ועתה לסעיפים. סעיף 7.3 להסכמי המכר קובע כי:
"מוסכם בזה כי במסגרת הרכוש המשותף ייכללו חדרי מדרגות, מבואת הכניסה, שטחים שייקבעו על ידי המוכרת כשטחי מעבר, מעליות, חלקים מהגג העליון של הבניין, וכן שטחים ומתקנים המיועדים לשמש את כל בעלי היחידות בבניין או מרביתם, אשר המוכרת תחליט לפי שיקול דעתה כי ייכללו ברכוש המשותף (להלן בהסכם זה :"הרכוש המשותף").
המוכרת תהיה רשאית שלא לכלול במסגרת הרכוש המשותף חלקים בלתי בנויים של החלקה, שטחים בנויים, קירות חיצוניים, כניסות נפרדות, שטחים ומתקנים המשמשים בלעדית יחידה או יחידות מסוימות בבניין וכו', בהתאם לקבוע במפרט לעניין זה.
מבלי לגרוע מהאמור לעיל ומהוראות המפרט, הקונה מאשר כי נמסר לו על ידי המוכרת כי השטחים המפורטים להלן לא ייכללו במסגרת הרכוש המשותף:
7.3.1 כל שטחי החניה וכן שטחים נוספים בחניון, למעט אותם שטחים המיועדים לשמש, לפי קביעת המוכרת, כמעברים משותפים.
..."
בסעיף 11.1 להסכם המכר נקבע כי:
"הקונה מתחייב לשאת, בתקופה שממועד המסירה ואילך, בחלקו היחסי בהוצאות תיקון, אחזקה, חידוש, בדק, ניקיון, תאורה, שמירה וביטוח של הרכוש המשותף בבניין וכן מתחייב לשאת בחלקו היחסי בהוצאות כאמור לעיל של שטחים ומתקנים משותפים המיועדים לשרת את הבניין לרבות ומבלי לפגוע בכלליות הנ"ל, בהוצאות הכרוכות בחניונים, במכפיל החניה, במבואות הכניסה, בחדרי המדרגות, במעליות, באנטנה המרכזית לטלוויזיה, במערכת הגנרטור, בתאורה, במערכת הסולארית, בגינות, בחצרות, בשירותים ובשטחים האחרים המיועדים לשרת את בעלי הדירות בבניין או חלקים מהם (להלן: "השירותים")
..."
בסעיף 6 למפרט הנושא כותרת :"עבודת פיתוח ושונות" נקבע בסעיף 6.1 תחת הכותרת :"חניה"
"6.1.1 סך כל מקומות חניה (לכל הבניין):22 (14 חניות במכפילים, 8 רגילות) כולם: בתחום המגרש; הערה: למניעת ספק יודגש כי עלות הפעלת מכפילי החניה יהיה על כלל מחזיקי החניות בבניין...."
יצויין כי בסעיף 9 למפרט הדן ברכוש המשותף נקבע בסעיף 9.7 כי:
"החלקים המוצאים מהרכוש המשותף (ו/או שיוחזרו לרכוש המשותף):
מבלי לגרוע מהאמור בעניין זה בהסכם המכר, מוצאים מהרכוש המשותף השטחים הבאים אשר מסומנים בתוכניות המצ"ב ו/או מצוינים במפרט המכר ו/או בהסכם המכר:
א. חניות...
ד. כל שטח ו/או זכות הניתנים ע"פ דין להצמדה לאיזו מדירות הבית המשותף ו/או לנותני שרות עבור הבית המשותף או בתים סמוכים."
יצויין כי מתחת להוראה זו, מצוי מקום לחתימות הקונה והמוכר.
ובנספח ב' למפרט ובו הערות כלליות נקבע, בסעיף 59, כי:
"מכפיל חניה: ככל שהרוכש קונה במסגרת הממכר חנייה/חניות במתקן מכפיל חניה מכאניים, לרבות דמוי מעלית, דמוי פיגום ומכל סוג, צורה, מידות ואופן שימוש שהוא המאושר ע"י הרשויות המוסמכות (להלן: "המתקן"), יחולו ההסדרים הבאים: הרוכש מתחייב על כללי בטיחות בעת השימוש במתקן ו/או בחניה/חניות. הרוכש יהיה אחראי למתקן, לתחזוקתו, לתקינותו, לשלמותו, לכל הקשור בשימוש והפעלת המתקן והכל על חשבונו. והיה והרוכש קונה חנייה אחת במסגרת המתקן כאמור, ידוע לו כי החניות הנוספות במתקן יימכרו ע"י החברה לבעלי זכות נוספים, ויחולו ההסדרים הבאים: האחריות למתקן, לתחזוקתו, לתקינותו, לשלמותו לכל הקשור והנובע מהשימוש ותפעולו תחול על כל בעלי הזכויות במתקן ועל חשבונם, בחלקים שווים, בעלי הזכות מחויבים, האחד כלפי האחרים, לעשות שימוש במתקן באופן שלא יגרם כל הפרעה למשתמש אחר ולחברה לא תהא כל אחריות ו/או מחויבות בקשר עם האמור. הזכויות במכפלי חניה יוענקו לרוכש בדרך של הצמדה או בכל דרך אחרת לפי שיקול החברה, שתאושר ע"י המפקח על רישום הבתים המשותפים או כל רשות רלוונטית אחרת. החברה תהא רשאית לכלול בתקנות הבית המשותף הוראות המסדירות את זכות השימוש במתקן זאת אחריות הרוכש בקשר עימו."
