22. בתצהיר מר זוהר טל נטען כי הוא מכיר אישית את הנתבע מזה 15 שנים, כי הקשר ביניהם התהדק והפך לקשר חברי ועסקי בשנת 2012, כי הוא מכיר את רוני גולדמן למעלה מ- 30 שנה ואף שותף בעסקי נדל"ן עמו, ומכיר את התובע שהיה רו"ח של חברת השרון ושותפו של גולדמן בעסקי נדל"ן. זוהר מצהיר כי רוני נטל כספים רבים מהנתבע ללא ידיעתו, איים עליו וניסה לסחוט אותו באיומים, כי התובע היה מודע ומעודכן בכל עניין כספי שאירע בבניין בכלל ובענייני דירות חברת השרון בפרט ובמחיר המלא ששילם הנתבע עבור שתי הדירות אותן רכש. הנתבע או מי מטעמו מעולם לא היו מנהלים כל משא ומתן ולא היו חותמים על הסכמי המכר אם היו יודעים מיהו התובע. החתמת הנתבע נעשתה תוך הונאה, מרמה וניסיון להוצאת דבר במרמה בידיעה ברורה של התובע כי סכום הרכישה אינו מגלם את התמורה הראויה לדירות. הנתבע לא יודע לקרוא עברית ולאחר השבץ בשנת 2018 הוא איבד את יכולתו לדבר עברית. הנתבע לא ידע או הבין את משמעות דבר מכירת דירותיו, ולמי הן נמכרות. המכירה נעשתה על דעתו של פטריק בלבד וללא ידיעתו של הנתבע. מי שניהל את המשא ומתן לרכישת הדירות ומי שקיבל את ההחלטה למכור את הדירות הינו פטריק שלא היה מודע לדבר בעניין הדירות, ואם היו מגלים לפטריק את כל העובדות לא היה מסכים למכור.
23. בחוות דעתו של פרופ' מיכאל דוידסון מומחה בפסיכיאטריה, שצורפה לראיות הנתבע, התבקש המומחה לתת חוות דעת האם בתאריך 06/05/2020 הנתבע היה מסוגל להבין את משמעות הסכמי המכר עליהם חתם. לשם עריכת חוות דעתו הסתמך המומחה על תיעוד של מסמך רפואי מיום 18/03/2020, בדיקת קלינאית תקשורת, מסמך מקלינאי תקשורת מיום 18/01/2021 וערך לנתבע בדיקה בזום ביום 30/05/2021. המומחה מציין כי בבדיקתו נמצא כי התובע לא מתמצא בזמן ובמקום. הנתבע ענה תשובות שגויות, לא זיהה את בני ביתו, אינו מודע לחלוטין לרכושו ולעובדה שהיה לו רכוש בישראל או שמכר רכוש זה, חשב שהוא בתל אביב ואמר שלא יודע לקרוא ולכתוב בעברית. בשים לב לאמור, מציין המומחה שקיימת סבירות גבוהה מאד שביום 06/05/2020 הנתבע לא היה מסוגל להבין מהו רכושו או היה מסוגל היה להבין/לקרוא את המסמכים עליהם חתם. המומחה מודה כי בדיקתו (מיום 30/05/2021) אינה משקפת בהכרח את מצבו של הנתבע ביום 06/05/2020 אך לאור מצבו היום סביר להניח כי מצבו היה קשה גם אז.
24. בדיון ביום 15/07/2021 נחקרו התובע, המצהירים מטעם הנתבע, ופרופ' מיכאל דוידסון, למעט השמאי שהתובע ויתר על חקירתו.
דיון והכרעה:
25. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וראיותיהם, דין התביעה להתקבל.
26. מושכלות יסוד הן כי חוזים יש לקיים כחלק מחיי חברה תקינים, יציבות וודאות.
27. הגנת הנתבע הגנת בדים היא. בתמצית, מי שחתם על הסכמים זה הנתבע ומי שהחליט לבטלם זה בנו פטריק מבלי שהובאה עמדת בעל הדירות שחתם רק זמן קצר קודם לכן על ההסכמים. לא זו אף זו, פטריק עצמו חתם על ההסכמה למכירת הדירות וכך גם רעייתו של הנתבע ובת נוספת כך שאם הטענה היא שהנתבע לא היה כשיר בזמן אמת או לא הבין על מה הוא חותם, כיצד אפשר לו פטריק להתקשר בעסקה ומדוע הוא מפנה טרוניותיו לתובע ולא לעצמו?
