לשון החוזה היא כלי הקיבול של אומד דעת הצדדים, התוחם את גבולות הפרשנות ואינו מאפשר לייחס לחוזה פרשנות שאינה עולה בקנה אחד עם לשונו. השני, כי קיימת חזקה הניתנת לסתירה שלפיה פרשנות החוזה היא זו התואמת את המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב על רקע הקשרו הכללי (ראה: ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265 (1995); דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות אגודה חקלאית שיתופית ב נ' מדינת ישראל, פ"ד סא(2) 1, 15 (2006) (להלן: "עניין ארגון מגדלי הירקות"); רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ, פס' 15 לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' ריבלין (פורסם בנבו, 26.2.2012); וכן ע"א 5620/16 הנ"ל והאסמכתאות הנזכרות שם).
בפרשנות חוזה, תינתן חשיבות רבה למהותה של העסקה, למבנה המשפטי הכללי שלה ולמטרותיה הכלכליות והחברתיות (ראה: ע"א 11081/02 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' קדוש, פ"ד סב(2) 573, פס' 22 לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה (2007); ע"א 6253/03 כפר מל"ל, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית נ' הרמן, (פורסם בנבו, 27.6.2005) פס' 19 לפסק דינו של השופט ג'ובראן; עניין ארגון מגדלי הירקות).
36. בעת ההכרעה בשאלת פרשנותו של חוזה, יש להעניק משקל גם לעובדה כי מדובר בחוזה המבוסס על הגיון מסחרי כלשהו, ולצורך המובנה בבחינת התכלית האובייקטיבית של חוזים מעין אלה (ראה, לדוגמה בלבד, ע"א 3352/07 בנק הפועלים בע"מ נ' הורש (פורסם בנבו, 7.12.2009), פס' 20 לפסק דינו של השופט ג'ובראן; ע"א 8427/12 יעקבסון נ' ויגדור, פס' 15 לפסק דינו של השופט זילברטל (פורסם בנבו, 22.12.2014)).
37. מעמד לשון החוזה קיבל חיזוק ניכר בפסיקתו העדכנית של בית המשפט העליון בע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 20.11.2019) (להלן: "עניין ביבי כבישים").
באותה הפרשה שרטט כב' השופט שטיין רצף שבין קצותיו יש למקם את החוזה טעון הפרשנות, בין חוזה יחס "פתוח", המנוסח בקווים כללים בלבד, לבין חוזה "סגור" שכל תנאיו מוגדרים באופן ברור ונהיר, כאשר למיקום החוזה ברצף השלכה ישירה על מלאכת הפרשנות.
לצד גישתו של כב' השופט שטיין, הבחין כב' השופט גרוסקופף בין שני סוגי מתקשרים בחוזים – מתקשר שהוא עוסק מצד אחד, ומתקשר שהוא אדם פרטי מן הצד האחר וכתוצאה מכך הבחין בין חוזה עסקי לחוזה פרטי, כאשר גם כאן מיקום החוזה בסיווג מוליך לאופן שונה של הפעלת הפרשנות השיפוטית.
כך או כך, על פי פסק הדין בעניין ביבי כבישים, לשון ההסכם היא שתכריע את הכף ביחס לפרשנותם של ההסכמים מושא התובענה.
38. מן הכלל אל הפרט – במקרה דנן, הצדדים קבעו בתוספת מועד לתחילת פעילות טוגו 3, אולם לא ציינו מועד מפורש לסיומה.
מנגד, בסעיף 5.1 להסכם סוכם כי ההסכם יהיה בתוקף "החל מיום 1 בדצמבר 2019 ולמשך תקופה בת 39 חודשים, שמניינם יחל במועד חתימת הסכם זה.." (ההדגשה בקו במקור – י.ש.). משמע, כאמור, תוקף ההסכם העיקרי עד לחודש פברואר שנת 2023.