וכן, בסעיף 63 כי:
"מובהר בזה כי ההערות הנ"ל הן בנוסף ומבלי לגרוע מההערות האמורות בתוכניות וכי הוראות המפרט כולן הן בנוסף ומבלי לגרוע מהאמור בהסכם".
5. במסגרת ההליך בפני המפקחת טענו המערערים, כי מערכת מפעילי החניה, מהווה מערכת משותפת וחלק מהרכוש המשותף, הואיל והיא משרתת את רוב בעלי הדירות (14 דירות שהן 2/3 מתוך 21 דירות הבית) ועל כן נדרשים המשיבים לשאת בהוצאותיה, גם אם אין הם עושים בה שימוש.
נטען כי תימוכין לטענה זו ניתן למצוא גם בהסכמי המכר, לעניין זה הפנו המערערים להוראות סעיף 11 להסכם המכר וכן, להוראת סעיף 6.1.1 למפרט, במסגרתם התחייבו המשיבים לשאת בעלות הפעלת מכפילי החנייה. עוד נטען כי עמדתם זו של המערערים נתמכה גם בעדויות הקבלן ובאי כוחו אשר הבהירו, עוד קודם לרכישה, כי עלות המכפילים תושת על כל בעלי החניות.
מבלי לגרוע מהאמור, נטען כי חובתם של המשיבים לשאת בתשלומים, נובעת גם מכוח דיני עשיית אושר ולא במשפט וזאת מאחר, והסכמת המערערים לכך שייבנו מכפילי החניה, הוזילה את עלויות ביצוע הפרויקט בצורה משמעותית, שאלמלא כן היה צורך לחפור על מנת לייצר קומת חניה נוספת שעלותה הייתה מייקרת באופן משמעותי את עלות הפרויקט ובכלל כך בפרט את עלות דירות המשיבים, שהן הגדולות ביותר בבית המשותף. נטען כי בסירובם של המשיבים עתה להשתתף באחזקת מכפילי החניה, בעוד שהם הנהנים העיקריים מהוזלת מחיר הפרויקט בשל בניית אותם מכפילים, עושים המשיבים עושר שלא במשפט.
המשיבים מצדם טענו, כי החניות במכפילי החניה, הן חניות פרטיות המוצמדות לדירות המערערים שרק הם עצמם יכולים לעשות בהן שימוש. נטען כי תימוכין לכך ניתן למצוא בהוראות סעיפים 59 ו-63 למפרט המכר. יתרה מכך, נטען כי כך אף סברו המערערים בזמן אמת וזאת, כנלמד מההתכתבויות בין בעלי הדירות. נטען כי אין ממש בטענות המערערים ולפיהן בהסכמי המכר יש כדי לתמוך בעמדתם. זאת ראשית הואיל וסעיף 11 להסכמי המכר, בו נתלים המערערים, מתייחס לרכוש משותף ואינו רלוונטי למכפילי החנייה שעה שאלו הוחרגו מהרכוש המשותף והוצמדו לדירות המערערים על ידי הקבלן, לפי ההרשאה הנתונה לו בסעיף 7.3 להסכם המכר. עוד הפנו המערערים לכך שסעיף 7 לחלק ב למפרט, המונה את המערכות המשותפות בבית, אינו כולל בו את מכפילי החניה וכן לכך שסעיף 6.1.1, אליו מפנים המערערים בין השאר לביסוס טענתם, מתייחס להשתתפות בעלויות החשמל ולא לכלל העלויות הכרוכות באחזקת המכפילים.
נטען כי בפרשנות הסכמי המכר, יש להביא לידי ביטוי את הוראת סעיף 6 לחוק המכר (דירות) תשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר") הקובעת כי על המוכר לציין כוונותיו באופן ברור ומפורש בפני הקונה. בהתבסס על הוראה זו, נטען כי אלו היה הקבלן מעונין שכלל בעלי הדירות יישאו בעלות תפעול מכפילי החניה, הרי שהיה עליו לציין זאת במפורש, דבר שלא נעשה מחד, ומאידך מצוין בבירור כי החניות מוצמדות לדירות ומשמעות האמור היא כי הן הוצאו מהרכוש המשותף.
אשר לטענת עשיית עושר ולא במשפט, טענו המשיבים כי טענה זו משוללת יסוד, והזוכים העיקריים בשל בניית מכפילי החניה הם דווקא המערערים ולא המשיבים כנטען.