בית משפט השלום באשדוד
תפ"מ 16709-07-21 יפת נ' לינדנבאום
תיק חיצוני:
לפני כבוד השופט יהודה ליבליין
התובעת
ימימה יפת
ע"י ב"כ עו"ד א' אליכיס
נגד
הנתבע
נעם לינדנבאום
ע"י ב"כ עו"ד ש' עקרבי
פסק דין
מבוא
1. לפני תביעה שהגישה הגב' ימימה יפת לפינוי מושכר, במסגרתה מבוקש כי אורה על פינויו של השוכר, מר נועם לינדנבאום, מהנכס אותו שכר מהגב' יפת במושב נאות הכיכר.
2. בכתב התביעה ובמהלך ניהול ההליך העלתה הגב' יפת מספר טענות, ולפיהן מר לינדנבאום מפר את הסכם השכירות שנחתם בין הצדדים.
בכתב התביעה נטען, שלמרות ההסכם בין הצדדים, קיימים מפגעי רעש, לכלוך, הדלקת אש והפרעה לתנועה מן האכסניה אותה מנהל מר לינדנבאום בנכס אותו הוא שוכר מהגב' יפת. עוד נטען, כי בהתאם להודעה שקיבלה הגב' יפת מן האגודה השיתופית "מושב נאות הכיכר", מר לינדנבאום מפעיל את האכסניה ללא היתר.
יצויין, כי בכתב התביעה נטען בנוסף, שמר לינדנבאום מפר את הסכם השכירות, היות שהוא מפעיל במקום אכסניה ללא אישורה של הגב' יפת, אך היא חזרה בה מטענתה זו במסגרת חקירתה הנגדית על-ידי בא כוחו של מר לינדנבאום.
במהלך שמיעת הראיות ובסיכומיה, העלתה הגב' יפת טענה נוספת, ולפיה מר לינדנבאום התקין בנכס מדרגות ללא היתר וללא אישורה.
3. מנגד, טוען מר נועם לינדנבאום, כי הגב' ימימה יפת השכירה לו את הנכס האמור תוך ידיעה שמדובר באכסניה, וכי הוא עושה כל שניתן על מנת למנוע רעשים ומפגעים במקום, וכי בכל פעם שנמסר לו על קיומו של מפגע פעל באופן מיידי להפסקתו. בכל הקשור לקבלת רשיון עסק, מסר כי הוא פועל לקבלתו, והוסיף, כי לאף אחד מעסקי האירוח במושב אין רשיון עסק. בכל הקשור להתקנת המדרגות, אישר כי התקין אותן ללא היתר וללא אישור של הגב' יפת. יחד עם זאת, בעניינה של טענה אחרונה זו, טוען מר לינדנבאום, כי מדובר בהרחבת חזית אסורה.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת
4. הגב' ימימה יפת (להלן - "התובעת"), הינה בעלת הזכויות בנכס המקרקעין הידוע כדירה 15 במושב נאות הכיכר (להלן - "הנכס")(ראו נספח א' לכתב התביעה).
5. ביום 24.5.2018 נחתם הסכם שכירות (להלן - "הסכם השכירות"), בין התובעת לבין מר נועם לינדנבאום (להלן - "הנתבע"), במסגרתו השכירה התובעת לנתבע את הנכס לתקופה של חמש שנים, החל מיום החתימה על ההסכם.
6. בסעיפים הרלוונטיים להליך זה בהסכם השכירות, נקבע כך:
"6. השוכר לא יבצע שינויים בדירה מבלי לקבל את הסכמת המשכיר מראש."
הצדדים הוסיפו בכתב יד על גבי ההסכם את התנאי ולפיו "הגבלת רעש עד 22:00. שמירה על שקט. נקיון סביבתי של החצר. אין להדליק אש בחצר, מלבד מנגל בשעות המקובלות."
7. התובעת קיבלה מספר מכתבים מן האגודה השיתופית - מושב נאות הכיכר, כפר שיתופי להתיישבות חקלאי בע"מ (להלן - "האגודה"), ובהם התראות שונות על כך, כי היא מפעילה בנכס אכסניה ללא היתר או אישורים מתאימים. עוד נטען במכתבים, כי האכסניה אשר פועלת בנכס גורמת למטרדים לשכנים, כגון מפגעי רעש, לכלוך, עשן מדורות וכן חסימת חניות על ידי אורחי האכסניה (ראו להמחשה נספח 4 לכתב התביעה).
8. ביום 23.5.2021 קיבלה התובעת מכתב מהאגודה שבו נכתב, כי ככל שלא תפעל לסיום המפגע, בדמותה של האכסניה שפועלת בנכס, אזי תיאלץ האגודה לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה לטיפול במצב (ראו נספח 8 לכתב התביעה).