לשיטת טוגו, עליה חולקת דנלוג, מאחר והתוספת כפופה להסכם העיקרי, אזי ממילא חל עליה מועד הסיום שנקבע בו.
39. לאור חשיבותה לענייננו, אצטט להלן את אשר הוסכם בתוספת (נספח 4 לכתב התביעה):
באשר לפעילות "טוגו 3" הוסכם;
"1. פרויקט איסוף, מיון, אחסנה והפצה חוזרת של סחורה מחנויות:
א. איסוף קרטון מסניפי הרשת וקליטה למחסן:...
ב. אחסנת משטח...
ג. עבודות מיון וערך מוסף:...
ד. ליקוט והפצת קרטון לסניפי הרשת:...
ה. כמות קרטונים מוערכת לאיסוף מכלל סניפי הרשת – 50,000 קרטונים.
ו. טוגו תעביר עד תאריך 13 באוקטובר 2020 רשימת סניפים עם קרטונים לאיסוף. טוגו מתחייבת לאפשר לדנלוג איסוף מירבי מכל סניף בסבב האיסוף.
ז. דנלוג תקים במערכותיה את הפעילות בשם "טוגו 3" כנפרדת מהפעילות השוטפת בין הצדדים.
ח. דנלוג תפיק חשבונית נפרדת בגין הפעילות.
ט. דנלוג מתחייבת כי הפעילות השוטפת של טוגו לא תיפגע כתוצאה מפעילות זו.
י. תנאי תשלום:...
·מועד התחלת הפעילות יתואם בין הצדדים עד ה-13 לאוקטובר 2020.".

באשר לפעילות "טוגו 2" הוסכם;
"2. פעילות Online של טוגו:
....
ט. תקופת התקשרות – עד 28 בפברואר 2023 ובהתאם לאמור בסעיף 5 בהסכם המקורי בין הצדדים. לטוגו תהיה אופציית יציאה מהסכם הקשור לפעילות ה- Online בלבד כעבור 12 חודשים ובלבד שטוגו נתנה הודעה לדנלוג תוך 90 ימים לפחות מראש ובכתב.
...
יד. דנלוג תקים במערכותיה את הפעילות בשם "טוגו 2" כנפרדת מהפעילות השוטפת בין הצדדים.".
40. אקדים את המאוחר ואציין, כי לאור עמדת הפסיקה שצוינה לעיל, בהינתן לשון התוספת, נסיבות כריתתה וההיגיון העסקי, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את טענת טוגו כי פעילות טוגו 3 נמשכת עד לסיום כלל הפעילות בהתאם להסכם העיקרי.
מנגד, לא מצאתי לנכון לקבל את עמדת דנלוג במלואה ואני סבור, כי הגם שמדובר בפרויקט נקודתי, טרם הגיע מועד סיומו ויש לאפשר לטוגו להמשיך לאחסן את הסחורה שנאספה במסגרת אותו פרויקט עד לסוף חודש פברואר שנת 2022, לכל המאוחר.
מספר טעמים עומדים בבסיס מסקנתי זו:
41. ראשית, לשון התוספת מלמדת על כך שפעילות טוגו 3 לא נועדה להימשך עד למועד סיום ההסכם. מסקנה זו מתחזקת לאור ההשוואה המתבקשת בלשון התוספת, בין פעילות טוגו 3 לבין פעילות טוגו 2: כך, פעילות טוגו 3 כונתה בתוספת כ"פרוייקט", לעומת פעילות טוגו 2 (פעילות ה- online) שלא כונתה בכינוי דומה. לכאורה, אין בתוספת מגבלת זמן לעניין פרויקט טוגו 3, לעומת הפעילות בטוגו 2, לגביה צוין במפורש כי זו תסתיים באותו מועד של סיום ההסכם. משמע, המסקנה היא שלוּ הצדדים היו מעוניינים שפעילות טוגו 3 תימשך עד למועד סיום ההסכם, הם היו מציינים זאת במפורש, כפי שעשו ביחס לפעילות טוגו 2.
