67. לא נעלמה מעיניי טענת הנתבעת לפיה חתימה כזו, יש בה משום אקט הצהרתי של בעל דירה לאחריותו באירוע נזק עתידי שעלול להיגרם מעמדת הטעינה החשמלית כפי "שאדם מן הישוב יודע כשהוא מניח חפץ פרטי שלו בשטח המשותף, הוא יהיה אחראי אם החפץ שלו יגרום נזק לרכוש המשותף" (עמ' 2 ש' 9-8 לפרוטוקול).
68. אלא שדווקא אנלוגיה זו מעוררת קשיים, שכן כפי שאין לצפות מהנציגות שתחתים מראש כל בעל דירה על התחייבות אישית לשאת בכל נזק שייגרם מחפץ פרטי שלו ברכוש המשותף, אין היא יכולה לדרוש מהנתבע להתחייבות אישית רק בשל כך שהוא מעוניין בהתקנת עמדת טעינה חשמלית בחנייתו.
69. מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה שבשונה מכלי רכב מנועי אשר מבוטח בביטוחים שונים, שבחלקם הם בגדר חובה חוקית (ביטוח חובה), עמדת הטעינה החשמלית עצמה אינה חבה בביטוח לפי חוק. לכן, נכון יהיה לדרוש מבעל דירה המעוניין בהתקנתה, בביטוח צד שלישי מתאים, ולא להסתפק רק בביטוח צד שלישי המשויך לרכב. אך כאמור כאשר מציג בעל דירה לנציגות ביטוח צד שלישי המכסה נזקים שעלולה עמדת הטעינה לגרום, אין הנציגות רשאית לדרוש ממנו התחייבות אישית מעבר לכך. ככל שאכן יהיה בעתיד אירוע קרות נזק, בשל עמדת הטעינה החשמלית, תוכל הנציגות (או בעלי הדירות) לתבוע את בעל הדירה בתביעת נזיקין בפני הערכאה המוסמכת. אך הצבת דרישה כזו, כתנאי להסכמת הנציגות להתקנת עמדת טעינה חשמלית, אינה סבירה.
70. אציין כי במסגרת כתבי טענותיה, הפנתה הנתבעת למאמרו של המלומד עו"ד עפר שחל, בעניין "התקנת עמדות טעינה פרטיות לרכב חשמלי בבית משותף".
במאמרו מסביר עו"ד שחל מדוע קיימת חשיבות שבעל הדירה המתקין עמדת טעינה חשמלית בחנייתו, יבטח אותה בביטוח צד שלישי. אולם אף במאמר זה לא הובאה התייחסות בקשר להתחייבות אישית, כדוגמת תנאי ההתחייבות האישית שהציבה הנתבעת לתובע כאן כתנאי לחתימתה המאשרת לבצע את ההתקנה.
71. אשר לגובה הכיסוי הביטוחי בפוליסת צד שלישי. אני סבור כי גובה הכיסוי הביטוחי, צריך להיקבע במסגרת אסיפת בעלי הדירות, שכן אין חולק כי חניון משותף המונה 260 כלי רכב אינו דומה לחניון בבית משותף שבו מספר מצומצם של דירות.
72. ובמיושם לענייננו - מאחר שהנתבעת לא חלקה על טענת התובע ביחס לגובה הכיסוי הביטוחי של צד שלישי בסך של עד שני מיליון ש"ח, אלא רק על עצם חובת ביטוח עמדת הטעינה עצמה וחידוש הביטוח בתום כל תקופה, אני מורה כי התובע יבטח בביטוח צד שלישי את עמדת הטעינה בסכום של 2,000,000 ₪.
73. כמו כן, לא מצאתי לקבל את טענת התובע כי הופלה לרעה על ידי הנתבעת, או כי היא פעלה מולו ממניעים אישיים. כך למשל, התובע לא סתר את הסברי הנתבעת לפיה אומנם בעבר הותקנה עמדת טעינה חשמלית בחניון, אך קיים שוני עובדתי מובהק בין המקרים למשל שהרכב האחר הוא רכב משולב בנזין הדורש שקע חשמלי רגיל, וכי הנתבעת כלל לא נדרשה לחתום למתקין על אישורה עובר להתקנה. כידוע, לא כל הבחנה מהווה הפליה. כך שטענת הפליה יכולה להתעורר רק מקום שבו ניתן יחס שונה ובלתי הוגן לשווים (ראו והשוו בג"ץ 4124/00 ארנן יקותיאלי ז"ל נ' השר לעניני דתות, סד(1) 142 (2010)). התובע לא נשא בנטל להוכיח את טענתו לפיה הנתבעת מתנהלת ביחס אליו באופן לא ענייני (ראו והשוו בג"ץ 1268/09 לאה זוזל נ' נציב שירות בתי הסוהר (נבו 27.8.12)).