המחלוקות בין הצדדים
9. המחלוקת בין הצדדים, כפי שהיא עולה מכתבי הטענות, היא בשאלה באם האופן בו מפעיל הנתבע את האכסניה שבנכס, מהווה הפרה של הסכם השכירות, כך בהיבט של המטרדים הנוצרים כתוצאה מהפעלתה, וכך בהיבטים של ניהול האכסניה ללא רשיון עסק. ככל שהתשובה לכך בחיוב, עולה השאלה, האם כנגזר מכך יש להורות על סילוק ידו של הנתבע מן הנכס.
10. הנתבע מכחיש קיומם של מטרדים מתמשכים, ומוסיף וטוען בעניין זה כי בכל פעם שהופנתה תשומת ליבו לקיומו של מטרד כלשהו, עניין זה טופל על-ידו באופן מלא להפסקת המטרד. באשר להעדר רשיון עסק, אין הנתבע מכחיש את העדרו, אך לטענתו כך פועלים כל עסקי האירוח במושב נאות הכיכר.
11. מחלוקת נוספת עניינה בשאלה, האם קיימת הפרה של הסכם השכירות בשל כך שהנתבע בנה מדרגות בנכס. במהלך עדותה של התובעת נטען, כי הנתבע בנה גרם מדרגות חיצוני לנכס, מבלי לקבל אישורה (ראו עמ' 4 לפרוט' ש' 14). גם בעניינה של מחלוקת זו, ככל שהתשובה לכך בחיוב, עולה השאלה, האם כנגזר מכך יש להורות על סילוק ידו של הנתבע מן הנכס.
12. הנתבע אינו מכחיש שבנה מדרגות חיצוניות לנכס, וכי לא פנה לתובעת לצורך קבלת אישור לבניית מדרגות אלה (ראו עמ' 11 לפרוט' ש' 3 - 8), אלא שלטענתו, העלאת טענה זו במהלך הדיון בבית המשפט מהווה הרחבת חזית אסורה, שכן לא נטען דבר בעניין זה בכתב התביעה או בתצהיר שנלווה אליו.
13. יצויין, כפי שנאמר בפתח הדברים, כי התובעת טענה בכתב התביעה, כי הנתבע מפר את הסכם השכירות, בשל כך שהוא מפעיל אכסניה במקום, ללא ידיעתה. אלא שהתברר, כי הדברים שנרשמו בכתב התביעה אינם מדוייקים, בלשון המעטה, והתובעת היתה מודעת שבמקום פועלת אכסניה עוד קודם למועד בו קיבל לידיו הנתבע את הפעלת האכסניה והחזקה בנכס.
היות שכך, התובעת חזרה בה, הלכה למעשה, מן הטענה כי הסכם השכירות הופר, היות שהנתבע לא הודיע לה שבכוונתו להפעיל אכסניה במקום.
דיון והכרעה
קיומם של מטרדים
14. כמתואר לעיל, בתחתית הסכם השכירות נכתב בכתב יד, כך " הגבלת רעש עד 22:00. שמירה על שקט. נקיון סביבתי של החצר. אין להדליק אש בחצר, מלבד מנגל בשעות המקובלות."
15. לטענת התובעת, האורחים הרבים של האכסניה גורמים למטרדים לתושבי המושב הגרים בסמוך לנכס.
16. לתמיכה בטענות אלה, הגישה התובעת את תצהירו של מר יואב רגב (להלן - "רגב"), אשר מתגורר בסמיכות לנכס. רגב טען בתצהירו, כי בפועל, ישנים בנכס 20 - 25 אורחים, וכתוצאה מכך ישנו רעש תמידי בנכס ובחצר, כאשר נשמעים קולות גבוהים, מוזיקה רועשת וצעקות. בנוסף, ישנן מכוניות שחוסמות את הדרכים והחניות שסביב הנכס, וכן נגרם לכלוך. עוד נטען, כי האורחים בנכס מתנהגים באופן מחפיר, וכי מאחר שמדובר ביישוב שקט, מספר רב כל כך של אנשים גורמים למטרד של ממש.
17. בדיון שהתקיים ביום 25.10.2021, נחקר רגב על תצהירו.
בעדותו מסר רגב, כי הוא מתגורר בשכנות לנכס מזה 7 - 8 שנים, כאשר לכל אורך התקופה קיימת שם אכסניה בצורה כזו או אחרת. בהקשר זה יש לומר, שאין מחלוקת, כי הנתבע קיבל את ניהול האכסניה בשנת 2018, ומכאן שמר רגב גר בשכנות לאכסניה עוד קודם לתקופת ניהולו של הנתבע, ואין כל אינדיקציה, שהתלונן על כך שמתנהלת אכסניה במקום קודם לכן.