42. אני סבור כי במקרה דנן, משלא צוין בתוספת באופן מפורש ביחס לפרויקט טוגו 3, כי זה יימשך עד למועד סיום ההסכם, מדובר על הסדר שלילי. משמעותו של הסדר שלילי היא, שכאשר חוזה קובע הסדרים ספציפיים למצבים שונים, הרי שמכך משתמע, כי לגבי המצבים שלא הוסדרו באותו אופן, אותו הסדר אינו חל, דהיינו השתיקה בחוזה היא "שתיקה מדברת" (ראה: ע"א 9609/01 מול הים (1978) בע"מ נ' שגב, פ"ד נח(4) 106, 128 (2004); ע"א 9551/04 אספן בניה ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.10.2009) (להלן: "עניין אספן").
43. לפיכך בענייננו, שתיקת התוספת בכל הנוגע להחלת פרויקט טוגו 3 עד למועד סיום ההסכם, בדומה לפרויקט טוגו 2, מלמדת על כך שמדובר בהסדר שלילי, ללמדך שעל פרויקט טוגו 3 הצדדים לא החילו ולא התכוונו להחיל את אותו מועד סיום בהתאם לאמור בהסכם.
44. מעבר לכך, גם בהנחה והייתי מגיע למסקנה כי אין מדובר בהסדר שלילי אלא ב"לאקונה" בתוספת, אזי ממילא בידי בית המשפט הסמכות להשלים את החסר בה ולקבוע מועד לסיומה (עניין אספן, פסקה 24).
45. שנית, אומד דעת הצדדים הנלמד מנסיבות כריתת התוספת, מצביע על כך שמדובר בפרויקט חד פעמי, קצר יחסית לעומת משך הפעילות בהתאם להסכם העיקרי ואשר אף הולדתו נעשתה בנסיבות יחודיות. כפי שעולה מעדויות הצדדים, הם חתמו על התוספת בעיצומו של הסגר השלישי בעקבות משבר הקורונה.
מאיר נג'יבי, בעלים ומנכ"ל טוגו, הצהיר אודות נסיבות החתימה על התוספת (במסגרת בקשת טוגו לסעד זמני במעמד צד אחד), כלשונו: "20. ...לאחר כמעט כשנה לאחר החתימה על ההסכם ובעיקר נוכח משבר הקורונה העולמי, נפגעה פעילות המבקשת, כמו חברות רבות במשק הישראלי והעולמי בכלל. הלכה למעשה, נפגעו מכירות המבקשת, עת משך תקופה לא מבוטלת חל איסור על פתיחת חנויות לצורך מכירה לציבור (על פי צו ממשלה).
21. המבקשת לא הלינה על כך ולא ביקשה כל הטבה או הנחה. יחד עם זאת, בנסיבות שנוצרו, קם הצורך לבצע איסוף, מיון, אחסנה והפצה חוזרת של הסחורות.
22. מאחר והיה מדובר בכמות גדולה של סחורה ורף האפשרות הקיימת בהסכם, לבצע איסופים מחנויות כחלק בלתי נפרד מפעילות המבקשת, שיתפנו את המשיבה בסיטואציה שנוצרה, ואף בחנו אפשרות התקשרות עם חברה אחרת שתספק את השירותים הלוגיסטיים הספציפיים הנדרשים כאמור.
23. המשיבה מצידה פנתה אל המבקשת עם הצעת מחיר למתן שירותים לוגיסטיים בנוגע לאיסוף הסחורה שלא נמכרה והפצתה חוזרת לחנויות בהתאם לעונה.".