כלל לא ברור שכל המהלך של ביטול ההסכם על ידי פטריק נעשה בהסכמת אביו הנתבע (שכן אין כל תיעוד שיתמוך בחרטת הנתבע, להבדיל מפטריק) אך מכל מקום, כפי שיפורט להלן, הנתבע היה מיוצג על ידי עורך דין מטעמו. ככל שיש טענות כי הייצוג לא היה ראוי, היה מקום להפנות אותן לבאי כוחו ולא לתובע. התובע, מאידך, נהג בתום לב כקונה זהיר וסביר.
ולהלן אפרט ואנמק.
האם בנסיבות העניין נחתם הסכם מחייב בין התובע לנתבע? ואם כן האם הנתבע היה רשאי/זכאי לבטל את החוזה?
28. אין חולק כי התובע והנתבע חתמו על הסכמי המכר, התובע בישראל והנתבע בצרפת. טענת הנתבע (או נכון יותר בנו פטריק שהוא זה שנתן הוראה לבא כוח הנתבע, לא להעביר לתובע את ההסכמים החתומים) היא כי ההסכם נחתם על ידי הנתבע ללא גמירות דעת, ומתוך טעות, הטעיה, ועושק בהתאם לפרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973, ולכן דינם להתבטל.
29. נטל הוכחת הטענה לפיה נפל פגם בכריתת החוזה מוטל על מי שטוען לקיומה של עילה לביטול ההסכם – היינו על הנתבע. הנתבע לא עמד בקצה קצהו של הנטל ואין ממש בטענות בנו פטריק בדבר קיומם של פגמים. התיק כולו (והגנת הנתבע) מבוסס על חרטה לאחר מעשה, חרטה של פטריק ולא של אביו הנתבע שהוא המוכר, וטעמיו עמו. כל הטענות בדבר אי כשירות בזמן חתימת ההסכמים עומדות בסתירה חזיתית למכתב ההסכמה עליו חתם פטריק (ושאר משפחתו) בזמן אמת ועל אימות בזמן אמת של בעלי התפקיד (נוטריון, אפוסטיל ובאי כוחו של הנתבע). התכחשותו המאוחרת של פטריק להסכם נעדרת תום לב.
30. כידוע, הדרישות לכריתת חוזה מחייב בין הצדדים הינן גמירות דעת ומסוימות, וכאשר מדובר בעסקת מקרקעין ישנו צורך בקיום דרישת הכתב בהתאם לסעיף 8 לחוק המקרקעין תשכ"ט – 1969. אין בפי הנתבע טענה להיעדר למסוימות.
באשר לדרישת גמירות הדעת שהיא רצון מגובש של הצדדים להתקשר בהסכם, זו נבחנת באמות מידה אובייקטיביות-חיצוניות הנלמדות ממכלול נסיבות העניין, להבדיל מתחושותיהם הסובייקטיביות של הצדדים. הפסיקה קבעה כי החתימה על ההסכם הינה אחד הביטויים החיצוניים להתגבשותה של גמירות דעת.
דרישת המסוימות ודרישת גמירות הדעת הן דרישות מצטברות המקיימות ביניהן יחסי גומלין המאפשרים לבית המשפט ללמוד על השתכללותו של אחד על פי בחינת קיומו של האחר, כך שקיומה של מסוימות יכול להעיד על גמירות הדעת של הצדדים להתקשר בחוזה.
31. עיון בהסכמים מושא התביעה מעלה כי הם מקיימים אחר דרישת הכתב, ואת המסוימות. מדובר בהסכמים שהתפרשו על פני 5 עמודים כל אחד, וכוללים את מלוא התנאים החיוניים והמהותיים לשם ביצוע ההסכם, כגון הצדדים להסכם, תיאור הדירות, תיאור מהות זכויות הנתבע בדירות, התמורה ואופן ומועד תשלומה, לרבות תשלומי המיסים, מועד פינוי הדירות, מסירת החזקה ורישום הזכויות על שם הקונה, הפרת ההסכם, פיצויים ועוד. קיומה של המסוימות כעולה מההסכמים מלמדת על גמירות דעת מלאה של הנתבע להתקשר בהסכם מחייב עם התובע.
32. הנתבע חתם על ההסכמים בעת היותו מיוצג על ידי עורך דין וחתימתו אומתה על נוטריון.
33. יש לדחות את טענת פטריק לפיה ההסכמים שמנוסחים בשפה העברית חסרי תוקף בהיותם ללא תרגום, או בשל מצבו הבריאותי של הנתבע בגינו הוא לא הבין את תוכנם.