18. זאת ועוד, במהלך עדותו התברר, כי בין רגב לנתבע מתנהל, נכון לעת הזו, הליך אזרחי שעניינו לשון הרע, ששורשיו נטועים בתקופה שקדמה למועד בו שכר הנתבע את הנכס.
עוד עולה מעדותו של רגב, כי הנתבע פנה למשטרה מספר פעמים בעניינו של רגב (ראו עמ' 7 לפרוט' ש' 2 - 5):
"ש. הגשת תלונה במשטרה?
ת. היינו שם בחקירה, דיברנו איתם, וגם הנושא של האכסניה עלה. אנו הגענו למשטרה בהקשר מטרדים אין סופיים. היתה תקופה שפעם פעמיים ביום נועם היה מתקשר למשטרה שיבואו אלי הביתה.
ש. העניין עם המשטרה היה קשור לעניין עם הכלבה, בתקופת הסכסוך עם הכלבה?
ת. גם. בטח באותה תקופה, מהיום שאני במושב עניין הכלבה נטען."
19. כדי להוסיף לנתבע חזות של אדם בעייתי, השיב מר רגב בחקירתו הנגדית לשאלה - מדוע אף אדם אחר לא הגיע כדי למסור עדות מלבדו, כי (ראו עמ' 6 לפרוט' ש' 23 - 24):
" אתה באמת שואל? בשורה התחתונה אף אחד לא רוצה להתעסק עם נועם. גם אלה שזה המטרד הכי גדול מבחינתם לא רוצים להתעסק איתו."
יש לומר, כי לא התרשמתי כך מהנתבע. ההפך הוא הנכון, אמנם מצאתי כי הנתבע הפר את הסכם השכירות, אך לא התרשמתי כי הוא אדם הפועל לאיים על אחר, או שיש הצדקה לחשש לעימות עימו.
20. מאחר שבין רגב לתובע, כמתואר לעיל, קיים סכסוך ארוך שנים במסגרתו קיימות תלונות הדדיות על קיומם של מטרדים, והסכסוך אף הביא להתדיינות משפטית בין הצדדים, ולאור כך שמר רגב ביקש לצייר את הנתבע כאדם מאיים, איני מייחס משקל רב לעדותו.
21. מלבד רגב, לא הציגה התובעת ראיות נוספות בעניין המטרדים שנגרמים, לטענתה, לשכנים, אף שעל-פי עדותה התלוננו בפניה שכנים נוספים (ראו בעמ' 4 לפרוט').
22. גם התובעת העידה, כי השכנים "חוששים" (ראו עמ' 4 לפרוט' ש' 7 - 8, וש' 24 - 25), אלא שגם בעדותה אינני נותן אמון. התובעת טענה בכתב התביעה, כי הנתבע מפעיל אכסניה במקום ללא ידיעתה, אלא שהתברר שאין אמת בעניין זה, היות שהנכס שימש לאכסניה עוד קודם לניהולו של הנתבע, והתובעת אישרה כי היתה מודעת לכך (ראו עמ' 3 לפרוט' ש' 26). גם נוסח התוספות בכתב יד על גבי הסכם השכירות מלמד, כי הוא תוצאה של מודעות התובעת להפעלת אכסניה במקום.
23. מעדות הנתבע עולה, כי היה מודע לכך שהיו תלונות מצד השכנים בדבר מטרדים שונים, וכי הוא דאג לטפל בכל תלונה שהגיעה אליו (ראו עמ' 9 לפרוט' ש' 4 - 5). מעדות הנתבע עולה עוד, כי מדובר במקרים בודדים, וכי ככלל הקפיד לשמור שלא יווצרו מטרדים כתוצאה מהפעלת האכסניה (ראו עמ' 10 לפרוט' ש' 30 - 36).
24. הנתבע מפנה לכך, שהטענה למטרדים לא גובתה בראיות אובייקטיביות כלשהן. כך, לא צורפו צילומים המעידים על מפגעי לכלוך, ולא צורפו סרטונים או הקלטות בדבר מטרדי הרעש או חסימת החניות. הנתבע מפנה עוד לכך, שלא הוגשו תלונות למשטרה בעניינים אלה.
25. כפי שקבעתי לעיל, איני מייחס משקל רב לעדותו של רגב ואף אינני נותן אמון בעדות התובעת, ולפיכך לא מצאתי ראיות מספיקות לתמיכה בטענת התובעת, כי האכסניה גורמת למטרדים, אשר בשלהם ניתן יהיה לקבוע כי הנתבע מפר את הסכם השכירות הפרה יסודית, ובאופן שמהווה עילה מספקת לפינויו מהנכס.