101. הנתבעת טענה, כי בהתאם לחוזה המדף שינוי במועדי העבודה דורש את אישורו של המזמין להארכת משך זמן הביצוע, כך שלא ניתן לשנות את לוח הזמנים של הפרויקט מעבר ל-9 חודשים כפי שנקבעו בחוזה. הנתבעת הוסיפה, כי המומחה לא ערך לוחות זמנים בעצמו, אלא הכריע בין חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים. עוד נטען, כי קביעת המומחה, כי "לא אצה הדרך לצדדים" איננה נתמכת בראיה, ומכל מקום אין בכך בכדי לבטל את חובתה החוזית של הנתבעת. בנוסף נטען, שהתנהלות התובעת בקשר לנושאים הקשורים במעלית מלמדים על הפרה חד משמעית מצידה, בהתייחס לעיכובים בלוחות הזמנים. כמו כן הנתבעת העלתה מספר טענות נוספות המוכיחות לשיטתה, כי מומחה בית המשפט טעה ביחס למספר רכיבים בפרויקט ובהם נושא היתר החפירה, אירוע החציבה, משאבת הניקוז, גופי תאורה, תכניות קירות המנהרה וכן כנגד נוסחת החישוב. עוד נטען, שהמומחה לא הפעיל נכון את נוסחת חישוב התקורה, משום שהתובעת לא ביקשה הארכת זמנים לביצוע עבודה, ועל כן היא לא אושרה, יש להתייחס לרכיב T1 המופיע בפרק ז' בחוזה המדף כמשך הזמן החוזי, ומכאן, שלשיטתה, התובעת אינה זכאית לתקורה כלל. לאור האמור, ביקשה הנתבעת לדחות את חוות דעת המומחה בעניין לוחות הזמנים במלואה, או להורות על תיקונה.
--- סוף עמוד 33 ---
102. אשר לטענת הנתבעת לפיה אין היא חייבת בתשלום החורג מתשעת חודשי הביצוע בשל כך שלא ניתן אישור של המפקח לחריגה זו, לא מצאתי לקבלה, כפי שיפורט להלן. נביא תחילה את נוסח הסעיפים עליהם מסתמכת הנתבעת, שמקורם במפרט הטכני:
00.12.1 "על הקבלן לסיים את כל העבודות נשוא חוזה זה לא יאוחר מאשר בתום 9 חודשים קלנדאריים מהיום שנקבע על ידי המנהל כמועד תחילת העבודה, הוא צו התחלת העבודה..."
00.12.15 "כל סטייה ושינוי מתוכנית זו תוגש בכתב ע"י הקבלן מבעוד מועד למפקח וטעונה אישור בהתאם לראות עיניו הבלעדית של המפקח. אי מתן אישור המפקח פירושו שאין הסכמת המזמין לתהליך הביצוע המוצע וכל האחריות לכך תחול על הקבלן אשר צריך לסיים את הפרויקט בהתאם לחוזה".
לדידי, יש לפרש סעיפים אלה, כך שתקופת הביצוע לא תוארך בשל שינויים שמקורם בקבלן המבצע או בשל שינויים קלים שדורשת המזמינה. על כן סעיף זה אינו מתייחס למקרה שבו המזמינה דורשת עבודות נוספות שאינן קבועות בחוזה, או מתרשלת בביצוע אחריות המוטלת עליה. קביעה כי יש לפרש סעיפים אלה כחלים גם במקרים מסוג זה, אינה סבירה, שכן פרשנות כזו הייתה מובילה למצב לפיו המזמינה יכולה להתנהל כאוות נפשה, ובנזקים בשל האיחור יישא הקבלן. לא זו אף זו, הנתבעת בחרה שלא להעיד את המפקחים מטעמה, האמונים על אישור חריגות בלוח הזמנים, ולכן, לא ניתן היה לברר האם ניתן אישור לאיחורים בשל רכיבים שונים בפרויקט. לפיכך, קמה חזקה, לפיה עדות המפקחים הייתה נזקפת לחובת הנתבעת, כאמור, והנתבעת לא הרימה את הנטל לסתור חזקה זו.