הלכה פסוקה היא כי חתימתו של אדם על מסמך מהווה אישור ועדות לכך שהוא הבין את תוכנו ונתן את הסכמתו לאמור בו (ראו ע"א 467/64 שוורץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117 (1965); ע"א 8533/06 גילמן נ' הפועלים אמריקאי ישראלי בע"מ פורסם בנבו (5.8.2008), ע"א 6799/02 משולם נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד נח(2) 145 (2003); ע"א 8800/04 שטיינר נ' בנק המזרחי ([פורסם בנבו], 11.11.2004); ע"א 6055/04 לנדאו נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ([פורסם בנבו], 12.7.2006)). עוד נקבע כי חזקה זו מתעצמת, שעה שמדובר במסמכים מהותיים (ראו- ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל נ' לופו, פ"ד נד(2) 559 , ע"א 6645/00 ערד נ' אבן, פ"ד נו(5) 365, (2002)).
על המבקש לסתור חזקה זו מוטל נטל הראיה והשכנוע בראיות פוזיטיביות וברמת ההסתברות של אפשרות קרובה (ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פ"ד לז(3), 60, 91 (1983), ע"א 624/88 גולד נ' מעוז, פ"ד מד(1) 497, (1990).
34. לאחר שעיינתי במסמכים ובעדויות שבתיק אני קובעת כי הנתבע לא עמד בנטל הראיה והשכנוע לסתור חזקה זו. הנתבע לא הוכיח כי הוא אינו כשיר לחתום על המסמכים או לא הבין את תוכנם בשל מצבו הבריאותי או בשל עריכת החוזים בשפה העברית ללא תרגום לשפה הצרפתית.
35. חוות דעת המומחה הפסיכיאטרי מטעם הנתבע, אין בה כשלעצמה כדי להוכיח כי הנתבע לא היה כשיר לחתום על ההסכמים או להבין את תוכנם. בעדותו אישר המומחה כי הנתבע סובל מאפזיה שמשמעה חוסר יכולת לדבר. הוא העיד כי "הוא יכול להוציא צלילים אבל לא יכול לדבר באופן שוטף כמונו" (עמ' 12 לפרו' ש' 31), וכי אפזיה זה רק בעיה בדיבור.
עוד העיד כי : "גם קשה לו להבין. לא אמרתי שהוא לא מבין, אמרתי שאני מניח שהוא לא מבין" (עמ' 13 לפרו' ש' 29).
36. חוות הדעת של המומחה הסתמכה על בדיקתו של הנתבע מיום 30/05/2021, היינו כשנה לאחר החתימה על ההסכמים מושא התביעה, כך שאין הוא יכול לתת חוות דעת באשר למצב בזמן אמת. הבדיקה בוצעה באמצעות הזום ולא באופן בלתי אמצעי דבר שבנסיבות העניין, מעיב על הממצאים והמסקנות. ועל כן לא מצאתי כי מדובר בראיה רלוונטית בנסיבות העניין שמכוחה ניתן להוכיח כי הנתבע לא היה כשיר לחתום על ההסכמים בעת שחתם עליהם בפועל. המומחה בעצמו מודה בחוות הדעת כי "אכן בדיקתי היום (30/05/2021) אינה משקפת בהכרח את מצבו ביום 06/05/2020" המומחה אמנם משער כי סביר שמצבו של הנתבע היה קשה גם שנה לפני כן ברם סברתו זו, בכל הכבוד, נעדרת ביסוס מספיק ומשכנע.
37. מעדותו של התובע עולה כי עו"ד לייבה אלון הסביר לו שאירוע החתימה בפני נוטריון בצרפת בדרך כלל מצולם. עניין זה לא נסתר ומשנשאל פטריק בחקירתו (עמ' 23 לפרו' ש'21-33) מדוע הוא לא ביקש את ההקלטה/צילום של החתימה בפני הנוטריון, הוא לא ידע להשיב. ככל שאכן חתימת הנתבע על הסכמי המכר ועל ייפוי הכוח מיום 06/05/2020 תועדה, והנתבע נמנע מלהמציא את התיעוד לתיק ולזמן את הנוטריון לעדות, כדי לשפוך אור על כשירות הנתבע בזמן אמת ועל כוונתו להתקשר בהסכמים, מונח המחדל לפתחו של הנתבע נוכח העובדה כי מדובר בראיה קלת השגה. בהתאם להלכה הפסוקה, שעה שעד רלבנטי אינו מוזמן להעיד ואין לכך הסבר סביר, נוצרת הנחה לפיה אילו הובא, הייתה עדותו פועלת לרעת בעל הדין שנמנע להזמינו וככל שהראיה יותר משמעותית כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות יותר מכריעות ויותר קיצוניות נגד מי שנמנע מהצגתה. וראה ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, פ"ד לה (1) 736, 760, ע"א 55/89 קופל נ' טלקאר, פ"ד מד (4) 595, ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתיתיהו ואח' פ"ד מה (4) 651, 658-659, וכן י. קדמי, על הראיות חלק ג', תשס"ד – 2003, עמ' 1656. בענייננו, הימנעות פטריק מהצגת ראייה טובה על ידי הנוטריון בעניין כשירות הנתבע ובשאלת ההבנה והכוונה, פועלת במלוא עוזה לרעת הנתבע.