74. לאור התוצאה שאליה הגעתי, לא ראיתי לנכון להידרש לטענות הנוספות שהעלו הצדדים לרבות בכל הקשור לטענת התובע כי הנתבעת לא הציגה לו חרף דרישתו, דוח ביקורת גילוי אש. או לטענת הנתבעת לפיה התובע נמצא בניגוד עניינים שעה שהוא עצמו חבר בוועד המרכזי.
אשר לפיצוי הכספי שנתבע - למפקח לא קיימת סמכות עניינית לדון בפיצויים נזיקיים, אלא במקרה חריג שאינו מתקיים בענייננו
75. אשר לסעד הנוסף הנדרש בתביעה בגין עוגמת נפש מצאתי לדחות סעד זה ואסביר.
76. סמכותו של המפקח על רישום מקרקעין מעוגנת בהוראת סעיף 72 לחוק המקרקעין, תחת סימן ד' שכותרתו "יישוב סכסוכים בין בעלי דירות "(פרק ו' לחוק - "בתים משותפים"). הפסיקה קבעה לא אחת כי סמכותו של המפקח לא תחול בתביעות שעילתן נזיקית, אלא במקרה חריג מכוח עוולת הסגת גבול.
77. בעש״א (מחוזי-ת״א) 34810-10-18 רבין נ׳ נציגות הבית המשותף ברחוב רמז 35 תל אביב (נבו 15.4.2019) נאמרו הדברים הבאים:
"...בכל הנוגע לדיון בעוולות נזיקיות, סמכויותיו של המפקח על רישום המקרקעין חלות על עוולת הסגת גבול וכן - מקום בו חל התקנון המצוי או שקיימות הוראות דומות בתקנון החל על הבית - נתונה לו סמכות לדון בתביעה הנוגעת למימוש זכותו של דייר לדרוש ביצוע תיקונים ברכוש המשותף או בדירה אחרת, אשר ככל שלא יבוצעו יהא בהם בכדי לפגוע בדירתו.
78. מלבד האמור, אין המפקח על רישום המקרקעין מוסמך לדון בתביעות אשר עילותיהן נזיקיות, באשר במסגרת הפסיקה ניתן פירוש דווקני לסעיף 72 לחוק המקרקעין ונקבע כי אין להרחיב את פירושו, קרי אין להרחיב את תחום סמכותו של המפקח על רישום המקרקעין. כך, בהתאם לפסיקה, מכלל ההן הקבוע בסעיף זה המקנה למפקח על רישום המקרקעין הסמכות לדון בתביעות הסגת גבול, למדים אנו על הלאו ובהתאם לו הסמכות לדון בתביעות נזיקין אחרות נשמרה לבתי המשפט.
79. ובמיושם לענייננו - הסעדים הנזיקיים של עוגמת נפש שנזכרו בכתב התביעה, נדחים.
לסיכום
80. הריני ליתן צו עשה המאפשר לתובע או למי מטעמו, להתקין בחניה שבבעלותו בבניין בבית המשותף עמדת טעינה חשמלית (להלן-"ההתקנה") בהתאם להוראות שלהלן:
א. בתוך שבעה ימים ממועד קבלת פסק הדין, על נציג הנתבעת או מי מטעמו, לחתום על האישור להתקנת עמדת הטעינה לרכב החשמלי בחניה מספר 97 בחניון התחתון בבית המשותף. ככל שמסיבה כלשהי, נציג הנתבעת לא יחתום על אישור ההתקנה בתוך המועד הנקוב, פסק הדין יהיה תחליף להסכמה הנדרשת לכל דבר ועניין.