46. גם בהצעת המחיר שהציעה דנלוג לטוגו (ביום 6.10.2020) בנוגע לתוספת (נספח 3 לכתב התביעה) לא צוין מועד סיום "פרויקט איסוף, מיון ואחסנה", הוא פרויקט טוגו 3. לעומת זאת, לעניין "פרויקט און ליין" צוינה "תקופת התקשרות מינימלית – 12 חודשים". הגם שדנלוג ניסחה את התוספת, אינני סבור כי יש להחיל עליה את כלל הפרשנות נגד המנסח, בניגוד לטענת טוגו, מאחר וטוגו לא ביקשה לשנות מהאמור בהצעת המחיר ולא ביקשה לציין בתוספת, כי פעילות טוגו 3 כפופה למועד סיום ההסכם, או כל תקופת התקשרות מינימלית אחרת.
47. בהינתן שהתוספת נולדה בתקופה שאופיינה באי ודאות במישורים רבים, באותו שלב לא ניתן היה לדעת באופן וודאי מתי ישובו חנויות המסחר לפעילות, לכן ברור שהצדדים לא יכלו לציין בתוספת מועד ספציפי לסיום הפרויקט. אולם, מאחר ודובר על צורך נקודתי ובשים לב לכך שדנלוג אינה עוסקת באחסון ארוך טווח של סחורה, המסקנה היא שאומד דעת הצדדים לא היה שהפרויקט יימשך למשך כל תקופת ההסכם.
48. שלישית, גם טעמים של הגיון עסקי, מלמדים על כך שפרויקט טוגו 3 לא נועד להמשך עד לתום תקופת ההסכם. טוגו ציינה לא אחת (למשל, בסעיפים 6, ו- 16 לכתב התשובה ובסעיף 20 לסיכומי טוגו) כי מטרתה למכור את הסחורה שנאספה במסגרת פרויקט טוגו 3. הראיה שמתוך 2,700 משטחים שאוחסנו בפרויקט טוגו 3, נכון לחודש אוגוסט 2021, הופצו בחזרה לחנויות 75% מהסחורה שנאספה במסגרת פעילות זו ונותרו כ-700 משטחי סחורה, בשווי של כ- 3 מיליון ₪ (סעיף 34 לתצהיר מאיר נג'יבי, בעלים ומנכ"ל טוגו שצורף כתמיכה בבקשת טוגו לצו מניעה זמני). גם דנלוג אישרה (סעיף 23 לכתב ההגנה) כי במסגרת הפעילות בהתאם לתוספת, הוציאה טוגו מהאחסנה סחורה בשיעור של כ- 75% - 80%.
49. עניין זה נלמד גם מהתכתובות שהוחלפו בין הצדדים בזמן אמת: בהודעת דואר אלקטרוני (מיום 18.2.2021) ציין גבי דיין מטוגו כי: "אנו מקווים שזהו באמת הסגר האחרון ומוכנים לעבוד במלוא המרץ הן ברשת והן בלוגיסטיקה".
גם בתשובת טוגו, בהודעת דואר אלקטרוני מיום 5.8.2021 של סמנכ"ל שרשרת אספקה, דרור אמיתי צוין בנוגע לפעילות טוגו 3: "... פעלנו ואנו ממשיכים לפעול להוצאת סחורה על פי הצרכים המסחריים שלנו.
מאז האיסוף הוצאנו, להערכתי כ 2000 משטחים לחנויות הרשת ולסטוקר, ואת יתרת המשטחים שנותרו – המהווים סה"כ כ 30% מהכמות שנאספה – אנו מקווים להוציא במסגרת הפעילות השוטפת, ככל וכאשר הדבר יתאפשר לנו.".
בהודעת דואר אלקטרוני נוספת מיום 9.8.2021 (נספח 6 לכתב התביעה) מדרור אמיתי צוין: "חשוב לי לציין כי יש לנו רצון למכור ואני גם מבין את הרצון שלכם לפנות מקום ולכן אנו נעשה כל מאמץ להוציא כמה שיותר סחורה מ"טוגו 3", כמה שיותר מהר, למרות שאינני יכול להגדיר לוח זמנים ו/או כמויות." (ההדגשה בקו במקור – י.ש.).
