7. במהלך הדיון שהתקיים בתאריך 27.12.2021 שמעתי באריכות את טענות הצדדים כפי שבאו לידי ביטוי בכתב התביעה ובכתב ההגנה על נספחיהם. המחלוקת שנותרה בין הצדדים התמקדה בשאלה: האם התנאים שאותם דורשת הנתבעת, כתנאי לחתימתה על אישור להתקנת עמדת הטעינה, הם תנאים סבירים ומידתיים (להלן-"פרוטוקול הדיון").
8. לצדדים ניתנה שהות לנסות לסיים את המחלוקת בפשרה, וסוכם כי ככל שהניסיון לא יצלח, יינתן פסק דין על בסיס כתבי טענותיהם והטענות שהועלו על ידם במסגרת הדיון.
9. משלא הצליחו הצדדים להגיע לפשרה, הגיעה העת להכריע במחלוקת שבין הצדדים.
תמצית טענות התובע
10. כנטען בכתב התביעה, במהלך אפריל 2021 בטרם קיבל את המכונית החשמלית שרכש מסוג "טסלה" פנה התובע לנתבעת, בבקשה לקבל את אישורה בכתב שיאפשר לחברת אי.וי.אדג' בע"מ (להלן-"החברה" או "החברה המתקינה") להתקין עמדת טעינה חשמלית לרכבו, בצמוד לחניה הפרטית שברשותו בחניון התת קרקעי (להלן-"עמדת הטעינה").
11. לחברה המתקינה צוות מקצועי ומיומן בביצוע התקנות של עמדות חשמליות, ויש לה את הביטוחים המתאימים לכך.
12. חששה של הנתבעת, נובע מבלבול בין פעולת ההטענה של רכב חשמלי, לבין פעולת הטענה של מכשיר חשמלי אחר. ברכב חשמלי, המטען והסוללה נמצאים בתוך הרכב, ומה שצמוד לקיר הוא רק שקע חשמלי.
13. לבקשתו, עמדת הטעינה אמורה להיות מחוברת ללוח החשמל בדירתו הנמצאת כאמור בקומת הקרקע. לאחר דין ודברים שהתנהל בין הצדדים, סירבה הנתבעת לחתום על האישור ולאפשר לחברה המתקינה להתקין את עמדת הטעינה כחוק, עד אשר יסכים התובע לחתום על כל תנאי ההסכם שניסחה הנתבעת למטרה זו הכוללים סעיף התחייבות אישית לכיסוי נזקים בלתי צפויים העלולים להיגרם מעמדת הטעינה, שאינם מכוסים על ידי חברות הביטוח. (להלן-"הסכם ההתחייבות").
14. התובע סרב לתת התחייבות אישית, משמדובר לטעמו בדרישה שאינה סבירה בייחוד לאור העובדה שעמדת הטעינה המבוקשת עתידה להיות מוזנת מהחשמל בדירתו. כל ניסיונות ההדברות לפתרון המחלוקת לא צלחו ולכן נאלץ להגיש תביעה זו שמטרתה לבטל את דרישות הנתבעת ולקבל צו עשה שיאפשר לו להתקין את עמדת הטעינה לרכבו.
15. שימוש בעמדת טעינה הוא שימוש סביר. במקרה זה, עתידה עמדת הטעינה המותקנת בחנייתו הפרטית, להיות מוזנת באמצעות לוח החשמל הפרטי השייך לתובע. לפיכך, התנאי שהציבה הנתבעת למתן אישור התקנת העמדה אינו סביר ומידתי והוא מונע ממנו להשתמש באופן סביר בקניינו.
16. הנתבעת קיבלה מענה מקיף לחששותיה בדמות ביטוח צד ג' המכסה נזקים ישירים שייגרמו לרכוש המשותף מהחברה המתקינה בשל התקנת המערכת או השימוש בה בסכום של 4 מיליון ₪ וביטוח צד ג' מחברת הביטוח המבטחת את הרכב החשמלי לכיסוי נזקי צד ג' בסכום של עד 2 מיליון ₪. ביטוחים אלו נותנים מענה רחב לכל אירוע נזיקי שעלול להיגרם מעמדת הטעינה ומייתרים את דרישות הנתבעת הן בעניין מתן התחייבות אישית והן בעניין הפקדת שיק ביטחון.
17. בעבר התאפשרה התקנת עמדת טעינה חשמלית בבניין (חנייה מספר 53), וזאת ללא הצבת תנאים דומים לאלו שהציבה הנתבעת לפניו, ולכן דרישת הנתבעת ממנו נובעת ממניעים אישיים וזרים.
18. האינטרס הלאומי הוא לעודד את הגידול בשימוש ברכבים חשמליים.
19. התנגדות הנתבעת לחתום על המסמך המאפשר לחברה להתקין את עמדת הטעינה על קיר הרכוש המשותף גורמת לתובע, שאינו אדם צעיר, אי-נוחות רבה, בזבוז זמן במציאת עמדות טעינה פנויות לרכבו וכן לחיובו בהוצאות מיותרות כמו הגשת תביעה זו. לכן, נוסף על הוצאות המשפט שיש להטיל על הנתבעת, ביקש התובע לפסוק לטובתו פיצוי כספי עבור עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לו.
תמצית טענות הנתבעת