ב. על התובע למסור מראש הודעה בכתב לנתבעת וליתר דיירי הבית המשותף על מועד ביצוע התקנת עמדת הטעינה, חיבור התשתית הקשורה להתקנה, מיקומה, וההשלכות הזמניות הצפויות על השימוש ברכוש המשותף בעת ביצוע ההתקנה. להודעה זו יצרף התובע אישור בכתב מאת החברה המבצעת את ההתקנה כי מקור חיבור החשמל לעמדת הטעינה החשמלית, הוא מהחשמל הדירתי של התובע.
ג. עובר להתקנה, ימציא התובע לנתבעת העתק פוליסת ביטוח בסכום מינימלי של 2,000,000 ₪ לכיסוי נזקי צד שלישי הנובעים מעמדת הטעינה (להלן-"הפוליסה") הכוללת סעיף אחריות צולבת לטובת הנתבעת. עובר לתום שנת חיתום הפוליסה, על התובע להציג לנתבעת מידי שנה אישור על חידוש הפוליסה, וכל עוד עושה התובע או מי מטעמו - שימוש בעמדת הטעינה.
יובהר כי במסגרת אסיפת בעלי הדירות, רשאים בעלי הדירות לקבל החלטה המשנה את סכום הכיסוי הביטוחי. התקבלה החלטה כאמור, תחול ההחלטה לגבי חידוש הפוליסה ולא על הפוליסה הנוכחית שבידי בעל הדירה בעת ההחלטה.
ד. התקנת עמדת הטעינה תעשה על פי תקנות החשמל (התקנת מערכת טעינה לרכב חשמלי), התש"ף–2020, לרבות מפסק זרם. ההתקנה תיעשה בדרך שתצמצם, ככל האפשר, את הפגיעה ברכוש המשותף או בחזות הבית.
ה. התובע יישא במלוא העלויות הישירות והעקיפות הנובעות מההתקנה, לרבות פוליסת הביטוח, התאמת החשמל, חיבורה, תחזוקתה, השימוש בה וכל הוצאה אחרת, חד פעמית או שוטפת הכרוכה בכך.
ו. ההתקנה תעשה רק באמצעות חברה או צוות מקצועי מיומן ומוסמך לבצע את ההתקנה, שיש ברשותו ביטוח מתאים לשם ביצוע ההתקנה.
ז. על עמדת הטעינה לעמוד בתקנים ובדרישות הבטיחות המחויבים על פי דין לרבות בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה ותקנותיו, חוק החשמל התשי"ד-1954, חוק משק החשמל תשנ"ו - 1996, וחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006.
ח. ככל שהתובע יפסיק בעתיד את השימוש בעמדת הטעינה, למשל בשל מכירת הדירה או מכל סיבה אחרת – יישא התובע במלוא הוצאות הסרת עמדת הטעינה והחזרת הרכוש המשותף לקדמותו.
81. אשר להוצאות משפט, כלל הוא בדין הישראלי כי בעל דין שהפסיד בהליך, יחוייב בהוצאות של בעל הדין שכנגד (ע"א 9648/16 אורהייטק GIS בע"מ נ' חן אביטן משרד עורכי דין, בפסקה 67 והאסמכתאות שם (נבו 28.2.2018) . כלל זה אף קיבל ביטוי בתקנה 151(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 (להלן-"התקנות") הקובעת כי "חיוב בעל דין בתשלום נועד לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהליך בהתחשב בתוצאותיו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין". באשר לשיעור ההוצאות קבע מחוקק המשנה כי הערכאה הדיונית תתחשב בין היתר "בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש (תקנה 153(ג) לתקנות).
82. ובמיושם לענייננו - לאחר ששקלתי טענות הצדדים בהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקה ונתתי דעתי למכלול נסיבות העניין, לרבות לכך שבסופו של דבר, בפסק הדין אין צד שמלוא טענותיו התקבלו או נדחו, וכן לנוכח העובדה כי הצדדים העלו סוגיות המצויות בתחומו של שדה משפטי שטרם נחרש כל צורכו, ואם נחרש לא נזרע עד תום, ואם נזרע – הרי שטרם הגיעה עת קציר (פסקה 19 לפסק דינו של כב' השופט אדמונד לוי בעניין בג"ץ 2605/05 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, חטיבת זכויות האדם נ' שר האוצר, סג(2) 545(2009) ), נכון יהיה שבמקרה זה, כל צד יישא בהוצאותיו.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים כמקובל.
ניתן היום, ל' אדר א תשפ"ב, 03 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
מאיר פורת
המפקח על רישום מקרקעין
פתח תקווה