38. אין חולק כי בשום שלב לא מונה לנתבע אפוטרופוס, וכי הוא לא הוכרז כפסול דין (ראה חקירת פטריק בעמ' 24 לפרו' החל משורה 30 עד עמוד 25 שורה 3). פטריק אישר בחקירתו כי הנתבע היה כשיר לחתום על החוזה וכשנשאל "כשחתמתם, אמא שלך אתה ואחותך, על ההסכמה למכור את הדירות לשלמה קינן, אבא שלך היה כשיר מבחינת היכולת שלו לחתום?" פטריק ענה "כן, אבל הכל היה בעברית והוא חתם על מסמך שהוא לא הבין". (עמ'25 לפרו' ש'4-6). תשובתו של פטריק מהווה הוכחה לכך כי הנתבע היה כשיר לחתום על ההסכמים ואם הוא כשיר והשפה העברית לא היתה שגורה בפיו, היה בידו לבקש תרגום או לסרב לחתום על הסכם בשפה אותה אינו מבין.
39. לעניין אי תרגום ההסכמים לשפה העברית, מחומר הראיות עולה כי בהודעת המייל ששלח ב"כ הנתבע- עו"ד אלון לייבה מיום 05/05/2020 לב"כ התובע (נספח יז לתצהיר התובע) נרשם כדלקמן:
"כרגע דיברתי עם בנו של פגרמן, שמסכים לחתום. (להזכיר, בנו של הנתבע הוא פטריק- א.ד)
לאחותו אין דרכון תקף, ביקשתי שתשלח לי צילום תעודת זהות צרפתית.
התבקשתי לשלוח את חוזי המכר לתרגום לצרפתית, אז אני עושה זאת, זה יהיה מוכן מחר בבוקר.
יש לי תרגום לצרפתית של יפוי כח מתיק קודם, אז אסתדר לבד לתרגם לצרפתית את יפוי הכח.
בעיקרון קבענו למחר בחמש וחצי עם פג'רמן אשתו וילדיו".
מסמך זה מהווה ראיה לכך שב"כ הנתבע, עו"ד אלון לייבה, תרגם את המסמכים הרלוונטיים, לרבות ההסכמים וייפוי הכוח לצרפתית.
הימנעות מהבאת עו"ד אלון לייבה לחקירה על עניין זה ובכלל כדי לשפוך אור על ההתנהלות, כאמור, פועלת לרעתו של הנתבע ומחזקות את גרסת התובע.
40. מהראיות שהובאו בפניי עולה כי הנתבע חתם על ייפוי כוח בעברית בשלושה מועדים שונים (ביום 27/09/2019, ביום 29/11/2019 וביום 06/05/2020), ועל מסמכים שונים אחרים שגם הם נערכו בשפה העברית כגון שני הסכמי השכירות של הדירות מושא התביעה, מיום 14/07/2019, מיום 01/05/2019 ומיום 01/05/2020, דבר המעיד כי הנתבע, על אף שהוא אינו יודע לקרוא עברית, כך לטענת פטריק, היה חותם על מסמכים שונים ומהותיים בשפה העברית. חיזוק לאמור ניתן למצוא בנספחים שצורפו לתצהירו של זוהר טל: נספח י' הינו "חוזה מכר דירת מגורים עם דייר מוגן" מיום 04/05/2017 בין הנתבע לבין חברת השרון 14 בת גלים בע"מ, מדובר במסמך הערוך בשפה העברית עליו חתום הנתבע. נספח יג' הינו הסכם הלוואה מיום 03/05/2015 בין הנתבע לבין חברת השרון 14 בע"מ וזוהר טל, הסכם שנערך בשפה העברית עליו חתום הנתבע, ונספח יד' מיום 04/05/2017 שנכתב בכתב יד עליו חתום הנתבע חרף היות המסמך כתוב בשפה העברית.
לאור האמור, הוכח כי בין אם שלט בעברית ובין אם לאו, נהג הנתבע לחתום על מסמכים המנוסחים בשפה העברית כדבר שבשגרה ולכן אין לקבל את טענתו ההסכמים חסרים תוקף משפטי מאחר והם נוסחו בשפה העברית.
מכל מקום, שעה שהנתבע היה מיוצג על ידי עורך דין מטעמו, טענות מסוג אי הבנה יכלו להיות מופנות לכל היותר לעורך דינו אך לא לתובע. עורכי דינו לא נתבעו ולא הוזמנו למתן עדות, דבר המדבר בעד עצמו.