50. מנגד, לא מצאתי לנכון לקבל את טענת דנלוג, כי פרויקט טוגו 3 אמור היה להסתיים תוך 4-3 חודשים (כפי שציין אורן בראל, סמנכ"ל הכספים של דנלוג בהודעת דואר אלקטרוני לטוגו מיום 4.8.2021, נספח 6 לכתב התביעה). כפי שציינה טוגו, הסחורה שהיה נדרש לאסוף כללה פריטי לבוש והנעלה של שתי עונות – קיץ וחורף יחד. לפיכך, מעצם אופייה של פעילות טוגו, ההפצה החוזרת לחנויות המוכרות מוצרים בהתאם לעונות השנה, מתבצעת בהתאם לעונה ומחייבת פיזור של הסחורות המתאימות בהתחשב בכך.
מאיר נג'יבי, בעלים ומנכ"ל טוגו הצהיר (במסגרת הבקשה לצו מניעה זמני) כי: "24. חשוב להבהיר, שהסחורה שהיה צורף באיסופה, כללה פריטי לבוש, הנעלה וכיו"ב של 2 עונות. ברור, כי מעצם אופי פעילותה של המבקשת, ההפצה החוזרת לחנויות ו/או לרשתות קמעונאיות, שמוכרות מוצרים לפי עונות, יכול להתבצע רק בהתאם לעונה ובעצם מחייב "פיזור עונתי" של הסחורות.".
לכן, ההיגיון העסקי מלמד על כך שתקופה אחסון הסחורה נועדה להימשך זמן סביר בנסיבות העניין, קרי, לכל היותר לתקופה שעד להפצתה מחדש בהתאם לעונה הרלבנטית. מועד קצר יותר אינו סביר, בהינתן שכאמור, הסחורה מופצת לחנויות הרשת לפי העונה. גם בהינתן מועד סיום הסגרים שאינו שנוי במחלוקת בין הצדדים – קרי, תחילת חודש מרץ 2021 (כאמור, בין היתר, בסעיף 20 לסיכומי טוגו ובסעיף 14 לסיכומי דנלוג) – מאחר ההפצה בחזרה לחנויות נעשית בהתאם לעונה, בפועל עד כה יכלה טוגו להפיץ לחנויות סחורת קיץ וכעת ההפצה לעונת החורף היא הבאה בתור.
51. דנלוג גם ציינה בכתב ההגנה (סעיף 78), כי "לכל המאוחר, בחלוף 4 עונות השנה, כל הסחורה כבר צריכה היתה להיות בחוץ." (ההדגשה במקור – י.ש). אלא, את אותן 4 עונות השנה יש למנות מהמועד בו הסתיימו מגבלות המסחר בשל משבר הקורונה, שכן כל עוד הללו התמשכו, ממילא לא ניתן היה למכור את הסחורה בחנויות הרשת. עוד יצוין, כי בהודעת דואר אלקטרוני של גבי דיין מטוגו לדנלוג מיום 16.2.2021 (נספח 9 לתגובת דנלוג לבקשה לסעד זמני) הודגש שאיסוף מלאי חורף מהרשת מתבצע בסוף חודש פברואר.
52. לאור כל זאת, הגעתי לכלל מסקנה, כי בשים לב לנסיבות כריתת התוספת ולאי הודאות ששררה באותה עת ביחס למועד סיום הסגרים כתוצאה ממשבר הקורונה וההנחה הסבירה שבמועד כריתת התוספת, הצדדים בעצמם לא ידעו בדיוק מתי עתיד להסתיים המשבר (שהלכה למעשה, טרם הסתיים לחלוטין גם בימים אלו) ובשים לב לסבבי הפצת הסחורה לחנויות הרשת, תוקף התוספת הינו עד למועד סיום עונת החורף הנוכחית, קרי סוף חודש פברואר 2022 ולפיכך, על טוגו לפנות ממחסני דנלוג את הסחורה שאוחסנה במסגרת פרויקט טוגו 3 עד ולא יאוחר ממועד זה.

עמוד הקודם12
3עמוד הבא